ביקורות ספרים על הספר נמר מעופף - רומן
|
בפרק הראשון עוסקת דמות המספרת, מיקי, בחשיבותו הבלתי ניתנת לערעור של צבע הלק ג'ל שהיא בוחרת עם הפדיקוריסטית (או המיניקוריסטית). חשבתי לעצמי, נכון שקיבלתי את הספר הדיגיטלי במתנה מאתר "עברית", אבל יש גבול לתהום אליו אני מוכנה לרדת.
ואז נקטע הדיון בצבע (לצבעי קוסמטיקה יש תמיד שמות מזעזעים) והנייד של מיקי צלצל. בנה הצעיר הזעיק אותה הביתה.
כשהיא מגיעה הביתה והרחוב מלא בשוטרים וניידות היא נשאלת אם היא אימו של היורה. בנה הצעיר (כמעט שמונה עשרה), אור, ירה למוות בחברו הטוב במסגרת התעסקות תמימה באקדחו של האב.
וכאן, כשהאקדח יורה במערכה הראשונה, לא נותר אלא לל... המשך לקרוא
25 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? 
|
|
|
ספר טוב ונח לקריאה. בבית שבו האב משרת בקבע, אשתו מגדלת 2 ילדים כשאחד מהם בקורס קצינים.
משחק של הבן ושני חבריו מתגלגל למציאת אקדח האב במגירה לא סגורה ומשחק המסתיים במות אחד הילדים של השכנים.
המשפחות עוברות טלטלה גדולה אותה מתארת בצורה מופתית יעל טבת.
יש איזה טוויסט מעניין בעלילה. בסה"כ הספר מסתיים בצורה הגיונית ומחלחלת.
הכתיבה מושלמת ועשירה.... המשך לקרוא
7 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
שוגר דדי או סליפינג ביוטי? זו הדילמה של מיקי בבחירת הלק המתאים כשאנה המניקוריסטית מטפלת בציפורניה ומתעצבנת כשהנייד מצלצל בעיקשות במעמקי תיק היד שלה. ציפורניה הלחות מונעות ממנה לשלוף את המכשיר שצלצולו מטריד עד שאנה דגה אותו מהתיק.
בנה, אוריה. אור. 'אמא, בואי הביתה מהר'!
מיקי מילוא חוטפת את התיק וטסה החוצה, בלי לדעת שמאותו רגע הכל השתנה.
מיקי (המספרת בגוף ראשון) היא גננת המתגוררת עם בעלה מתן ובניה יואב ואוריה במושב פסטורלי. כולם מכירים את כולם. מתן הינו איש עסקים מצליח, תת אלוף במיל'. גולנצי'ק מורעל בכל רמ"ח אבריו שעבר שרשרת תפקידים בכירים. גם לאחר שהשת... המשך לקרוא
9 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר נהדר ! - נוגע, מלא רגש, סיימתי אותו תוך ימים בודדים - מומלץ !... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
****
איי, ישראל הראשונה, ישראל הראשונה. הכול יש פה - הקוקו, הסרפן, בית עם גינה במושב, אבא מג"ד שהתחתן עם אמא פקידה (וממשיך לקרוא לה ככה אחרי עשרים שנות נישואים) ואחרי שהשתחרר מהצבא בתנאים לא אופטימליים עבר להייטק, ילדים מוצלחים שרוצים להתגייס לסיירת גולני או ל"עוקץ", ארוחות של שניצלים ופתיתים וסלט קצוץ, יום העצמאות עם דגל במרפסת והתכנסויות משפחתיות מאולצות בליל הסדר. גם אבישי בן חיים לא היה יכול לכתוב את זה יותר יפה.
אז מה קורה לכל היופי הזה כשמתרחשת טרגדיה, והילד המוצלח-גם-אם-עדין יורה בשגגה בחבר הכי טוב שלו עם הגלוק-שלל של אבא שהוסלק בין הגרביים ב... המשך לקרוא
37 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אמא נמרה
הספר נמר מעופף, של יעל טבת קלגסבלד, הוא מסוג הספרים שגורמים לי לעתים להתלבט, האם מדובר בספר ממש טוב, או בכזה שהוא במקרה הטוב בינוני. בדילמה הזאת, אני מבקש לשתף.
