ביקורות ספרים על הספר טעמה העצוב של עוגת הלימון
|
36 מוכרים, 21 ביקורות, וואוו , איזו הצלחה לספר הזה, כמובן יכולות של אישה, אסונות וקשיים ביחסים בין הורים לילדים ובבן בני זוג, מהמם, אז ממליצה כמובן לכו לקרוא , תקבלו השראה, אהבה למרות הכול ואף על פי כן וההשתדלות להיות טובים בכל מחיר, וקשרים בין אישיים, מעניין, אמריקה אמנם, זה נחמד, ומזון אוכל, ורגשות הנושא הכי קשה לעיבוד ולשיחה בחיינו כבני אנוש, נתקלתי בו במקרה בספריה, שמחה על כך, את האמת אני משקרת עכשיו, נמצא ברשימת ספרים שערכתי ממש לאחרונה בפתקים של הטלפון שלי, בעוונותיי אינלי שמצ למה לא כתבתי היכן מי מה מו המליצ על הספר, כתב את שמו, איזו חלמאות וחוסר אחריו... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת? 
|
|
|
אם יש שילוב שתמיד יפתה אותי, הוא של קסם ואוכל..
מה יותר מפתה מזה?
היו לי ציפיות גדולות מהספר הזה וקראתי אותו בשקיקה..
אז הוא לגמרי לא היה מה שציפיתי לו!
הוא ספר טוב, מעניין ומקורי..שנוגע בכאב מאד עמוק ובצדדים אפלים שלא ציפיתי להם מהתקציר.
לגמרי צד אחר של הז'אנר.
ממליצה עליו למרות שסיימתי אותו קצת מוטרדת...... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
כתוב טוב. היה לי קשה להניח אותו מהיד
וגם גרם לי לחשוב איך המאכלים שאני מבשלת היו מורגשים
ובכלל, על כל הדברים שאנחנו עושים ומשקיעים בהם את רגשותינו פנימה באופן לא מודע-
עד כמה זה משפיע על אחרים? על איכות המעשה?
הסוף, במפתיע, אינו "אמריקאי" בעליל
ומשאיר אותך קצת בלתי מסופק, כיאה לספר משובח.... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
(עלול להכיל ספוילרים)אל תבינו אותי לא נכון,אני שונאת לכתוב ביקורות שליליות ,אני מרגישה קוטרית....
במקרה הזה זה היה נצרך ....כלכך חבל,הרעיון היה גאוני להמשיל אינטלגנציה רגשית לחוש על,והכובד של המשא הזה על ילד .
בהתחלה התאהבתי בסיפור אבל בערך מהאמצע זה הפך להיות רשימת נתונים חסרת רגש.
לדוגמא ,ג'ורג' התחתן ולא היה כתוב שום רגש על איך שזה השפיע עליה ...וגם לא ניתן היה להבין את המסר והרעיון של הסיפור בצורה ברורה..
הוא פשוט לא היה מסודר כמו שצריך וחסר תיאורים רגשיים על הדמויות..חבל ממש ,אני לא ממש ממליצה...... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
כיף של ספר. נקודת מבט מרעננת ומפתיעה על התבגרות של ילדה (ואז נערה ואישה) ודינמיקה משפחתית במשפחה לכאורה רגילה. הספר קולח, מעורר הזדהות עם הדמויות לצד סקרנות לגבי מה שתיכף יתרחש. פשוט לקראו ולהנות.... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אבא דופק על דלת החדר שלי ונכנס. הוא מוסר לי ספר אחד ואומר: "אמא אמרה שתקראי." אני ילדה צייתנית, וגם באמצע קריאת ספר בן 950 עמודים בערך, ולכן לקחתי את הספר וקראתי אותו. כשאמא הסבירה לי על הספר בקצרה היא אמרה: "יש שם רעיון יפה." והמשיכה, "אבל אני לא אתן לך לקרוא, כי את מיד תקראי את ההתחלה והסוף ואז את האמצע. תקראי אותו אחרי שאסיים."
קראתי את הספר, והלכתי לישון בסביבות חצות. הרגשתי שהעיניים שלי זוהרות. כיביתי את האור והלכתי לישון.
כל שורה בספר הזה נשמעת כמו שיר, כאילו מישהו ניסח אותה מאוד יפה ובמדויק. כשדיברתי עם אמא שלי על הספר אמרתי לה שהרעיון של הספר יפה (פרט... המשך לקרוא
13 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר מעולה. סיימתי אותו עוד לפני יומיים ורק עכשיו יש לי את הפנאי לביקורת.
מעט ספויילרים..
הספר מספר על ילדה בשם רוז שבגיל תשע היא מגלה שבגלל עוגת יום הולדת שאמה אפתה היא מסוגלת להבין מתבי רוח של המבשל.
דבר טוב ורע, כיוון שהיא מתחילה להרגיש מתי האדם היה כועס או ממהר ועוד כל מיני הרגשות. היא מגיע למצב שכבר על פי הטעם אפילו באוכל תעשייתי היא מזהה מי קטף, מי הביא למפעל ואיזה ובאיזה מיקום בארה"ב.
