ביקורות ספרים על הספר הנערה ברשת העכביש - מילניום #4
|
|
|
|
לא אהבתי את הספר. הוא לא דומה ולא רגיש כמו שסטיג לארסון כתב בעצמו, שלושה ספרים קודמים. ... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? 
|
|
|
|
|
|
יש כמה טריקים בספרי מתח שבלשון המעטה לא מוצאים חן בעיני.
אחד מהם הוא למשוך ולמשוך עד אין סוף את הרגע שבו קורים דברים באמת חשובים. יש נקודה שבה אם מושכים יותר מדי ההנאה מתפספסת. יש מינון נכון ויש מינון לא נכון. אז כאן דיויד לגרקרנץ עם השם המפוצץ המשיך את הספר הרביעי בסדרה וכמו אחוז תזזית קפץ מאירוע לאירוע בפינג פונג עם הקורא. לא רק שכל השמות השוודים גורמים לבלבול נוראי , הקורא גם נמצא במצב שבמקום שקצב הלב יואץ ממתח בגלל אלימות , רוע, רצח, אכזריות וכו' הוא צריך כל הזמן להבין מי זה מי.
כי ברגע שאתה כמעט קופץ משמחה שהרעים בספר נורו או שתפסו אותם אתה מתאפק לש... המשך לקרוא
16 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הספר החלש בסדרה, לדעתי וכן, זה כולל גם את החמישי - שנכתב ע"י אותו סופר.
לרסון הצליח לשמור על האיזון שבין עלילה לבין פרטים טכניים.צ אצל לגרקנץ האיזון הופר בספר הזה עם עומס של מידע תפל על פריצות למחשבים ועם יותר מדיי שמות ודמויות.
מצאתי את עצמי מאבדת את הריכוז לעיתים תכופות וכן דפדפתי יותר מדיי פעמים אחורה כדי להיזכר מי היא הדמות. גם הדמויות הראשיות, של מיכאל וליזבת הועמו מעט - מיכאל לא כריזמטי, סמכותי וסוחף בדמות העיתונאי המיושן והכושל וליזבת מאבדת כל טיפת אנושיות שהיתה בה.
ממליצה לדלג עליו. קצת הורס את החיבה לדמויות ולא חיוני להבנת הספר החמישי בסדרה... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
נהניתי ממנו פחות מאשר שלושת קודמיו בסדרה. קשה כנראה לשמור על רמה במיוחד כאשר הסופר המקורי כבר לא איתנו ומחליפו מנסה לשמור על האיכות ובאופן מפתיע עושה את זה לא רע בכלל. אבל בכל זאת יש כאן משהו שונה ופחות טוב. למרות זאת בהחלט קראתי אותו בשטף וחזרתי לגיבורי הסדרה - מיכאל וליסבת - הם תמיד מעניינים אותי, הרקע העכשווי של הסיפור, המתח והעלילה עדיין כתובים בצורה טובה ולכן למרות ההסתייגות אני מחכה לספר הבא ומקווה שדיויד לגרקרנץ ישתפר ויגיע לרמתו של סטיג לרסון - עם גיבורים כאלו כמו ליסבת, קמילה ומיכאל יש לו סיכוי. ... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
****
יש לי לא מעט תחושות סותרות לגבי הספר הזה, המשך רביעי של הטרילוגיה המוצלחת של סטיג לרסון הי״ד שכבשה את העולם לפני כמה שנים, והעמידה על המפה את ספרות המתח הסקנדינבית שעד אז לא היתה מי יודע מה פופולרית.
מצד אחד, ביחס לספר שכתב מישהו אחר אחרי שהסופר המקורי החזיר ציוד בנסיבות כאילו טבעיות - הספר מספק את הסחורה, ובגדול. נגרעו ממנו, ברוך השם, החפירות הארכיאולוגיות שסטיג לרסון הפך לאמנות, ויש בו לכאורה את כל הדברים שהפכו את הסדרה ״הנערה ש...״ למה שהיא - קנוניה טובה, אלימות נגד נשים וליסבת סלאנדר שמטפלת בזה באלימות נגדית, מילניום ומיכאל בלומקוויסט, האק... המשך לקרוא
27 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הספר הוא הרביעי בסדרת "נערה עם..." אבל הראשון שלא נכתב על ידי הסופר המקורי סטיג לרסון המנוח.
