ביקורות ספרים על הספר מקומות אפלים (2011)

לפעמים כל מה שבא לך, זה מותחן טוב, שישאיר אותך בתהייה עד לסוף הספר, מי הרוצח? מה היה המניע? וזה בהחלט ספר כזה. 4 ימים של אסקפיזם מבורך.(שלא כמו בספר הקודם שלה "חפצים חדים") העלילה במשפט- 25 שנים לאחר שאמה ואחיותיה נרצחו בטבח שבו הואשם אחיה הבכור, ליבי מתחילה לפקפק באשמתו. הגיבורה הראשית ליבי- כבת 32 , היא לא מסוג הגיבורים האהיבים, שאתה מיד מפתח אמפתיה כלפיהם ורוצה בטובתם. היא עצלנית באשמתה או שלא. חיה על חסדי קרן שנתרמה לזכותה. יש לה "תחביב" של סחיבת "מזכרות" מכל מקום שהיא מבקרת בו. והלוגיקה שלה לוקה בחסר. אחיה בן, שמרצה כבר 25 שנים בכלא, באשמת רצח אמו ואחיותי... המשך לקרוא

נתוש

גיליאן פלין כמו גיליאן פלין - כתיבה מרתקת, שמושכת אותך ותופסת אותך בקרביים. וגם חולנית. ממש חולנית. לדעתי, נעלמת היה טוב יותר שלה, אבל נהנתי מהספר הזה לא פחות. מרגיש שלאורך הספר לאט לאט הגיבורה מורידה את שכבות הבצל מעליה, מקבלת יותר בהשלמה את מה שקרה לה ולמשפחתה ונלחמת למען הצדק שלה, שעד עכשיו העדיפה לעצום עיניים ולא להתייחס לסתירות כאלה או אחרות שחוותה או הרגישה לאורך חייה לגבי החוויות של ילדותה. וכמובן, כמו בספרי פלין, רק בעמודים האחרונים מבינים את התמונה במלואה. הספר מרתק ואני ממליצה עליו בחום.... המשך לקרוא

Daaani12

ספר מתח מעניין מאוד, העלילה קצת קשה לעיתים וכשמדמיינים מה שקוראים זה עלול להוות קצת קושי אך יחד עם זאת הספר מסופר בצורה מאוד מעניינת ומסקרנת. הסופרת שומרת על מתח לאורך כל העלילה ועד לסופה, מספרת מנקודת מבטם של כמה מהגיבורים, דבר שמוסיף לעניין ולתחושת המתח. ספר מתח אפל ללא ספק.... המשך לקרוא

bella

"מקומות אפלים" הוא ספר שלא קל לחבב, לפחות לא את הדמויות בכל אופן. הספר מספר את סיפורה של ליבי, שמנסה להבין מי באמת רצח את משפחתה, רק כי היא זקוקה לכסף. אף אחת מהדמויות לא כתובה בצורה מעוררת הזדהות, גם לא ליבי, הניצולה היחידה ממסע ההרג המשפחתי שביצע אחיה. כל אחת מהדמויות בספר דפוקה במידה שגורמת לך לשאול את עצמך: "יש אנשים שבאמת חיים ככה?" ועדיין, ואולי בגלל זה, הספר כל כך מושך ומותח. בניגוד להרבה ספרי מתח אחרים, ב"מקומות אפלים" כל אחת מהדמויות כל כך מסובכת ומטורללת, שכמעט עד הסוף כל האופציות הן על השולחן. אמנם לא קשה לנחש את סופו, פחות או יותר מאמצע הספר, אבל ... המשך לקרוא

אספנית כפייתית

מעניין אותי לדעת אם אני היחדיה שחושבת שליבי לא רעה היא פשוט רוצה להיות רעה כדי שיהיה לה על מה להרגיש אשמה ושנואה. היא בחורה טובה עצם זה שהיא מודעת לדברים מראה שזה סוג של מסווה , אהבתי אותה מאד היא הייתה חכמה וחתולת רחוב , ידעה לשייך כל דבר בעולם ל"סל" הנכון,וניסתה להיות רעה כמה שאפשר כדי להראות לאנשים: הנה אני רעה ! מי שמרחם וקרוב אלי סופו לסבול!!היא ניזונה מהתשומת לב השלילית הזו ואני חושבת שזה בגלל שזו הייתה הדרך שלה לקבל תשומת לב מאמה...היא רק חיכתה שמישהו יעבור את המבחן שהיא מציבה והיא פשוט אהבה לגרום לכולם להיכשל כדי שהיא תוכל להאשים את העולם ולהמשי... המשך לקרוא

זאת רק אני.