אחיה נחשב גאון בפיזיקה אך מופנם מאוד וחברו הטוב ג'ורג שגם הוא גאון אבל נראה פיצוץ, מחליט לתת לה מתנה ליום הולדתה ה-9 אחרי שחקר את זה שהיא מזהה רגשות עוגיות מיוחדות ש... המשך לקרוא
9 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אני לא יודעת למה לא קראתי את הספר הזה עד היום. הוא אפילו היה בבית, אפילו רשמתי לעצמי שאני צריכה לקרוא אותו, אפילו נערך עליו "מועדון קריאה" באחד הפורומים שבו אני משתתפת, ובכל זאת לא יצא. איכשהו גם ערבבתי את השם שלו עם הספר "המתיקות שבתחתית הפאי". לא ממש ברור. בכל אופן לא קראתי, והשבת היתה זמן להשלים חורים.
שם הספר כבר מורה על חלק ניכר מהתוכן שלו - אמא אפתה לרוז עוגת לימון לבקשתה, אבל רוז "טועמת" בעוגה את העצבות של אמא שלה. ומאז היא לא מסוגלת לאכול שום אוכל בלי לחוש ברגשות המודחקים של העוסקים בהכנתו. באופן טבעי, הרגישות הזאת מפריעה לרוז במהלך חייה, אבל אלה לא... המשך לקרוא
11 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
תראו מה זה: את הספר שקראתי לפניו חיפשתי הרבה זמן. קראתי אותו מיד כשהגיע. ספר לא משעמם, אבל עבר ישירות לרשימת ה"למכירה" בלי להותיר רישום או ביקורת. את הספר הזה יש לי מזמן. דחיתי את קריאתו כי חשבתי שהוא יתברר כבנלי וסתמי. הסיפור הזה הוא משל לדרך בה אנחנו (טוב, אני...) קובעים התרשמות על בסיס מעט רמזים ורשמים, על ספרים וגם על אנשים. והרבה פעמים טועים לגמרי.
רוז היא ילדה בעלת כישרון יוצא דופן: היא יכולה לטעום רגשות במאכלים. כשהיא מגלה את "הכישרון" הזה הוא מפחיד אותה, ושולח אותה להמציא דרכים יצירתיות להמשיך לשרוד בצידו. למעשה הספר עוסק באליגוריה על משפחה. הוא מד... המשך לקרוא
20 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הביקורת עומדת להיות מבולגנת אז ראו הוזהרתם.
את הספר הזה ראיתי לראשונה באתר סטימצקי במבצע.
כשקראתי את התקציר הסתקרנתי והתמונה של לימונים בתבנית ביצים משכה אותי.
למען האמת זה די שיעשע אותי לראות לימונים במקום ביצים בהתייחס לזה שביצים זה אחד המרכיבים העיקריים בעוגה ופה מדובר על עוגת לימון(זה די מצחיק אם תתייחסו לזה ככה).
לא היו לי ציפיות גדולות מהספר.
כשהתחלתי לקרוא אותו אני שמתי לב שאין בכלל מרכאות כשמישהו מדבר.זה מאוד הפריע לי.
משום מה הרגשתי שאני קוראת מתוך יומן ולא מתוך ספר וזה הרגיש לי כאילו הסופרת אף פעם לא קראה ספרים,כי היא כותבת בצורה כל... המשך לקרוא
7 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הספר עוקב אחר סיפור התבגרותה של רוז, נערה מיוחדת במינה. כאשר היא טועמת מאכל היא מסוגלת לדעת הכל על האנשים שהכינו אותו. מה הם הרגיש באותו רגע, מה קורה בחיים שלהם, מה המקורות של האוכל והיכן מרכיביו נוצרו. זה אולי נשמע כמו כישרון מוזר, הרבה פחות מעיק משמיעת מחשבות של אנשים אחרים, למשל. אך זה בהחלט נטל כשאת מגלה את כל הסודות על האנשים סביבך ומרגישה בעוצמה רגשות של אנשים אחרים, רגשות שלא ביקשת ולא רצית.
עד גיל תשע, רוז הייתה ילדה רגילה, רק עוד חלק ממשפחה פרברית בעיירה מנומנמת. אך ביום הולדתה התשיעי הכשרון התפרץ במלוא עוצמתו. כאשר טעמה מעוגת הלימון המופלאה... המשך לקרוא
7 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
בתקופה האחרונה עברתי לקרוא ספרים כמעט רק ע"פ המלצות מסימניה, ולמרות שהספרים מצוינים, איכשהו נוצר לי רצף של ספרים כבדים ומורכבים, והתגעגעתי למשהו קליל.
"טעמה העצוב של עוגת הלימון" מצטרף לטרנד של ספרים עם שם ארוך ומאפיין סוריאליסטי (בדידותו-של-קורא-המחשבות, הזקן-בן-המאה-שיצא-מהחלון-ונעלם, אם להזכיר שניים מהם) שמנסים להעביר איזו תובנה חדשה על החיים.
