ביקורות ספרים על הספר הפרטים שהושמטו

מערכות יחסים מסובכות,סודות, ומחלת נפש של האם גורמות למשפחת חקלאים אמריקאית להסתיים באסון. הספר מענין מתאים לקוראים המתענינים במערכות יחסים סבוכים במשפחה. כתוב מצוין.התפתחות העלילה מרתקת. ... המשך לקרוא

אסתר

צריך לקחת בחשבון שבכל פעם שסיפור מתחיל בחווה חקלאית בקנזס זה ייגמר לא טוב. כך היה ב"בדם קר" (האדיר!) של טרומן קפוטה, וכך גם בספר הזה. ב"הפרטים שהושמטו" אוגדן מתאר בטון ענייני, שלו ורגוע (מדי. מה זה האיפוק הזה?) סיפור קשה מאד על משפחת חקלאים קטנה שקורסת באופן נורא אל תוך בעיותיה, שאולי לא ניתנות לפיתרון מיטבי לעולם. אוגדן אינו מישיר מבט אל לב המאפליה. הוא מתאר "רק" את הנזק האדיר שגורמים גלי ההדף של שורש הבעיה, ושורש הבעיה הוא גילוי עריות. על הפשע האיום הזה, שאין שני לו, כמעט ואיננו שומעים דבר במהלך הספר. הספר עוסק בתוצאותיו בקרב הנפגעת הראשית והמשפחה שהיא ה... המשך לקרוא

עמיחי

# צעיר וצעירה מתחברים בקולג'. שניהם באים מבתים של חקלאים במערב התיכון בארצות הברית. לשניהם הורים עם השכלת יסוד בלבד. לו יש אח בוגר ואחות צעירה, לה אחות צעירה. אבל... אותו גידלו הורים אוהבים, שידעו לאפשר לו לגדול, למצוא מי הוא ולהיפרד. אותה גידלו הורים מתעללים: אב מתעלל באופן אקטיבי, פיזית, נפשית ומינית ואם שמסבה מבט ושותה. מה יקרה בחיבור בינהם? כצפוי. הוא ינסה לתמוך בה בכל מחיר. זה מה שהוא למד בבית. הוא יוותר על צרכיו, יתחשב וינסה "לגדל" אותה להיות רעיה אוהבת ואם מתחשבת. והיא תמשיך איכשהו את הקו של הבית בו גודלה – תמשיך להיות בודדה, חשדנית וחרדה, לא תאפשר ... המשך לקרוא

yaelhar

על אף הכתיבה הקולחת והמעניינת, אוגדן לא הצליח להרשים אותי בספר הביכורים שלו כסופר. היו לי ציפיות רבות מהספר, מתוך הכרות עם כתביו התיאורטיים של אוגדן, ובהחלט ציפיתי לתובנות פסיכולוגיות ואנושיות, או לפחות לתיאורים מורכבים של דמויות. לצערי, לא חושב שניתן לומר שאוגדן עומד בציפיות. הוא רוקם תמונת חיים מעניינת מאוד, אך הדמויות שלו שבלוניות, לא עוברות שינויים, וללא עומק. הכל פתור ומסודר עד הסוף כמו אחרי אנליזה שהסתיימה בהצלחה. הסיום מעיד על הצורך 'לסגור' קצוות, גם אם באופן תמוה ולא מתבקש כלל. אגב, מעניין לראות את הדמויות מתנהגות באופן 'טיפולי' מושלם, גם א... המשך לקרוא

אריאל

מצטרף לדברי השבח. הספר תופש את הקורא עמוק עמוק בבטן ומעמיד דילמות קשות: האם להקים משפחה, כשברור באופן מוחלט, שתוכניות לעתיד - כלימודים, השתלמויות מקצועיות, חיים חופשיים מדאגות יתר וכד' - ישתנו או יופסקו?? האם כל אחד זכאי להקים משפחה, האם כל אחד כשיר לגדל ילדים? האם להקריב אהבה אחרת על פני חובות המשפחה?? עד כמה האנשים מולם ואיתם אנחנו חיים נושאים עמוק בלב אירועים קשים מן העבר?? האם אנו מכירים את כולם?? באומנות רבה ובמקצועיות מצויינת מוביל אותנו הסופר אל נבכי חייהם של גיבורי הספר, ובכל פעם מתגלים עוד ועוד פרטים.... עד הסוף המר! יוסי נינוה... המשך לקרוא

יוסי נינוה

יש ספרים שכבר על ההתחלה תופסים אותנו בבטן, והלפיתה הזו הופכת לתנאי הכרחי להמשך הקריאה . מקום ההתרחשויות של הרומן הזה היא מדינת קנזס, המדינה ה-34 של ארה"ב. בעברה היא כונתה "קנזס המדממת" בשל המאבקים האלימים שהתקיימו בה בין תומכי העבדות לבין שולליה. היא תפקדה גם כנקודת מעבר בדרך של המתיישבים ליוטה וקליפורניה. הבחירה במקום הזה אולי לא הייתה מקרית כי אוגדן הסופר, מצליח להדיף ריח רע של אלימות וכפייה כבר בבחירה הראשונה שלו. הוא משבץ עבורנו ברומן הזה את אורח חייהם של החוואים, אורח חיים לגמרי לא קל, על בדידותם ומלחמותיהם באיתני הטבע, ומוליך אותנו בדרכי עפר ... המשך לקרוא