לקנות או לא לקנות לקנות או לקנות... אחלה מנטרה זה מה שאמרתי לעצמי.. בסוף לא קניתי אותו אבל קיבלתי אותו מחברה שלא רצתה אותו, אך להפתעתי הרבה אהבתי מאוד את הספר.. שטני,קטלני ומרושע.. "מקומות אפלים" הוא ספרה השני של ג'יליאן פלין האמריקאית. גם קודמו, "חפצים חדים", עסק במקומות אפלים שהנפש האנושית מסוגלת להגיע אליהם, שורה תחתונה: מותחן קודר ואלים שמתברר מהסוף להתחלה ולהפך. לא לבעלי לב חלש.. ... המשך לקרוא

zivan

טוב, אז אחרי שקראתי שני ספרים של הסופרת ברצף (קראתי לפני את "חפצים חדים"), גם פה העניין מאוד דומה ובגלל זה הפעם הורדתי כוכב. בשונה מ"נעלמת" הבאמת מעולה- גם כאן שוב לקראת אמצע הספר כבר ידעתי מה יהיה בסוף והטוויסט הקטן בסופו כבר לא שינה הרבה.. עדיין, מומלץ. פלין כותבת טוב גם אם קצת נמרח לפעמים.. מחכה בקוצר רוח לראות את הסרט :)... המשך לקרוא

תולעת ספרים 1990

תסריט אימים: ראשי פרקים חי - ליבי דיי, בן דיי צומח – סָפֵק דומם – פאט דיי, מישל דיי, דבי דיי ארץ – קנזס, ארצות הברית עיר – קינאקי ילד – בן 15 ילדה – בת 7 מקצוע – טֶבַח מאכל - דם ציוד: גרזן, רובה ציד, סכין ציידים, מכוש מסגרת הזמן: - 2010 (ההווה) - 2 בינואר 1985 שעות: 8:02; 9:13; 9:42; 10:18; 11:31; 12:51; 13:50; 15:10; 17:58; 18:11; 20:38; 21:12; 22:23 - 3 בינואר 1985 שעות: 00:01; 00:02; 1:11; 2:03; 2:12; 4:12 "שטני. רצחני. קטלני." – Central Point Review ***פינת לפני ואחרי*** זהו הספר הראשון שגרם לי לדמיין את עצמי יוצאת מגופי ומתנתקת ממוחי כדי להדחיק את התיאורים המזוויעים. ספר חזק ואפל ביותר שלא אקרא שוב בעד ש... המשך לקרוא

פואנטה℗

בעקבות "נעלמת" המדהים, החלטתי שאני מעוניינת לקרוא ספר נוסף של ג'יליאן פלין. ליבי הייתה בת שבע כשצפתה בכל משפחתה נרצחת, אך הצליחה להנצל. בעקבות עדותה, אחיה בן ה-15 נכנס לכלא על רצח משפחתו. כמעט 25 שנים אחרי, ליבי מתגוררת בקנזס סיטי, אי שם במערב התיכון של ארצות הברית. הסופרת אינה מנסה ליצור חזות של גיבורה עם נפש חזקה ואצילית שהצליחה למרות הטרגדיה הנוראית שחוותה, ליבי היא דמות קשה ונצלנית שחיה שנים מנדבות של זרים טובי לב. כמו שהיא מציינת שוב ושוב היא לא אדם טוב, היא גנבת, רמאית ולא מתפקדת באופן כללי. אחרי שכמעט אזל לה הכסף, היא מקבלת הזמנה ממועדון מפוקפק שמתע... המשך לקרוא

