ביקורות ספרים על הספר בין חברים
|
|
|
|
ביום העצמאות האחרון ראיתי דוקו שנקרא "ילדי השמש", שדיבר על החיים בקיבוץ הישראלי בקום המדינה, בזמן שבו דברים היו פשוטים כביכול אך מסובכים יותר מתמיד, זמן שבו הקיבוץ עדיין היה אידיאלוגי, ניסיוני וחי.
הסרט הזה גרם לי לחשוב על הדברים הנוראיים שהקיבוץ האידיאולוגי והישן כלל, בעיקר בגלל האנשים שגדלו בו וסיפרו במסגרת הסרט חוויות טראומטיות מהילדות שלהם.
זהו הספר השני בלבד שאני קוראת של עמוס עוז, ובאתי אליו בציפיות נמוכות מאד לאחר שהתאכזתי מ"מיכאל שלי". מצאתי אותו שוכב לו בסניף של סיפור חוזר בתל אביב, והרגשתי שהוא קצת קורא לי. הרי מוזר קצת לשמוע ישראלי אומר ... המשך לקרוא
13 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? 
|
|
|
בין חברים.
הוא קובץ סיפורים המתארים מצבים ונופים, אשר מערכות היחסים בין הנפשות המתוארות נארגות על פי רוב מתוך הדחקה רגשית כלשהי, כך יוצא שהדמויות יוצאות ומבצבצות מתוך איזה כתב גורל המייצר את פעולתן, כאילו כל דמות ודמות מצויה בתוך מלכודת המאפיינים שלה ואין בידיה שום כלי לשנות את גורלה. לאורך כל הקריאה בספר זה חיפשתי את הקשר של הסיפורים הללו לשם הספר – "בין חברים". רק ברמזים דקים מדק מצאתי אפשרות שאולי אחת הדמויות משקפת משהו מפעילותו המעשית של כותב הדברים, מכל מקום אין ספק שהסופר כותב על, כאשר בפועל הוא מוציא את עצמו מהכלל ואז נשאלת השאלה – למה התכו... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ישראלי ללא יומרות. תמונה עגומה של הקיבוץ בשנות הסיפורים מול האנושיות של חבריו. עמוס עוז המצוין, חובת קריאה לאוהבי הסיפורת.... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
קראתי את הספר מתורגם לאנגלית , כתוב בשפה בהירה,קל להבין ולהזדהות עם הדמויות בסיפורים הקצרים שבספר . קצת על הספר,קובץ של סיפרים קצרים כשבמרכזו של כל סיפור דמות עיקרית אחת. המספר בוחן את הדמויות לעומק נפשם ומפיח בהם חיים. ... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר מאוד יפה בעיניי. סיפורים אנושיים. צ'כוביים. הכתיבה הקולחת והמדויקת של עמוס עוז. נקרא בנשימה אחת. ... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הספר כולל שמונה סיפורים שמתרחשים בקיבוץ הבדיוני יקהת, ומלותיו הראשונות הן "והיה אצלנו בקיבוץ" כביכול המשך לספריו הקודמים ואני מכוון בעיקר ל "בארצות התן" אבל עוד משהו ... הנובע מבגרות, מהתפקחות או מראיה אחרת של הקיבוצים שמשותפת לרבים מאלו שהיו שם ולא רק כאורחים לרגע. כאלו שחיו שם. מתאר את סיפוריהם של החברים בקיבוץ יקהת כאמור שם בידיוני למציאות שאינה בידיונית כלל. הם במחשבותיהם ובמעשיהם מעבירים את המסר לכישלון. לכישלון החלום על צדק, על שוויון חלום שלא ניתן היה להגשימו.
מדובר בקבוצה של אנשים וגם זה בקושי. ה"תקועים" בין אידיאלים ודוקטרינה נוקשה מאד ... המשך לקרוא
10 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
יש בהם משהו, באלו שמשכימים לפני צאת החמה, לא מצלצולו של שעון מעורר, אלא מקול שעונם הפנימי.
האופן בו הם מתמסרים לאפרוריות שברוטינת הבוקר, איך שהם מקבלים בחוסר אונים אך גם בהבנה מסוימת את בדידותם, כל זה מבדיל אותם באופן מובהק מהשאר.
