אור לה' בשבט תש"ח (15.1.1948) יצאו מהר-טוב שבמבואות ירושלים שלושים ושמונה לוחמים במסע רגלי כדי לתגבר את גוש עציון הנצור. שלושה מהם שבו להר-טוב, שלושים וחמישה המשיכו בדרכם אך לא הגיעו ליעד. גופותיהם נתגלו סמוך לכפר ג'בע והם נטמנו בטקס צבאי בכפר עציון. לראשונה ספג כוח המגן העברי מהלומה כבדה. מחלקה שלמה, עילית אנושית של היישוב היהודי בארץ ישראל, נפלה בקרב. מה עלה בגורל הלוחמים - איש מהם לא נותר לספר את שעבר עליהם בשעותיהם האחרונות. מיתוס גבורה נקשר לראשם של הנופלים שהוצגו כמופת ל"טוהר הנשק". במותם היו לאגדה עליה חונכו דורות של חניכי תנועות הנוער ולוחמי צה"ל. הזיכרון שנצרב בתודעה האישית והלאומית אינו מבוסס תמיד על מחקר היסטורי. בפרשת הל"ה תואמים ממצאי המחקר את המיתוס הלאומי שהתפתח ומבססים אותו. "גבעת הקרב" הייתה לאתר סיורים מרכזי בישראל. רבבות מטפסים אליה ומתייחדים עם זכר הל"ה. שביל טיפוס הררי נחרת בנוף הגבעה ברגלי המסיירים הרבים שפקדו אותה (מסלול סיור בעקבות הל"ה מוצע בנספח לספר). הספר המבוסס על עבודה לתואר שני בלימודי יהדות (טורו קולג', ירושלים תשס"ד-2004), מתאר לראשונה בהיקף מלא את פרשת הל"ה ורִקעה. המחקר מושתת בעיקר על מקורות ראשוניים בארכיון צה"ל, על מקורות ערביים, ועל עדויות שמרביתם טרם נחשפו. מוצגים בו חידושים משמעותיים בפרשת הל"ה: בין השאר, נחשפת העובדה שפרטי הפרשה - כולל דרך ההתגלות ומקום הקרב - נודעו לבכירי המפקדים ב"הגנה" סמוך לאחר נפילת הל"ה, בבחירת המסלול התעלמו ממידע מודיעיני, זיהוי החללים הושלם בטרם נקברו ועוד. יוחנן בן יעקב; בן קיבוץ כפר עציון וחבר בו כיום - אביו יעקב נפל בתש"ח בקרב האחרון על הגנת גוש עציון - מחנך, איש בית ספר שדה כפר עציון מייסוּדו, במסגרתו היה חבר בצוות תחקיר פרשת הל"ה שהוביל יהושע כהן ז"ל, בשנים תשכ"ח-תש"ל (1968-1970). לימים כיהן בכמה תפקידים ציבוריים: מזכ"ל בני עקיבא, יו"ר מועצת תנועות הנוער בישראל, יועץ שר החינוך ועוסק כיום בין השאר בהדרכת סיורים במזרח אירופה. יוחנן עוסק שנים רבות בחקר פרשת גוש עציון, פִרסם את הספר "גוש עציון, חמישים שנות יצירה ומאבק", חוברות ומאמרים רבים על פרשת גוש עציון. ...