אז מה עובד טוב בספר הזה, כתיבה יפה ושוטפת לסיפור העלילה, המחולקת לפרקים קצרים, בעלי כותרות מרהיבות. טבת, מתארת את גיבוריה, בצורה מדויקת וקולעת, את חייהם ואופיים, כמו בפתיחה בה מיקי, גיבורת העלילה, מתלבטת בבחירת צבע לק לציפורני ידיה. התלבטות כל כך יפה לתיאור אופייה של מיקי ולבטיה. הסצנה הזאת גם מתארת באופן מקורי, את יחסי הגומלין, בין העולה החדשה מרוסיה העושה לק למיקי, הוותיקה בעלת המע... המשך לקרוא
26 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
#
הנושא מאד ישראלי. מיקי, הגיבורה המספרת את הסיפור, היא רעייה ואם (אולי בסדר הפוך). היא גננת שגרה במושב עם בעלה התת-אלוף במיל ושני בניה. הבכור "גבר גבר" כמו אביו, נמצא בקורס קצינים. השני הוא תלמיד מצטיין בסוף התיכון, רגע לפני בחינות הבגרות. "ילד של אמא" כזה, עדין ומפונק. יש גם כלב ששירת בצבא וחי עם המשפחה בזיקנה לא מושכת.
הגיבורה היא היחידה שאנחנו באמת מכירים. כל האחרים משורטטים בקווים קצת גסים, בלי לנסות לפתח אותם: יש שם אמא ואחות שגידלו את מיקי שאביה נפל בשירות צבאי כשהיתה ילדה. האחות היא החכמה, ומיקי היא היפה. מאמא שלה ומאחותה היא בעיקר שומעת הטפות מוסר... המשך לקרוא
28 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
"כל המשפחות המאושרות דומות זו לזו, כל משפחה אומללה - אומללה בדרכה שלה"
- כתב טולסטוי
ואוסיף כל חברוּת (מערכת חברתית) שהיא טובה ומכילה שמחה, מפרגנת, אוהבת דומה זו לזו, כל חברוּת אומללה - אומללה מאמללת ומתפרקת בדרכה שלה.
אצל כל קהילת תושבים ביישוב קטן כשהשגרה שולטת ובטוב האווירה והקהילה משמחת עוטפת ומאושרת באופן דומה. בקרב קהילה יישובית קטנה כשקורה אירוע מטלטל (יותר או פחות) וומערער הקהילתיות האמיצה הופכת אומללה בדרכה שלה.
מעשה שמתחיל בביקורה השבועי של מיקי א (שחייה תותים ודובדבנים [עד לאותו הרגע]) אצל אנה הרוסייה מהמניקור (כמה סטיגמטי), ובשלושה נערי... המשך לקרוא
16 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
לעיתים די לי בכך, שקראתי את ספר ביום שבת אחד: עלילה מושכת, כתיבה קולחת, מתח קליל כיצד העלילה המסתבכת תיפרם בסופו.
ולכן אני מזדהה עם כל הכותבים בשבחו של הספר.
אבל, הספר אינו יורד למעמקי נבכי הנפש של הגיבורים בשל האירועים הקשים הפוקדים אותם, ועיקרו העלילה. הדמויות די שטוחות (סטריאוטיפיות=הֶטפֵּס), כמו: דמות האב - איש הצבא במיל' שאירועים שקרו לו בעת השירות מקבילים לאירועי שפקדו את בנו (?), דמויות הילדים, העיתונאית ואפילו החברות הקרובות המפנות גב, כל אחת וסיבתה שלה.
הדמות היחידה, שהספר יורד לעומק נשמתה היא האם המספרת בגוף ראשון את העובר עליה.