מרבית דמויותיו של עוז בספרו "בין חברים" נופלות לתדמית הזאת. כאלו המוצאות בשקט של הבוקר או בדממת הלילה את הנחמה לה הן מייחלות. רק בשעות האלו, מתוך תמצית בדידותם, יוכלו אלה להקשיב באמת להמיית היונים, ליללת התנים או אפילו לזעקותיו האחרונות של כלכלב דרוס, העיקר שיצליחו לחמוק מהמולת הקיבוץ המעושה והמחניקה.
תמיד השקפתי על המפ... המשך לקרוא
13 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר בן 8 סיפורים קצרים. ברצוני להתייחס לסיפור "ילד קטן" בעמוד 75. הסיפור הזה חבט בבטני. הספר היה אצל אימי בדירתה. לפני מספר שבועות עזבה את ביתה ועברה ל"דיור מוגן" וכך ירשתי ממנה מספר ספרים כש"בין חברים" הוא אחד מהם. כשהתחלתי לקרוא בספר הבנתי כי כבר קראתי אותו, כנראה, בביקור אצלה בעבר. לסיפור העצוב המר והקשה בעל השם התמים "ילד קטן" לא שבתי. צלקת הותיר בי הילד הזה. אינני יודע מניין לי ההזדהות הזאת עם הילד הקטן המשמש כקורבן או עם אביו ההופך, בסוף הסיפור ל"מקרבן". כך או אחרת, את הסיפור הזה לא אקרא בקריאה שנייה נוכחית זו. בין חברים ספר מעולה. זהירות מ"ילד קטן".... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
אני אוהבת למחזר. אני חושבת שזה חשוב. יש לנו פח כתום לאריזות, פח ירוק לנייר, פח סגול לזכוכית ופח כחול לבגדים. אני מנסה להקפיד וכך גם בני ביתי. אני קצת אמביוולנטית לגבי מיחזור ספרותי וגם לגבי מיחזור ביקורות על ספרות טרם גיבשתי דעה מוצקה.
לפני כשנה קראתי את ה"תמונות מחיי הכפר" של עמוס עוז. גיליתי קובץ נפלא של סיפורים קצרים, העוסקים לרוב באדם, אך גם במקום ובקשר של האדם למקום (במובן הגשמי של המילה).
http://simania.co.il/showReview.php?reviewId=68561
אינני חובבת גדולה של סיפורים קצרים, אך לפעמים זה מה שדרוש ושמחתי הייתה רבה, כשנתקלתי בקובץ סיפורים קצרים נוסף של עוז "בין חברים". הס... המשך לקרוא
39 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
עמוס עוז במיטבו! אני אישית מאוד אוהבת את הסופר הזה ואחרי שראיתי את הראיון עימו וקראתי מאמרים נוספים בעקבות הספר התאהבתי.
בספר הזה עמוס עוז מציג בפנינו את המחיר על האמירה הישירה, הבדידות, והצצה לחיי הקולקטיב – הקיבוץ שהולך ונעלם מהנוף.
הספר מאגד בתוכו 8 סיפורים על קיבוץ יקהת (שם דמיוני) בשנות החמישים והחיים תחת מיקרוסקופ של קהילה אנושית דחוסה. לי זה הזכיר עוגה בחושה שלא תפחה כשאתה נוגס ממנה אתה נחנק...
כל סיפור מתמקד באחד החברים/ות בקיבוץ והם מופיעים בכמה סיפורים. בכל הסיפורים ישנה תחושה של החמצה והתנקשות בין הרצון של האדם – האינדיבידואל לכלל... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
שנות החמישים-שישים, כלל הנראה שנות השיא של ההוויה הקיבוצית, לשם חוזר עמוס עוז בקובץ הסיפורים הקצרצר הזה. לא הייתי חבר קיבוץ ואפילו לא קרוב לזה. אבל תמיד הייתה לי איזו משיכה לא מוסברת לתופעה הייחודית הזו ואפילו המסתורית של חברה שהפקירה את האינדיבידואל, את היחיד, לטובת הקולקטיב. לחברה שיצרה איים של חברה שיתופית בלב חברה קפיטליסטית (באופן יחסי). אמנם אינני בקיא מספיק בהבדלים ובניואנסים של האידאולוגיות השונות, אבל אני יודע שכמו בכל מקום, ככל שהחברה יותר אידאולוגית כך הבדלים פעוטים (בעיני המתבונן מבחוץ) מקבלים משמעות גדולה ומהותית. ויעיד על כך הלהט שחש... המשך לקרוא
15 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר זה הנו מקבץ של סיפורים על אנשים בודדים בחברה הקיבוצית השוללת את קיומו של הפרט , רצונותיו ומהוויו.