הספר הזה אינו יוצא דופן בכך, ובגדול הוא כיפי, קליל וצפוי למדי. אחרי שרוז מגלה את היכולת שלה לחוש באוכל את רגשותיו של המכין, היא מנסה להסתגל לחיים השונים שלה בלי להתחרפן, ומצליחה באופן חלקי. מסביבה עומדת משפ... המשך לקרוא
8 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
ם תגלגלו שוב את שם הספר על שיפתותיכם תרגישו בעיקצוצים בחלל הפה ואת בלוטות הרוק מתמלאות לנטרל את החמיצות המתקרבת , לפי שם הספר יכולתי לחוש בטעם העצוב של ההחמצה ,ולא, אין לי כוחות על ,גם הספר הזה שנע בין ריאליזם לסוריאליזם בצורה כל כך יפה ומתוחכמת לא מתימר להיות פנטזיה.
זה ספר שמגולל סיפור התבגרות של נערה רגישה ומתבוננת המסוגלת לטעום באוכל רגשות של אנשים שהכינו אותו, וכך היא מגלה שלאימה האוהבת והחמה יש חלל ריק ופעור בנשמה והטעם של המזון שהיא מבשלת הוא טעם של עצב ובדידות תהומית.
מעטות הפעמים שאני מכה על חטא שלא למדתי מספיק טוב אנגלית בשביל להנות מספ... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר מצויין.
עלילה סוריאליסטית ומוזרה משהו של משפחה.
הבת, רוז,מגלה בגיל 9 שהיא יכולה לטעות אוכל ולזהות את תחושת האדם שהכין את את האוכל, האם הוא עצוב, מדוכא,בוגד, מאושר, בודד, לחוץ וגם מה מקורם של המוצרים המרכיבים את המאכל, ואיזה תהליך עברו (יצוור תעשייתי/קטיפה גסה של ירקות).
האח, גוזף, המחובר אל אם המשפחה גאון עם תוכניות משונות ,לא מחובר חברתית,בעל חבר אחד ג'ורג'גאון בפני עצמו, שנוטה להעלם (הסיבה רק בסוף הספר).
אם שהיא בעלת נטייה להחליף כישורי עבודה עד שהיא מוצאת עצמה בתחום מסויים בגלל סיבה מסויימת.
האב עו"ד מסור למשפחתו, שלא מגלה את מה שמתרחש מתחת לאפו, ו... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר מיוחד במינו! כבר מן השורות הראשונות אנחנו מבינים שבפנינו סיפור לא שגרתי בעליל.הגיבורה הראשית ,אשר לה תכונות על-אנושיות-לחוש בני אדם על פי טעמו של האוכל אשר הוכן עלידם....העלילה נפרסת לאורך שנות ילדותה,נערותה ובגרותה...כך שאנו עדים לתהפוכות רבות שחלות בחייה האישיים,הרגשיים,בהקשר ליחסיה עם הסובבים אותה וכו.
הרבה אלמנטים מטפיזיים שזורים בעלילה,אך למרות זאת,אנו למדים ומזדהים מאוד עם האמיתות ,הנובעות מן הסיפור-כגון חינוך נכון או לא נכון של הילדים....תפקיד האם או האב....תפקיד בתי הספר...תפקיד החברים הטובים בחיים....
בהחלט ספר מומלץ מאוד ,ביחוד עבור ההור... המשך לקרוא
7 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
קראתי את הספר בקריאה רצופה ומאוד נהנתי ממנו. תוך כדי קריאה הרגשתי שזה מסוג הספרים שכייף לקרוא אותם אבל שמחכים שמשהו יקרה ושהספר יוגדר כטוב או כגרוע על ידי הסוף שלו.
כשהגעתי לסוף - היה קשה לי להגדיר. מצד אחד הוא הזוי ברמות קצת גבוהות מידי לטעמי, מצד שני הסופרת כתבה בכישרון רב כך שזה היה קל לעיקול. התוספת הביוגרפית על הסופרת שהגדירה אותה כפרופסור לספרות סוריאליסטית היווה בשבילי את הסגירה הנחוצה לספר.
בסך הכל ספר קריא, שכתוב בשפה נעימה ומספר סיפור יפה שנתן לי כמה שעות של הנאה.
... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הייתי אומרת שציפיתי יותר מהספר הזה, הוא קל לקריאה אבל לא מספיק מעניין. קראתי פחות טובים אבל בהחלט קראתי הרבה יותר מוצלחים. רעיון נחמד אבל קצת הולך לאיבוד.... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
לא יותר מ"בסדר"...מרגישים שזה ספר ראשון של הכותבת. והכרחתי את עצמי לקרוא.הקונספט נחמד אך כבר קיים בסרטים וסיפורים אחרים.קליל ולא תורם כלום.... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
רוצה להמליץ על הספר הזה (חדש מאוד!). הספר עוסק בילדה שיכולה להרגיש את מצבם הנפשי של האנשים שהכינו את האוכלת אותו היא אוכלת. הרעיון הזה מתפתח מאוד יפה. הדמויות גורמות לקורא להיקשר אליהן ולרצות עוד.. הספר קולח ומעניין ונעים.בקיצור ,כדאי.. ... המשך לקרוא
אהבת?
|
|