לא הגעתי לספר עם ציפיות שהוא יהיה בדיוק כמו הטרילוגיה המקורית אבל בהיותו מוגדר כ"מילניום 4" היה אפשר לצפות שידבוק בדמויות ובסיפור הרקע אותו בנה, בכשרון רב, לרסון.
אסכם בהתחלה ואכתוב שכספר מתוך סדרה הוא לא עומד בציפיות וכסטנד אלון הוא ספר בינוני ומטה ולא מעבר.
ועתה בהרחבה על הספר –
לגרקרנץ מנסה בקושי רב להיכנס לנעלים הגדולות של לרסון ולשמור על הדמויות שלרסון בנה במשך 3 ספרים נהדרים לא בהצלחה רבה. הוא נותן במה לדמויות מהטרילוגיה המקורית אבל העומק שבהן לא מ... המשך לקרוא
7 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
נתתי לספר 2 כוכבים ולא אחד, כי הצלחתי (לא היה קל...) לקרוא אותו עד הסוף. ספר כל כך עמוס בפרטי פרטים טכנולוגיים מופרכים לא קראתי מחיי (ואני כבר קראתי כמה וכמה ספרים בחיי).
למרות שהסופר הוא שוודי, כמו סטיג לרסון, המחבר המקורי של סדרת "מילניום", הרי שאוסף החירבושים בספר מזכיר הרבה יותר את ארה"ב מאשר את שוודיה, בניגוד גמור לספרים הראשונים בסדרה, שעסקו בנבכי הנפש הסקנדינבית ובאלימות ושנאת נשים.
ובכן,המוטיב המרכזי כאן הוא ה-NSA, והארגון הזה מוצג ממש כשטן מודרני (קל חשוב כך כשאתה שוודי ולא נתון באיום טרוריסטי רצוף). חוץ מזה הספר עוסק כל הזמן בהצפנה, פיצוח הצפנה, מ... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
קראתי את כל שלושת הספרים הראשונים של מילניום והם מדורגים כולם עם חמישה כוכבים.
הספר הזה גם טוב, העלילה טובה ומרתקת. סיפור טוב. אבל לא יודעת איך להסביר... משהו פה היה חסר לי. זה לא משהו שקרה לי בספרים הקודמים. אולי כי המחבר הוא לא אותו אחד, בכל זאת זה מורגש.... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
היססתי לרכוש ספר זה כי סטיג לרסון אינו כותב כרגע !.
קרעתי את סדרת מלניום וגם קראתי את הספר הזה מורגש היטב בזרימת העלילה והקישורים כי סופר אחר כתב ספר זה
למרות זאת סיווגתי את הספר כספר טוב כי העלילה מענינת ,דילגתי על פיסקאות של טחינת אמרות וקישורים שלפי דעתי מיותרים כדי להמשיך ברצף העלילה ,
חסר מורגש הטאץ של סטיג לרסון בכתיבה
... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
כל פעם שאני נתקלת בספר סקנדינבי בעברית אני נזכרת בביקורת של אלון על אחד מספרי "מילניום", בה כינה אותם "הנערה שהטילה ביצי זהב". ואכן ההצלחה העצומה של סדרת מילניום פתחה גל של תרגומי ספרי מתח סקנדינביים וגם כמה סדרות טלוויזיה, שהעשירו את השוק המקומי ברוצחים סדיסטיים כמו גם בכמה עלילות בינוניות למדי. אבל שיא ניצול המכירות נעשה על ידי המו"לים בארץ המקור, כאשר בסיומו של פולמוס זכויות יוצרים הצליחו להוציא ספר רביעי בסדרת "מילניום" אותו כתב סופר אחר, שהרי הסופר המקורי נפטר ולא זכה לראות את ההיסטריה סביב ספריו.