עמוז עוז מביא לקוראים במלים ובמשפטים מדויקים את סיפורם של הדמויות והתמודדותן מול השינויים ברוח הזמן.
כל הסיפורים אינם מסתיימים בפתרון אלה במשפט ממנו ניתן להמשיך לדמיין ולספר את הסיפור.
חוץ מהסיפור האחרון ,אספרנטו" בה העלילה מסתיימת במותו של מרטין ואשר יחד אתו מתה גם האידאולוגיה הקיבוצית.
נהניתי לקרוא ספר זה וממליצה אני עליו.... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
"ממתק" ספרותי מבית מדרשו של עמוס עוז.אני השלישי שאני מכיר שקרא את הספר בנשימה אחת וביום אחד.כבן קיבוץ(לשעבר) וכמי שחווה את המתואר בסיפורים הקטנים הללו - זה החזיר אותי להוויה, לזכרונות, לניואנסים של מה שעמוס עוז מטיב כה לתאר ולספר. כיוון שמדובר בספרות ולא בתיאור דוקומנטרי, המוטיב הסיפורי מדגיש ואולי מעצים מחד אבל מאוד מדייק בתחושות מאידך. אלו הם חיי הקיבוץ לטוב וגם ללא טוב (רע זו מילה קצת קשה מדי) ובעיקר בזמנים אותם מתאר עמוס עוז.
נהניתי מהספר, אהבתי (כרגיל) את השפה והתיאורים ומאוד התחברתי לנושא ולגיבורי הסיפורים ולעיתים ידעתי לחבר בין הדמויות לבין דמ... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
קראתי ונהנתי ספר יפה ושקט המביא את סיפורם של אנשים בודדים בחברה קיבוצית
האדם עצמו רוחו ורגשותיו מול המציאות הקיומית מול החברה בה הוא חי והתמודדות הבלתי נילאת בחיפוש אחר האמת
החיפוש לאושר ושלווה בתוך הסובב הקיים.
הסופר עמוס עוז מעביר לקורא במילים ומשפטים עיניינים
ומדויקים את סיפורם של הדמויות על רקע הקיבוצי בזמן
שהקיבוץ עומד לפני שינויים משמעותיים בעקרונות האידאולוגיות עליו היה מושתת. על רקע זה מושתתים הסיפורים על אנשים בודדים בחברה קיבוצית השוללת את קיום הפרט והתמודדות מול השינויים נושא זה עובר כחוט שני בין כל הסיפורים.
הסיפור הראשון "מל... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
"בין חברים", ספרו החדש והיפה של עמוס עוז, מורכב משמונה סיפורים קצרים המתרחשים בקיבוץ דמיוני בשם יקהת בשנות החמישים. כל אחד מן הסיפורים מתמקד באחד מחברי (או חברות) הקיבוץ, אך רוב הדמויות מופיעות ביותר מסיפור אחד, כך שאנו לומדים להכירן מזוויות שונות. רמתם של הסיפורים אינה אחידה, אבל אהבתי את רובם. מרשים כיצד עוז מצליח בעמודים ספורים להעמיד בדמיוננו דמויות אמינות המעוררות את הזדהותנו. כל סיפור היה משול בעיני למספר משיכות מכחול מדויקות המשרטטות דיוקן של דמות חדשה ומעמיקות במשהו את דיוקנאות הדמויות שתוארו בסיפורים הקודמים, ומכלול הסיפורים מצייר יריעה... המשך לקרוא
30 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
יום אחר יום הייתי חוזר מהעבודה הביתה, רוכב על אופניים בשבילי הקיבוץ, יום אחר יום הייתי מתפעל מחדש מיופיו המרהיב של הקיבוץ, נופי הגלעד והגולן, הגינות המטופחות, הניקיון המופתי, והיה לי ברור שלעולם לא אזכה לגור במקום כל כך יפה. ובכול זאת, מאז היותי נער, תמיד חלמתי על היום בו אעזוב. כל כך מעייף לחיות בגן עדן עלי אדמות, תנו לי קצת גיהינום קטן מפעם לפעם, איזו שנאה מתפרצת, טעימה קטנה של רוע על קצה המזלג. רק לברוח מהאינטימיות החונקת, מהזמזום הרכילותי שלא נפסק אף פעם, להתחבא קצת ברחוב הומה אנשים זרים, ללא פרצוף מוכר.
