ביקורות ספרים על הספר תוחלת החיים של אהבה
|
וואו.
פשוט וואו.
אני מנסה למצוא מילים לפתוח בהם את הביקורת הראויה ביותר למה שקראתי ואני לא מצליחה.
נתחיל מזה שאת הספר קראתי ביחד עם אימי, שזו חוויה יוצאת מן הכלל ומומלצת בכל גיל בפני עצמה, אבל בשונה מספרים אחרים שאנחנו קוראות יחד את הספר הזה לא קל לקרוא לבד, או שפשוט יותר כיף לחלוק את חווית הקריאה עם אדם נוסף. וזה לא כי יחיד עלול שלא להבין או לפספס משהו, אלא שמאחורי המילים היפות מסתתר סיפור הרבה יותר כואב ושהעובדה שבכל רגע היינו שם אחת ליד השניה כדי לחלוק את הקושי והדמעות הקלה מאוד.
אבל כשהתחלנו לקרוא, לא ידענו מה מצפה לנו.
אמא לא אוהבת שאני מקריאה ל... המשך לקרוא
11 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? 
|
|
|
איך מתחילים לכתוב על הספר הזה? אולי אני אתחיל בזה שלא רציתי לקרוא אותו. ידעתי שהוא יצא, ידעתי שהכותב יודע לכתוב, ידעתי על מה הספר באופן כללי, ואף על פי כן, ואולי בגלל זה, לא רציתי לקרוא אותו. פחדתי שהוא עצוב מדי, טראגי מדי, שחור מדי, מדכא מדי. חששתי שיהיה לי רע לקרוא אותו ושזה לא מתאים לי. לכן כשהספר הגיע הביתה, ניגשתי לקריאה עם חששות מרובים.
על מה הספר? ובכן, בעיקר על מוות, וזאת הסיבה שלא רציתי לקרוא אותו. אנחנו בשנות התשעים של המאה הקודמת, מעשה במשפחה ישראלית לא מאוד ממוצעת, יש בה אם, אב שמבוגר ממנה בהרבה ודמנטי, ארבעה בנים בוגרים ושתי בנות מתבגרות. ויום ... המשך לקרוא
13 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר המספר על התמודדות משפחה שבנה חולה באיידס- מהעבר, רגע גילוי המחלה, ההתמודדות, הקשיים, התקוות, הניסים הקטנים עד לסוף הבלתי נמנע והידוע מראש. התחלתי לקרוא את הספר דווקא בתקופה הזו כי חשבתי שיעזור לי להתמודד עם מותו של סבי זצ"ל לאחרונה. אך האמת שהוא לא סיפק לי נחמה או כלים להתמודדות ולהפך אפילו קצת הכביד עליי עכשיו.. עם זאת, היה מעניין ומרגש.
תודה רבה לינץ לוי על חשיפה אישית שלבטח הייתה לא פשוטה... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ראשית עלי לציין שפעמיים ניסיתי לקרוא את הספר ולא צלחתי אותו עד סופו. אני קוראת שבדרך כלל לא מתיאשת, מצפה לטוב, מפרגנת לכל סופר ומעריכה מאד אנשים שביכולתם להעלות על הכתב חוויות חיים.
אבל הפעם לא הצלחתי. הכתיבה בספר מתאימה יותר לתסריט או הצגה. הוא אמר היא אמרה הם הלכו וכו.. הסיפור אינו שוטף רמת הסיפורת אינה אחידה העיברית דלה.
הסיפור הכואב והקשה מתאר משפחה ישראלית העוברת תקופה קשה עקב מחלה סופנית שמתגלה אצל אחד הבנים בגיל שהוא שיא החיים, שיא הפריחה, שיא חיי האהבה. ובמקביל דמנסיה קשה של האב. כל אחד מבני המשפחה, האם והאחים, חווה את התקופה אחרת, סובל אחרת ומ... המשך לקרוא
10 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
מתחילת הספר אנחנו יודעים את סופו. לכן בעצם אין מתח בספר.
וגם העלילה פחות או יותר צפוייה.
אבל הסופר כותב על המשפחה שלו (אוטוביוגרפי) ברגישות רבה. יש המון נשמה בספר.
ספר מאוד מאוד מומלץ.... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
לפעמים אני חולמת בהקיץ.
אמא סיפרה לי פעם שחלומות בהקיץ הן זכות שיש לאנשים מסכנים בלבד.
"למה מסכנים?"
"כי אנשים כמונו לא יכולים לזכות בחיים טובים יותר מכפי שיתנו לנו החלומות בהקיץ" היא ענתה.