יש לציין שכבר במקור לא הייתי מעריצה גדולה של הס... המשך לקרוא
9 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אין טעם להשוואות למקור, הרעים מוכרים וצפויים ולטובים הכל מסתדר בקלות רבה מידי.... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
אי אפשר שלא להשוות לסטיג לרסון, אבל לגרקרנץ עשה עבודה לא רעה פה. היו לי ספקות, התלבטתי אחרי שהתחלתי האם להמשיך, לא נסחפתי מיד לתוך העלילה. אבל המשכתי ולא התחרטתי כשסיימתי.
יש דמויות חדשות, יש דמויות ותיקות ומוכרות, מיכאל בלומקוויסט וליסבת סלאנדר במרכז העלילה.
לרסון פחות הכביד עלינו בספריו עם עשרות דמויות משנה וקורות חייהן הלא-בהכרח רלבנטיות.
לסיכום - אם יהיו ספרי המשך, אקרא גם אותם. אם לא, לא נורא.
בשורה התחתונה - כיף לקרוא, לא חובה. ... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
שימו בצד את זה שמדובר בסופר אחר, ולא בסטיג לרסון.
נכון שזה מתבקש להשוות בין השניים, ולדון בעניין הסכסוך בין המשפחה של לרסון לבת הזוג שלו.
אבל לא צריך כל הזמן להתעסק במה שמעבר. בואו נתעסק בעלילה ובכתיבה.
קראתי את שלושת הספרים הראשונים בסדרה (מילניום), שנכתבו ע"י סטיג לרסון, ומאוד אהבתי את העלילה, הדמויות, וכמובן הכתיבה.
לדאבוננו הרב, לרסון נפטר בפתאומיות ולא הספיק לכתוב את כל הספרים בסדרה (שהיתה אמורה להכיל עשרה ספרים).
הספר הרביעי בסדרה נכתב ע"י סופר אחר - דיוויד לגרקרנץ. כשהוא יצא לחנויות מאוד שמחתי, כי סוף סוף יזדמן לי "לפגוש" שוב את הדמויות ולקרוא ... המשך לקרוא
7 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
סוף טוב הכול טוב?
אני אתחיל בגילוי נאות - כשקניתי את הספר בעיקר זינקתי משמחה ותהיתי איך סכסכוך הירושה של סטיג לרסון נגמר ולא ידעתי. אז התחלתי לקרוא וככה התמכרתי ל200 עמודים הראשונים, שמחה להתאחד מחדש עם הדמויות האהובות. ואז משהו התחיל להרגיש קצת מוזר, אז שהתחלתי לתהות על קנקנו של דבר הבנתי שמדובר בשוד קברים ולא פחות. נכון אם להיות כנה, הספר זורם אבל זה כמו לשמוע שיר שאהבת בעיבוד קצת לא מוצלח. לקראת הסוף לגרקרנץ מתחיל לקפוץ בין סצנה לדמות ללא הבחנה. רגע אחד ליסבת יושבת מול המחשב וברגע שני מפקח המשטרה מפנטז על שוקולד תפוז ומהרהר בקיומו של אלוהים. והסוף! (... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
"הנערה ברשת העכביש" הוא ספר ראוי בפני עצמו שלחלוטין מצליח לתפוס את הקורא.
אבל דיוויד לגרקרנץ הוא לא סטיג לרסון, והספר הוא לא לגמרי מילניום.
משהו שם ללא ספק חסר, וכנראה שזו הכתיבה של לרסון. בספרים הקודמים, לרסון ידע לכתוב את העלילה בצורה סוחפת; הוא ידע להסביר כל מושג וכל דבר שקורה בצורה הברורה ביותר, גם אם מדובר במכניקת קוונטים. אצל לגרקרנץ אולי יש ניסיון לעשות את זה, אבל הוא לא מספיק, אם בכלל קיים. כל "תעלומה" נפתרת בקלות מכעיסה והכל מסופר מאוד בשטחיות. אם בספרים הקודמים הבנתי ברגע הקריאה את ההיגיון מאחורי הפעולות של כל דמות ואת המעשים שלה (והאמת היא של... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
חששתי מהספר הזה בגלל שלעיתים נורא רחוקות ממשיכי הדרך מצליחים לעשות עבודה טובה כמו הסופר המקורי.