למרות זאת, הס... המשך לקרוא
8 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר נהדר, מרגש, סוחף, מעורר מחשבה. העלילה קשה ולא נעימה. ההתמודדות של כל הדמויות, גם של הדמויות המשניות, לעיתים קשה מנשוא אבל העיניים קוראות וקוראות ולא רוצות להפסיק. האם, הרעיה, הבעל והאב, האח, החבר, השכנה, החברה, כל אחד מאיתנו יכול להיות אחד או יותר מהדמויות. כל אחד מהסביבה הקרובה שלנו יכול להיות אחד או יותר מהדמויות. איך נתנהג אם חלילה יקרסו עלינו השמיים? איך הם יתנהגו? כלפינו, כלפי עצמם? האם נגלה בהם פתאום אנשים אחרים? האם נגלה בנו משהו שלא הכרנו? יעל טבת קלגסבלד שמה לנו מראה מול הפרצוף בכתיבתה הטבעית והקולחת דרך עינייה של מיקי, אם, רעיה, אחות ובת שביום... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
חצי מהספר היה מעניין, החצי השני היה מייגע. כמו כן, לא אהבתי את דמות הגיבורה וגם לא את סגנון הכתיבה.... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
סתם קטילה קצרה שלא מן המניין בעקבות קריאה קצרצרה של ספר חסר עניין.
מה מעופף יותר מהר? יותר גבוה? יותר רחוק?
הנמר שבספר 'נמר מעופף' או הספר 'נמר מעופף' אחרי קריאת שני פרקים פלוס-מינוס?
הפרק הראשון עוסק בשלושה דברים:
1. אומנות מריחת לק על ציפורניים.
2. חיבוטי נפש כנים ועמוקים בשאלת צבע הלק אותו יש למרוח על הציפורניים. האם להישמע למניקוריסטית המתלהבת שמבינה עניין ומתמצאת בכל הטרנדים הכי חמים של לק בן זמננו או שמא ללכת עם המיינסטרים המיושן, הלא עדכני, השמרני והבטוח מחד שבצידו קיים הסיכון להיתפס כדודה עתיקה מאידך. דילמה מהקשות שנכתבו בספרות הישראלית ו... המשך לקרוא
27 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר טוב.
הספר כתוב מנקודת מבט של הגיבורה בצורה הכי אמיתית , ישראלית , יומיומית ורגישה.
מיקי, קודם כל אימא ,רעיה,אחות,בת .....צריכה להתמודד עם סביבתה הקרובה והרחוקה ,במהלך משבר קשה, בלתי נתפס ,סוג של העולם חרב עליה .
במקביל לאסון הנורא ,היא חושפת את יחסיה בעבר ובהווה עם בעלה , את יחסיה עם אמה ואחותה ,את יחביה עם שני ילדיה השונים זה מזה , ואת היותה יתומת מלחמה .
סגנון החשיפה בספר הוא זה ששבה את לבי , למרות האסון אין כאן מלודרמה מתפרצת , אין דרמטיות . סוג של כתיבה פשוטה , עובדתית ואפילו קלילה , דבר שמעצים את התובנה שבכל משפחה , ובכל מערכת יחסים רב הנסתר על הג... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אהבתי את הספר ואת דרך הכתיבה.
אהבתי את המחשבות שעברו בראשה של מיקי.
אלו מחשבות של
אמא ושל רעיה, הדואגת והמתמודדת הנצחית לבד עם המטלות האין סופיות של הבית וכו.
היו נושאים רבים שמחשבותי דמו למחשבותיה.
והתפלאתי איך הג רים מדברים אותו דבר.
גם בעלי ענה באותן מילים וצורות שענה בעלה דל מיקי.
עם הזהויות הללו, התחברתי.
מומלץ.
... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
כשהמלצתי פעם לחברה על איזה ספר, שהוא "נורא ישראלי, על משפחת אחת ביישוב כמו שלנו, שמתמודדת עם אבדן, וקל להזדהות כי זה כל כך כאן ועכשיו" היא ענתה שבשביל להתמודד עם אובדן, וכאן ועכשיו יש לה את החיים, היא לא צריכה ספר בשביל זה. עם ספר היא רוצה לעוף למקומות אחרים, לחוויות שהמציאות שלה לא נוגעת בהן.
לכן, אם אתן מהאסכולה שלה אז הספר הזה לא בשבילכן.