אירית פריד

קראתי ומאוד מאוד נהניתי מהספר. עלילה לא קלה לעיכול אבל כתובה היטב. ספר מאוד קריא שמאפשרת לדעת ולהבין את החיים של החוואים ומגדלי התבואה באיזורים שלא תמיד מוכרים לקורא. אני לא נכנס לויכוח לגבי יכולתו של תומס אוגדן כפסיכואנליטיקן מוערך לעומת יכולתו כסופר ו/או על הכנסת מונחים פסיכולוגיים בסיפור וכו'. אני בוחן את הסיפור במונחים של רומן קריא, מעניין, מלמד, מעשיר - בכל הקריטריונים האלו מצאתי את הספר הזה עומד בצורה טובה מאוד. מומלץ בחום.... המשך לקרוא

רוני

אוגדן מחבר הספר הנ"ל הוא פסיכולוג ע"פ מקצועו אך אינני בטוח שדווקא העובדה הזאת משפרת את הספר הזה. מבחינתי העלילה דווקא די מרתקת. זהו סיפורה של משפחת חוואים בקנזס שקורית לה טרגדיה. אוגדן יודע לספר סיפור ויודע לכתוב דיאלוגים וגם לתאר את הדברים שקורים, בתור מספר "יודע כל". הסיפור מתחיל בעצם "מהסוף" ואז יש קפיצות אחורה בזמן כדי שנוכל להבין את מה שקורה... אבל לדעתי יש כאן מגרעת ענקית שמתגלית לפחות לעיניי בספר הזה והיא עודף ההסברים הפסיכולוגיים שמכניס המחבר לסיפור; כלומר הוא כאילו מתייחס אלינו הקוראים כאנשים לא אינטליגנטיים שצריך להסביר להם כל דבר בכפית לפ... המשך לקרוא

סדן

לידת ילד, מסתבר, לא הופכת אוטומטית אישה לאימא. האגרוף הקמוץ של אותה אישה, כך עולה מן הספר, יכול היה להיות בנסיבות חיים אחרות יד פתוחה ואצבעות זקופות, אבל כשהאלימות הפיזית מופנית כלפי ילדיה, בשר מבשרה, הכאב הוא חד וצורב. האירוע המכונן של הרומן מתרחש מיד עם פתיחתו, והוא מתאר אלימות קיצונית של אם כלפי בנה: לאחר שכל מאמציה של מרתה ברומפמן לגמול את בנה בן האחת עשרה ממציצת אצבע עולים בתוהו, היא מתנפלת עליו בהתקף של זעם וטירוף עם סכין שלופה. האירוע הזה מסתיים במוות, ולא של הבן הסורר, והוא מהווה את הבסיס לרומן המשפחתי העצוב, הרגיש והיפה הזה. מי שנכווה ברותחי... המשך לקרוא

מסמר עקרב

אוגדן, יהודי יליד 1946, הנו תיאורטיקן מצליח בתחום הפסיכואנליזה, ומרצה לפסיכואנליזה ולכתיבה יוצרת. זהו רומן הביכורים שלו. הרומן עוסק בסיפורה של משפחה אחת בחוות תבואה בקנזס. בני הזוג מרתה וארל ברונפמן מנהלים חיים לא פשוטים, ארל כמנהל החווה ומרתה כעובדת בדיינר המקומי, ולהם שני ילדים, מלודי בת ה-15 ואחיה וורן בן ה-11. כבר בתחילת הרומן מסתבר שמישהו מת בבית ברונפמן, וסגן השריף עושה דרכו לשם לחקור את המאורעות וסיבותיהן. משם ואילך מתחיל להתגולל בפנינו, תוך כדי קפיצות אחורה בזמן ובחזרה אל ההוה הסיפורי, סיפור חייהם של מרתה וארל. סוד משפחתי אפל מכביד על מרתה, כמו ... המשך לקרוא

MishaEla

מה היינו מצפים מרומן קצר על מוות וחיים בחווה נידחת בקנזס שנכתב בידי פסיכואנלטיקאי? (על הפסיכואנליזה ניתן לקרוא כאן) אני הייתי מצפה לרומן בו אני מקבלת ניתוח תת-מודע על הנפשות הפועלות, חיבור של קווים פסיכולוגיים בין אדם לסביבתו ובמיוחד בין האדם לעצמו תוך השלכה על האירועים עליהם מבוסס הרומן ועוד. האם זה מה שקיבלתי בספר של אוגדן? כמעט... האם זה גרוע? בחלק מהזמן... תומס אוגדן הוא מהפסיכואנלטיקאים המוכרים הן בשל עבודתו ובעיקר בשל ספריו אשר החליט לפרסם רומן פרי עטו בשנות חייו המאוחרות, הסיבה איננה ברורה לי כהיא זו אבל בספרו הנוכחי ניתן לקבל את הרושם שהוא ... המשך לקרוא

ראיה