מריה

תמיד סקרנה אותי המשיכה של אנשים, ובפרט נשים, לרוצחים. נשים שכותבות מכתבים, מגיעות לבקר, מתאהבות ברוצחים ומתחתנות איתם כשהם עדיין מרצים את מאסר העולם שלהם. אני מניחה שבארצות הברית זה שכיח יותר מאשר במחוזותינו, ויצא לי לצפות בכמה סרטים דוקומנטריים על כך. כנראה שיש לרוצחים איזשהו סקס אפיל שלעולם לא אבין. הספר הזה הזכיר לי את זה. זה ספר מצוין, אבל עוכר שלווה ומטריד בכל צורה שהיא. הוא מספר סיפור ששזורים בו כל כך הרבה אלמנטים של אפלה, רוע, עליבות חיים ומסכנות, וכן, בין השאר גם משיכה הזויה של נשים לרוצחים, ובכלל, התעסקות אובססיבית של אנשים בפשעים שונים ומשונ... המשך לקרוא

גלית

הבוקר, לפני שער היציאה מהבניין, כשאני מלווה את הילדה לבית הספר, עמדו אם ושתי בנותיה התאומות, בנות ארבע לערך. הן רצו לפתוח את דלת היציאה בעצמן. חיכיתי בסבלנות כשהראשונה פתחה את הדלת, אבל אז היא סגרה אותה ואחותה רצתה לפתוח. "סליחה," ביקשתי, אנחנו ממש ממהרות, אפשר לעבור?" "אני רוצה לפתוח את הדלת!" אמרה הילדה, ואמה התעלמה ממני. ביקשתי שוב, לשוא. לבסוף עברתי מהצד ופתחתי את הדלת בעצמי. להפתעתי האם פתחה במבול של צעקות. לא אחזור עליהן כאן, רק אומר שעניתי לה, למרות שזה היה מיותר. מה לעשות, יש לי פיוז קצר. היא כל כך הרגיזה אותי בחוסר ההתחשבות שלה וגסות הרוח עד שממש, אבל ... המשך לקרוא

בלו-בלו

ספר מתח עם ערך מוסף. חיכיתי הרבה זמן לספר טוב כזה - סוחף, שנון, אינטיליגנטי ועם זאת מותח ואפל. מצויין!!! ותודה לאפרתי המקסימה שהמליצה לי עליו ול - Yaelhar על רשימת המתח המעולה שלה.... המשך לקרוא

ליאת

מהשנייה שנכנסתי לחנות הספר כאילו קרא לי לבוא ולקחת אותו ואלוהים...אתם הרי יודעים כמה ספרים יש....אפילו את חפצים חדים הרמתי מהשולחן אבל משהו בסיפור הזה פשוט לא עזב אותי....אז אמרתי לבעלי זהו הספר בחר אותי (והוא צחק ואמר לי יופי ..עכשיו תבחרי את ספר..) כל כך התלהבתי מסגנון הכתיבה של פלין...הווה,ליום הנורא,שוב להווה...הדמות המרכזית בסיפור מתגלה כלא כל כך דומיננטית במהלך המאורעות ואפילו לא בהווה שלה...למעשה היא ממש רק מובילה את הסיפור כדי לקדם את העלילה מלבד כמה קפריזות מעצבנות שלה לא ניתן אפילו להתאהב בה אפילו לרגע...למעשה אני מודה שלא החברתי לשום דמות מכיוו... המשך לקרוא

דיבשונית

ספר מעולה, כתוב בצורה יחודית ואיכותית. מותח, מרתק ומפתיעה. הסיפור חודר למקומות יחודיים וחוסף את האנושות במערומיה... המשך לקרוא

דיאנושקה

איזה יופי עולה מן הסחי והכיעור של מושאי כתיבתה של פלין, כמה כאב שזור בהומור הדק. מתוך ערימת ספרי המתח הגבוהה, שקראתי בשנה האחרונה, הספר הקטן (במימדיו) הזה הוא הטוב ביותר. ג'יליאן פלין היא כשרון נפלא. תשכחו את כל הסטריאוטיפים על מותחנים. בספר הזה אין בלש אלכוהוליסט עייף וגרוש, אין עלילה "יעילה" וכתיבה רזה ותכליתית, הספר הזה הוא רומן מצויין של סופרת עם עט זהב ושאר רוח. בחצר האחורית של ארצות הברית, בלב קנזס, בעיירה שמתהדרת בתואר העלוב "הלב של אמריקה" (גיאוגרפית, חברים, לא יותר מזה...) מתרחש סיפורנו. למעשה, הוא מתרחש בחווה מוזנחת שרחוקה מן העיירה כשעת נסיעה, ו... המשך לקרוא