אבל הסקרנות שלי וכנראה בעיקר הגעגוע לדמות המעולה של ליסבת שברה אותי ולקחתי את הספר הזה לידיים. מה שציפה לי הייתה הפתעה נפלאה ובמשך שלושה ימים פשוט לא הצלחתי להפסיק לקרוא בו.כל פרק שלו נגמר בצורה כל כך מותחת שפשוט הייתי חייבת להמשיך ולקרוא.
מזמן לא קרה לי דבר כזה עם ספר, ועכשיו אחרי שסיימתי יש לי מין ריקונות שכזו ובעיקר תקווה שיגיע גם ספר חמישי בסופו של דבר. ... המשך לקרוא
7 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ציפיתי להמשך והסתקרנתי לגבי התוצאה – דיויד לגרקרנץ מפליא להכנס לנעליו של סטיג לרסון.
ליסבת סלאנדר חזרה.
סטיג לרסון, סופר סדרת ה”מיליניום” נפטר טרם יציאת ספרו הראשון “נערה עם קעקוע דרקון”. אביו ואחיו פנו לדיויד לגרקרנץ שימשיך את הסדרה והוא צולח את המשימה.
לגרקרנץ מחזיר לחיינו את דמויות הסדרה, מיכאל בלומקוויסט, עיתונאי חוקר, וליסבת סלאנדר, האקרית בעלת עבר טראומתי.
בלומקוויסט מנהל את עיתון “מילניום”, עיתון המהווה חייו ותשוקתו. לפיו – הרבה מהדברים הטובים והדרמטיים שקרו לו בחייו הינם קשורים לעיתון.
הוא בתקופת משבר. עיתון מתחרה מפרסם כתבה שכו... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
דווקא ספר חמוד. אמנם לא נכתב ע"י הסופר המקורי (שנפטר בהשאירו כמה טיזרים בספר האחרון). אבל אישית לא חשבתי שהטרילוגיה היתה איזו יצירת מופת, בטח לא מבחינת סגנון הכתיבה. לארסון יצר דמויות מעוררות אהדה ומעניינות, ונחמד לפגוש אותן שוב בספר הרביעי בסדרה. המוטיבים נשארים אותם מוטיבים - אלימות כלפי נשים וילדים, האקרים, ליסבת לוחמת צדק לבדה, בלומקוויסט מסתבך ואז יוצא מהתסבוכת, ה"מילניום" בסכנת סגירה ואז ניצל. מבחינה זו אין חדש תחת השמש. סגנון הכתיבה ממשיך להיות יעיל ופוטוגני - אפשר לתרגם את הספר בקלות לקולנוע, הוא כתוב כבר כתסריט מן המוכן. אין פה איזה עומק או הפ... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אין לי ספק שסטיג לארסון היה מתהפך בקברו -ולא מעודף נחת -אם הייתה לו אפשרות השבוע להגיח ולו אף לרגע ממקום משכבו , ולקרוא את החלק הרביעי בסדרת המילניום .אודה ולא אבוש - ביום שהספר הגיע לחנויות אצתי לרכוש אותו .כה שמחתי על הגיעו ששמתי הכל בצד ומיד פצחתי בקריאה .לא עברו 24 שעות והמרצע -חלוד ומכופף במקרה הזה -יצא בקול נפיחה רועשת ומסריחה מן השק .בכתבה גדולה שהתפרסמה בשישי האחרון עם מחבר הספר ,לפתע התחבר לי שהספר הזה לא נכתב על ידי סטיג לארסון עצמו לפני מותו ,ורק עכשיו התגלה הכתב יד הגנוז ויצא לאור ,אלא שאביו ואחיו של סטיג לארסון המנוח החליטו למצוץ את הלימון ה... המשך לקרוא
15 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