כול האנשים הבודדים, מוקפים בבועה של מלנכוליה ש... המשך לקרוא
24 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
בשנת 1952 נבחר פובליציסט , חוקר וסופר בשם יצחק בן צבי להיות נשיאה השני של מדינת ישראל, יצחק בן צבי היה חבר קרוב של אביו של עמוס עוז כאשר זה היה בן 12 , ילד מתבגר בירושלים.
הנשיא ורעייתו התגוררו בבניין דירות משותף ברחוב ארלוזורוב בירושלים בדירת סלון ושני חדרים קטנה ,כאשר יצחק נבחר להיות נשיא עדיין לא היה בית לנשיא וכך הוחלט להציב בכניסה לבית המשותף בוטקה ובתוכו שוטר שישמור על 'בית הנשיא'.
באחד מימי החורף הקשים, הייתה סערה גדולה וגשם שלא הפסיק לרדת , עמוס עוז חזר בערב מפעולה בתנועת הנוער אל ביתו דרך 'בית הנשיא' וכאשר הוא התקרב אל הבוטקה הוא מופתע ומגלה א... המשך לקרוא
17 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אפתח בוידוי: זה היה הספר הראשון של עמוס עוז שקראתי. הסיכוי שהייתי בוחרת לקנות את הספר תוך שוטטות בחנות ספרים (אני עושה את זה די הרבה) או לשלוף אותו מן המדף בספריה (את זה אני עושה קצת פחות) הוא ממש קלוש (קיבלתי את הספר במתנה, מלווה בהמלצה חמה ממקור שני).
אני מאוד לא מתחברת לחיי הקיבוץ, שלא לומר אף סולדת מהעניין, ויסלחו לי הקיבוצניקים. הספר מגולל את קורותיהם של כמה מחברי קיבוץ מומצא כלשהו בישראל שאחרי קום המדינה,ועושה זאת באמצעות שמונה סיפורים קצרים, המתמקדים כל אחד בדמות בודדה ונואשת אחרת.
אני חייבת להגיד שעכשיו שסיימתי לקרוא, דעותיי על הסוציאליזם, מר... המשך לקרוא
11 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
- לא שיא יצירתו, אבל מאוד נחמד (גיורא ע.)
- נהנינו. מפליא לצייר דמויות (גלה ושלמה ג.).
- הרבה המלצות! (מרים ר.)
- לא אהבתי. (אלן א.)
- כותב כל כך יפה, שתענוג לקרוא ! (זלמן א.)
- נחמד (יפה ד.)
- סקיצות חינניות שמחכות להתגבש לספר עם עלילה. כיף לקרוא (אלדה ע.)
- אין לי סבלנות לסיפורים קצרים (בינה ק.)
- קראתי בעניין (ברכה ב.)
- מאוד נהניתי. קריא מאוד. מזכיר נשכחות... נהדר! (אורה פ.)... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
הספורים נחמדים אך הכתיבה היבשה שמרגישה כמו רשימת קניות הפריעה לי.... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אני מעריך מאוד את עמוס עוז.קראתי בעבר ספרים נהדרים שלו ודי אם אזכיר את "סיפור על אהבה וחושך"למשל.הבעיה עם סיפרו זה "בין חברים" שלדעתי הוא פשוט לא רלוונטי לקורא של ישראל 2012. אינני בטוח שאפילו המילה "חברים" שמופיעה בשם הספר היא מובנת לאותו קורא משוער. כי בקיבוץ למילה "חבר" או "חברים" איננה כמובן במשמעות של "friend"באנגלית, אלא במשמעות של חבר בארגון. הספר הוא ספר סיפורים מהווי הקיבוץ של סוף שנות החמישים כשהסיפורים קשורים בצורה רופפת ע"י חלק מהדמויות שאינן משתנות וכמובן ע"י הקיבוץ עצמו. מושגים כמו "אספת חברים" או "ועדת הבריאות" נשמעים כיום כאילו נלקחו מספר היסט... המשך לקרוא
7 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