אבל אם אתן רוצות להיפגש עם מציאות ישראלית, שיכולה להתרחש אצלכן בבניין, אצל מכרים רחוקים, או מישהו שהכרתן פעם, אתן מוזמנות לספר הבא של יעל טבת קלגסבלד בהוצאת "כנרת-זמורה-ביתן"
כתוב עליו מאחור שזהו ספר שאי אפשר לה... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
מאוד נהנתי מהספר , והחלקים מהם לא נהנתי היו כל כך שוליים שאין לי כוונה אפילו להזכיר אותם . מדובר בספר עוצר נשימה , מרתק ומותח מאוד . לא קורה לי הרבה שאני מתקשה להניח ספר ולא לקרוא ,אך עם הספר הספר זה בהחלט היה קשה . אני ממש ממש ממליץ עליו . פרט מעניין לגבי הספר מתקשר בצורה די חזקה עם סיפור חיי משפחתה של הסופרת . המוטיב המרכזי בספר הוא מוסר ,אחריות ועל האופן שבו יש לחנך ולכן קשה שלא לקשר את שורש העלילה עם חייה של הכותבת ועל כך , שלפי שנטען בעלה נהג שלא במוסריות , בדיוק ההפך ממה שמנסה הספר להדגיש בצורה כל כך בולטת .
כבר שמעתי על כאלו שאינם מסוגלים לקרוא את הס... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר נחמד, זורם, כתוב בצורה קולחת, סיפור ישראלי הכתוב בצורת פרקים קצרים.
הסקירה קצרה כי נזהרתי לא לשים ספויילרים כדי לא לקלקל למי שלא קרא.
זהו סיפור על מיקי מילוא, שהיתה אישה נורמטיבית עם חיים רגילים. בעלה הוא איש צבא לשעבר וכיום איש עסקים. הוא ה"שולט" בבית והיא הפסיבית. יש להם שני ילדים. הבכור התגייס והלך בדרכי אביו, הלך לקרב ועושה קורס קצינים. השני שונה לגמרי ורוצה להיות צייר אך בגלל כל התחרותיות בבית והשאיפות של אביו שיהיה כמוהו, הוא נאלץ לוותר על שאיפותיו. אביו מנסה לחנכו להיות "גבר".
למיקי יש כמה חברות טובות, אח מהן חברה ממש טובה שהיא כמו בת בית א... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
"מחטיבת הביניים הם באותה כיתה, באותה מגמה, ויש להם אפילו את אותו תאריך גיוס. בשנתיים האחרונות הם מתאמנים ביחד לגיבוש של גדס"ר גולני, ומתכננים להמשיך משם לסיירת, בהשפעתו של בעלי, כמובן. כשיש לו זמן הוא יושב איתם ומלמד איך לקרוא ציר ונותן להם טיפים שיעזרו להם כמפקד הסיירת לשעבר הוא בטוח שזו אחת היחידות הכי שוות בצבא. מהתקופה ההיא יש לו חוץ מצל"ש גם סיפורים וזיכרונות שהילדים והחברים שלהם גדלו עליהם." (עמוד 11)
את הספר "נמר מעופף" מאת יעל טבת קלגסבלד קראתי מכמה סיבות. ראשית, משום שקל היה להתחבר למציאות שבה האב הינו בוגר יחידה קרבית נחשבת ובניו רוצים לצעוד ב... המשך לקרוא
12 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
כרגע נמצאת באמצע קריאה. לדעתי ספר טוב ומתאים לקריאה בזמן זה (יום הזיכרון - חג העצמאות). להשקפתי הספר מעלה לדיון את נושא הגבריות ובפרט את סוגיית מיהו הגבר הישראלי. הספר מביא דיוקן גברי של איש צבא נערץ שלו שני בנים. בנו הבכור הלך בדרך דומה לשלו והיה לחייל מצטיין ובנו השני גם הוא היה עתיד בעוד זמן קצר להפוך לחייל סיירת מצטיין, אך אז קורה משהו נורא שמשבש את מהלך העניינים. אז מבין הקורא שהדיוקן שמצטייר בתחילת הסיפור כמשהו שיש לשאוף אליו אינו מושלם כלל. יותר מכך, יש להיזהר שלא להפוך לדומה לו עובדה - מי שכל כך רצה להיות כמוהו,הגיע לאבדון. זו נקודת ראות אחת שבה ... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
- מעניין. מראה את הכוח של התקשורת את הרס האדם על ידה. (מיכל א.)