מאז חלפו שנים, דבר בחייה הדפוקים לא התרחש מעבר לאותן תקוות. אחר כך למדתי לקבל שאמא הרבתה להמציא דברים, בעיקר כשהיה לה צורך לתת בעצמה מעט תקווה. רצון להאמין שיהיה טוב, שהגוף והנפש יתרפאו, שהאהבה הישנה תיזכר שכאן היא גרה, שאבא ישוב ויכנס מבעד לדלת יום בהיר אחד.
אמא חלמה הרבה חלומות בהקיץ.
אצלי זה קורה בעיקר בזמן נהיגה כשאני עוצרת ברמזור. אור אדום הוא זמן מצוין להאט ... המשך לקרוא
8 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ביקרתי אתמול בבית הורי. הדירה ריקה, כבר כמעט שלוש שנים, מאז שהם נפטרו בהפרש של חודשיים זה מזו. הכל נראה כאילו הם עומדים להיכנס בכל רגע. כאילו נסעתי בזמן. כוס על השיש. שלט הטלוויזיה והמשקפיים על השולחן בסלון. כריות הספה שעדיין ניכרת עליהן טפיחת ידה. פחדתי לשבת, לנשום, לגעת, שלא לחלל את המקום שלהם. מכת הכאב הכתה בי בעוצמה שלא ציפיתי לחוש.
אין כאב כמו אובדן של משפחה. אבל הורים אמורים למות לפני ילדיהם, זה הסדר הנכון. איך אפשר לכמת את הכאב כאשר הסדר הזה משתבש? “זה ספר על משפחה שהתבלבל לה הסדר של מי צריך למות קודם” אמר רשף לוי על ספרו של אחיו.
"תוחלת החיים של ... המשך לקרוא
36 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הסיפור של "תוחלת החיים של אהבה" מתחיל מהסוף, ואחרי שהסוף גלוי לכל ינץ לוי מתחיל לספר מה היה לפני, בזמן ולעיתים גם אחרי הסוף.
זה הספר האוטוביוגרפי השני שאני קוראת ברצף, אבל בניגוד לקודם, הפעם הסיפור כתוב בצורה מופתית, סוחפת, ועם עריכה פנטסטית (ומרתק אותי לשאול מתישהו את הסופר אם העורכת עליה כתב במהלך הספר מבוססת על דמותה של העורכת האמיתית של הספר או לא).
לוי מספר על משפחתו מרובת הילדים, עם אב שלוקה בשכחה ואח שמגלה יום אחד רגיל לחלוטין שהוא חולה באיידס. התמודדות המשפחה עם המחלה של האח, יחד עם מחלת האב, יחד עם שגרת היום יום ויחד עם הדעות הקדומות של המחלה, מ... המשך לקרוא
13 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
זה לא היה ספר, זה היה סיפור של חיים. סיפור של חיים כנה ואף נשמע מציאותי מאוד בלי עטיפות מזויפות ומילים מכובסות.
כשרק התחלתי לקרוא היה לי קצת קשה להיכנס לספר, אבל כפי שאני נוהגת לעשות בזמן האחרון, אני לא מתייאשת ומתמודדת עם הספר גם אם הוא לא סוחף בדפיו הראשונים וזה היה לי שווה כל רגע.
אני ממליצה מאוד.
מעוניינת לשתף שבכיתי בסוף.
... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
מכירים את זה כשאתם יושבים ומחכים בתור? תור כלשהו. זה יכול להיות במשרד הפנים , בבנק, בדואר .ואז תוך כדי ישיבה ובתוך כל בליל השיחות שמתבוללות אחת בתוך השניה,והופכות לזמזום אחד גדול , פתאום האוזן שלך מתבייתת על איזו שיחה בין שני אנשים.אחד מספר לשני סיפור. והתור מספיק ארוך , וההמתנה איטית ומתמשכת ככה שאתה מספיק לשמוע את הסיפור מתחילתו ועד סופו.
אז ככה הרגישה לי הקריאה בספר הזה. ינץ לוי מספר לנו סיפור. הוא לא כתב סיפור כזה אחד עלילתי,עם התחלה אמצע וסוף כשביניהם זרועים דימויים ועוד מרכיבים שבונים ספר.
אז מה כן יש לנו כאן? יש פתיחת דלת לרווחה והזמנה להיכנס א... המשך לקרוא
17 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ינץ לוי הצליח. וזו לא היתה משימה פשוטה. הוא רוצה להיצמד לאמת. הוא רוצה להעביר את החיים. הוא מלווה את אחיו למוות. כל הספר פוחד לוי ליפול לקלישאות, לתובנות מעמיקות, הוא רוצה לתאר את הדברים כפי שהיו. ואני חושבת שהוא הצליח. הספר לא קל, הוא מתאר את התמודדותה של משפחה עם מחלתו של אחד מבניה ועם ידיעת המוות המתעתעת, עם ההשלכות על התנהלות המשפחה מנקודת מבט סובייקטיבית. לוי מצליח להעביר את התארכות הסבל, את התנודות בין תקווה ליאוש, את המאבק בין קבלת ההחלטות של החולה לבין החלטות של המשפחה, את הדרכים השונות לתמיכה ולאהבה.