אפרתי

ג'יליאן פלין כנראה מכושרת מאוד היא זכתה בשני פרסי דאגר הבריטי והיתה מעומדת לפרס אדגר.אני לא יודע על מה מקבלים את הפרסים הללו ,אבל אותי זה מאוד מדאיג. בדומה לספרה הקודם "חפצים חדים" שהיה חולני במידה לא מעטה גם הספר "מקומות אפלים" רווי אלימות ,יצרים, פדופיליה ,פעילות אלימה של מסוממים וחברי כת השטן, .האם על כאלה ספרים צריך לתת פרסים. מצד שני אם מחבלים ורוצחים מקבלים פרס נובל לשלום, מה לנו כי נלין על פרסים בספרות. תכלה שנה וקללותיה (בספרים ובכלל) ! ... המשך לקרוא

הנסיך הקטן

כשליבי דיי היתה בת 7, חלק מבני משפחתה - אמה ושתי אחיותיה הגדולות - נרצחו. אחיה בן ה - 15 שהיה אז מתבגר זועם, אח בכור זכר יחיד ל 3 אחיות, נאשם ונשפט למאסר עולם וליבי נשארה כמין גולם, שלעולם לא יתפתח לפרפר, כאשר החסר האיום אינו מאפשר לה להתפתח מעבר לילדה שהיתה לפני מה שקרה. זה ספרה השני של ג'יליאן פלין, והשני שאני קוראת. הוא בעיני הרבה יותר טוב ומגובש מהראשון - חפצים חדים - שזכה בפרסים (דאגר ומועמדות לאדגר) ובהכרה, והיה ספר מתח מעניין. הספר הזה אינו ממש ספר מתח: הוא יותר ספר הבוחן את התמודדות אנשים העוברים טראומה שמטלטלת את חייהם ואינה משאירה אותם במקומם. הסי... המשך לקרוא

yaelhar

ואוו,ספר חזק. חזק במובן של הרושם והמועקה שהוא השאיר בי לכשסיימתי. חוויתי כל גווני הקשת של רגשות שליליים בספר,כעס.זעם .הלם,עצב . אבל לא על הספר חלילה כי אם על הדמויות.היא ,הסופרת ,הצליחה להוציא ממני רגש לגבי הדמויות ,הזדהות ורצון לנקום את נקמתם . מסופר על משפחה שהמזל הרע נדבק אליהם כמו מסטיק על נעל ביום חם במיוחד,כי זה לא רק גוש אלא מתמרח ומסתבך בנעל כמו ספגטי. קפקאי ,כל מה שצריך להיות רע אז קורה, ומסתבך יותר.איך ארועים תמימים לכאורה או אם כוונה טובה ,מסתבכים ונראים כמעשה רע ופשע.בקיצור שום דבר הוא לא כמו שנראה. הספר מותח עד הסוף ונבנה יפה בסיפור של עבר ... המשך לקרוא

מתי

ספר מתח עם פרשייה סבוכה ומעניינת, אהבתי יותר את ספרה הקודם של הסופרת "חפצים חדים", אומנם התחברתי לספר ונהנתי אך יש ספרי מתח טובים יותר, יש קטעים בספר עם פרטים נמרחים ומיותרים וזה רק מה שעייף בספר. באופן חריג הסוף יותר מרתק ומעניין מההתחלה.... המשך לקרוא

זלי

פשוט ספר אדיר! ג'יליאן היא פשוט סופרת מעולה. הספר מדבר על ילדה שכל משפחתה נרצחה,ורק בגיל 30 היא באמת מוכנה להתמודד עם ההשלכות של זה. הוא כתוב בצורה נהדרת,סוחפת ומעניינת. זה לא ספר מתח רגיל כי אין פה ממש "תעלומה" במובן הרגיל. הצלחתי להתחבר לאווירה והספר פשוט זרם. אני מאוד אוהב ספריי מתח ואני חייב לציין שזה אחד הספרים הטובים ביותר בתחום מומלץ!... המשך לקרוא

א.ש