ביקורות ספרים על הספר מתחילים - ספריה לעם #662

אהבתי מאוד את צורת כתיבתו המאוד מינימליסטית. הסופר מצליח באמצעות מינימום תיאורים להעביר לקורא תמונה מלאה ועשירה של הסיפור. וזוהי ספרות גדולה בעיניי, לקחת את המילים ולהשתמש בהם במדויק, ללא מילים מיותרות. גיבוריו הם האנשים הפשוטים ממעמד הפועלים האמריקאי, על חייהם הפשוטים והיומיומיים, על תחביביהם ואהבותיהם. אהבה (ושתיה) מאוד העסיקה את ריימונד בסיפוריו. ולכן אפשר למצוא בספר הסתכלויות שונות וחוויות שונות של אהבה. המבט של הכתיבה הוא מבט חומל ומלא רגש לגיבוריו, על חולשותיהם, ציפיותיהם ואכזבותיהם. דומה הוא בזה לצ'כוב. זהו ספר שמעביר בך רגש שקשה להצביע... המשך לקרוא

יוסי משה

טוב, איך אני כותבת ביקורת על ספר כזה? אני פריקית של סיפורים קצרים, ואני קוראת לא מעט כאלו. אבל קארבר הוא מיוחד. היום (או אולי בישראל של שנות ה-90 כבר?) יש כתיבה בסגנון הזה, אבל זה מתחיל כאן. מינימאליזים. לתאר תמונות מהמציאות. בלי ייפוי, בלי אריכות ובלי נסיון לעדן את החוויה. יש בזה משהו חזק מאוד. אבל - אני גיליתי שזה תרופה שעובדת במנות קטנות. אחרי שניים-שלושה סיפורים הרגשתי כבר בשידור חוזר. הייתי צריכה לקחת הפסקה. לשים אותו בצד לשבוע ורק אז לחזור לעוד סיפור. מי שאוהב את הסוגה - מוזמן לחוויה נהדרת. אך עלי לציין שמשהו היה חסר לי לפעמים. אולי סוג של ... המשך לקרוא

טליה

אני מתה על סיפורים קצרים. זו הסוגה החביבה עלי. הרבה שנים היססתי אם לקרוא את קרבר, כי אם אתאכזב - אז למה אשאף? וניסיתי. התאכזבתי? לא. הוא באמת כותב נפלא. יש לו כמה סיפורים שממש אפשר לחוש בנגיעה של האנושיות והדמויות מעבר למחסום הדיו והדף. אבל - האם הייתי צריכה להמתין שנים כה רבות? אני לא בטוחה. בעיקר כי כבר קראתי ספרים טובים יותר (בשביס זינגר למשל עולה עליו, לדעתי. ובטח שצ'כוב ומופסאן). אבל כן - זה ספר טוב. לא מדהים ברמות, אבל בהחלט טוב. ... המשך לקרוא

טליה

לומר את האמת, ספר הסיפורים הזה הופיע כבר גם בעברית, בגירסה אחרת, בשם: "על מה אנחנו מדברים כשאנחנו מדברים על אהבה". אני זוכר שקראתי את הספר לפני שנים רבות (בשנות התשעים) ואהבתי את הסיפורים. מסתבר שבזמנו הוא נערך ע"י העורך גורדון ליש שגם ערך את ספר הסיפורים הראשון האחר שלו, שיצא בעברית בשם: "אפשר לבקש ממך שקט בבקשה". אישתו השניה ואלמנתו של קארבר, טס גלאגר טענה שהעריכה של ספרי הסיפורים הללו בידי ליש הייתה אגרסיבית מדי והיא זו שגרמה לכך שהוא יופיע שוב לאחר מותו בשמו החדש "מתחילים". (באנגלית - "Beginners") ובכל זאת לדעתי כל סופר זקוק לעורך שלעתים עריכתו היא שקובעת ... המשך לקרוא