לוי עצמו תומך רגשית באחיו, ללא מילים רבות, ל... המשך לקרוא
7 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
"נגיף האיידס עצמו לא הורג אף אחד. הנגיף הורס את המערכת החיסונית, וכך חושף את האדם לפגיעתן של אינספור מחלות אחרות - והן שהורגות את האדם"
(מתוך 'ההיסטוריה של המחר', יובל נח הררי, עמ' 19)
נגיף האיידס אמנם לא פוגע ישירות ובאופן מיידי בחולה, אבל הוא כן פוגע ישירות ובאופן מיידי במשפחתו. וכמו שנגיף האיידס הורס את המערכת החיסונית של הגוף (שלבסוף נודמת), כך הוא גם פגע במשפחתו של ינץ לוי: לאט לאט, לא בבת אחת. לתת להם קצת זמן לסבול ולהתייסר לעצם המחשבה שבן משפחתם, רגב לוי, אחיו של ינץ לוי, שנדבק באיידס, יכול למות בכל רגע - מצינון, משפעת קלה, או מכל מחלה אחרת שלכאורה ... המשך לקרוא
32 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הספר כתוב עם הרבה אומר שחור ועם הרבה תובנות על החיים, אבל לי אישית נתן תחושה של מציצנות לבית ממול, אבל לא מהסוג הנכון. במאה העמודים האחרונים התחיל לשעמם ולחזור על עצמו וקראתי בדילוגים ובסוף פשוט החזרתי לסיםריה... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
מהי תוחלת החיים של סוד? במקרה של ינץ לוי, נדרשו כעשרים שנה לחשוף את הסוד המשפחתי הגדול שאחיהם השלישי, רגב, נפטר מאיידס.
ספרו של ינץ לוי “תוחלת החיים של אהבה”, הוא מעין “ממואר”, ז’אנר שאני אוהבת מאוד ונפוץ פחות בארץ. הסופר יודע שאנחנו יודעים שמדובר בספר “המבוסס על מקרה אמתי”. ינץ ואחיו רשף הם דמויות מוכרות, ואני כמו רבים אחרים קראתי את הראיונות בעיתונים, את הכתבה בחדשות, וצפיתי גם בהצגה המצוינת של רשף לוי “החולה ההודי”, שסיפרה את אותו סיפור קצת אחרת. כך שאנחנו כבר לא קוראים תמימים. מה שחדש בספר הוא חשיפת הסוד. אחיהם רגב בחיים ולביא בספר, לא נפטר ממ... המשך לקרוא
9 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
רומן מבוסס סיפור משפחתי בו הסוף ברור וידוע מראש.
נשימתי נעתקה מספר פעמים בעת קריאתו, בכיתי וליבי התכווץ רבות.
מיכאל מספר לנו את קורות משפחתו בשנות ה – 90 בעת גילוי דבר מחלתו של אחיו, לביא.
מיכאל גדל במשפחה מרובת ילדים – ארבעה בנים ושתי בנות בדירת גג בכפר סבא.
בזמן שירותו הצבאי של לביא מתגלה כי לביא חולה איידס. מחלה אשר באותם שנים נחשבה כ”מחלת ההומואים” או של מי ששוכב עם זונות.
מיכאל מתאר בספר מנקודות ראותו את התמודדות בני משפחתו, התמודדותו של לביא ובעיקר התמודדותו האישית עם דבר המחלה.
הכתיבה מרגשת מאוד, כנה וישירה.
כל פרק נפתח בכותרת של “תוחלת הח... המשך לקרוא
8 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ממליצה, ממליצה, ממליצה! ספר נוגע ללב המבוסס על סיפורו האישי של הסופר, אחיו של רשף לוי.
מהרגע הראשון נשאבתי וזהו בהחלט אחד הספרים הטובים שקראתי השנה.
מסופר על משפחה ישראלית ברוכת ילדים :נבו, גלעד, מיכאל, סמדר ואילאיל. אביהם לוקה בדמנציה ובסופו של דבר הם חיים עם אמם כשאביהם נשלח יותר מאוחר למוסד.
לביא משרת בצבא ושואף להשקיע עד שיום אחד מתגלה בבדיקת דם כי הוא חולה במחלה סופנית. הצבא משחרר אותו מייד.
הבשורה הקשה מזעזעת את המשפחה ומשנה את חייה לחלוטין. כל המשפחה מתגייסת לטפל בלביא עד המוות הצפוי (זה לא ספויילר, מלכתחילה הסופר מספר לנו כי אחיו נפטר ממחלה).... המשך לקרוא
8 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