סדן

אני אוהבת מאד סיפורים קצרים. הם כמו בונבוניירות - שגם אותן אני אוהבת מאד - מהווים טעימה תמציתית של סיפור, מתפתחים במהירות, הפואנטה מפתיעה - או שלא - ויאללה, לבונבון הבא... קארבר, שחי חיים קצרים ותמציתיים, נפטר בגיל חמישים מסרטן. בין לבין הוא הספיק להתחתן בגיל 19, לחיות חיי נישואין סוערים (שזה פועל יוצא מהאמור במשפט הקודם), לחיות חיי דלפונות - למצב ההפוך הוא לא הספיק להגיע... לחיות במספר מקומות - אפילו מספר חודשים ברמת אביב. לכתוב שירה וסיפורים קצרים ולהפוך בעשור האחרון לחייו לסופר מוערך וגם - בעקבות גירושים ממוזלים - לחיות זמן קצר בזוגיות טובה ובנוחות יחסית... המשך לקרוא

yaelhar

ספר מהפך קרביים. האבא של הסיפור הקצר הפוסט מודרניסטי. מקור השראה וחיקוי (עיין ערך אתגר קרת). בקיצור, ריימונד קארבר והפעם, גירסת הבמאי. בתחום הקולנוע מקובל, בשנים האחרונות לפחות, להוציא שוב בגרסאות די. וי.די. מושקעות את גירסת הבמאי לסרט, ללא כל החיתוכים, השינויים והתוספות שדרשו אולפנים ומפיקים תאבי בצע שעוותו את החזון האמנותי האמיתי של הבמאי. (אני ממליצה על בלייד ראנר המופתי בגרסת הבמאי). בעולם הספרות טרם נתקלתי בתופעה זו. רק חוקרים וסטודנטים לספרות טורחים להשוות טיוטות וגרסאות על מנת לכתוב מאמרים מלומדים על תהליך היצירה. זוהי הפעם הראשונה בה נתקלת... המשך לקרוא

שין שין

מי אני שאכתוב סקירה על סיפוריו של ריימונד קארבר, מאסטר הסיפורים הקצרים האמריקאי? אני סתם אדם, וזה בדיוק מה שצריך להיות בשביל לדבר על ריימונד קארבר ובשביל להבין אותו. נכון, הוא מאוד אהוד על המבקרים ועל המורים לספרות, סיפוריו האיטיים והקודרים נדמים לעיתים כאילו מחביאים מאחוריהם סימבוליקה כבדה וממסדית, אבל ביננו – ריימונד קארבר הוא גבר פשוט, מהסוג שקדם לשלב הג'נטלמני בשרשרת האבולוציה, גבר שחי את החיים הפשוטים של השוליים, אלה עם הילדים המנוכרים והאלכוהול בצהריים והגירושים והאיבוד. ואלה גם סיפוריו – תמונות קצרות מהחיים המבולגנים האלה שבשל פשטותם מ... המשך לקרוא

zooey glass

אני לא אוהב את קארבר. ואולי אני כן , אני כבר לא בטוח. ובכלל על מה אנחנו מדברים כאשר אנחנו מדברים על אהבה לסופר? כמעט כל הסיפורים בספר הזה היו על גברים כבויים בסביבות גיל ה40 שנוהגים\או נהגו לשתות , עד כדי כך שאפשר היה להרכיב ספר על דמות אחת שעליה עוברים הסיפורים השונים. רוב הסיפורים מתארים סצנה מסוימת בחיים וכמו אצל מורקמי ( ראה ביקורת קודמת ) רובם מתחילים בנקודה מסוימת ומפסיקים בנקודה כמעט אקראית. אולם לעומת מורקמי הסיפורים פה מאוד ריאליסטים . טיפה מדי ריאליסטים בשבילי. יש ברבים מהם רמז לאלימות , כזאת שמבעבעת מתחת לעור , כזאת שמגיעה מתסכולי החיים ו\או ... המשך לקרוא

cujo

17 סיפורים קצרים, ריאליסטיים עד כאב וכתובים ביד אמן... מי שזו כוס הוויסקי שלו ייהנה מאד מ"מתחילים" (Beginners) של ריימונד קארבר. חלק מהסיפורים שולבו בסרטו המופתי של רוברט אלטמן Short Cuts ("תמונות קצרות") שהתבסס כולו על כתביו של קארבר. לא תמצאו בסיפורים את ניו-יורק התוססת או לוס-אנג'לס הנוצצת, אין סוכני-על, עוכרי דין מתוחכמים, עשירים מופלגים, דרמות גדולות מהחיים והאפי-אנד... מה יש? יש אנשים פשוטים וסיפורים מחיי היום-יום המתרחשים בעיירות קטנות בצפון ארה"ב ובמערב התיכון. זה היה יכול להיות משעמם מאד, אלא שהסיפורים האלו נכתבו ע"י סופר מחונן שמפיח רוח חיים ועניין בכל או... המשך לקרוא

רונדו