- מאוד נהניתי. המלצתי ב"קפה ספרותי" (דניאלה ב.)... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
קשה לי עם ספרות עברית, ובמיוחד עם ספרות מודרנית מהתקופה האחרונה, ובכל זאת אני מאמין בתרבות הישראלית שמתפתחת כל יום, בעזרת עוד יצירת תרבות שיוצאת כל יום. בגלל זה כל כמה ספרים, אני מחייב את עצמי לקרוא ספר ישראלי חדש של סופר לא כ"כ מוכר, והפעם זה היה טורו של נמר מעופף!
ממש בתחילת הספר הרגשתי סלידה מהספר. הכתיבה הייתה נורא שיטחית, לאף דמות אי אפשר היה להתחבר והכיוון שהספר התקדם איתו לא הסתדר לי.
ופה טמון סוד הקסם של הספר!
מיקי מילוא היא האמא השבלונית שכולנו מכירים מכל מקום שיום אחד כל עולמה מתערער כשבנה יורה בשגגה בחברו והורג אותו.
מיקי היא מאוד שיטח... המשך לקרוא
15 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אני אתחיל בציטוט מתוך הספר. זה לא ספוילר, מקסימום טיזר, שיכול לשכנע אנשים לקרוא. אז הנה הוא:
===
כשאני מגיעה הביתה אחרי שאור מצלצל ומבקש שאגיע דחוף, המשטרה ומגן דוד כבר נמצאים אצלנו. השוטרים ממאנים לתת לי להיכנס. אי אפשר להיכנס לפה עכשיו, גיברת, אומר לי שוטר צעיר וחוסם בפני את הדרך עם היד שלו.
"אני אמא שלו," אני אומרת.
"אמא שלו כבר בפנים," אומר לי שוטר אחר, מבוגר יותר.
"אני גרה פה." אני מצביעה לכיוון הבית. "אני אמא של הילד שגר פה!"
השוטר הגבוה מסתכל עלי במבט חדש ואומר לשוטר הצעיר, "זאת האמא של היורה, תכניס אותה".
===
זה ציטוט, דרמטי ביותר, מעמוד 14. נראה מקום מצוי... המשך לקרוא
10 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
מֵאִיגָרָא רָמָא לְבֵירָא עֲמִיקְתָּא
הסיפור הזה מדגיש עד כמה בשנייה אחת של חוסר מחשבה, פזיזות ואי תשומת לב, אפשר להפוך את הקערה על פיה.
וככה זה מתחיל: - יום של חג ופינוק... מיקי מילוא מורחת לק אצל המניקוריסטית ולפתע בתיק מצלצל הסלולארי...
ציטוט עמוד 10: "אמא!" הוא צועק, "בואי הביתה! תגיעי לפה מהר! אמא בואי!" ...
אור (אוריה), דניאל ועופר ישבו ללמוד לבחינה בהיסטוריה, ומי בבית רק צ'ארלי הכלב.
דניאל נמוך קומה, עם כרבולת אדומה על ראש שיער שחרחר, התגלח ראשון מבין החברים ונופף בגבריותו בפני חבריו, לעומתו עופר היה בן יחי... המשך לקרוא
10 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הספר הגיע אלי במקרה, ראיתי שמדובר בו רבות וקראתי. יאמר מראש: יעל טבת קלגסבלד הוציא מתחת ידה ספר כתוב היטב, קולח ורהוט. אולם כבר במהלך הקריאה הוא עורר בי אי-נוחות שרק התגברה עם סיומה.
הכותבת המגיעה מלב ההצלחה הישראלית , נחשפה לציבור לפי כמה שנים בנסיבות טראגיות, שהביאו לכך שבעלה ( עו"ד דורי קלגסבלד) של הכותבת - אדם מצליח ומוכר, ישב בכלא כמה חודשים לאחר שהרג בתאונת דרכים שני אנשים. הזעזוע שעבר על משפחה מצליחה, על החשיפה לתקשורת, התפרקות יחסים קרובים וצורך להתמודד- עובר כחוט השני בספר, למרות שהעלילה של נמר מעופף מצויה במרחב אחר של החברה הישראלית.
אי הנוח... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אין בן אדם מושלם,נולדנו שווים אך כל אחד מאיתנו גדל והתפתח אחרת אחד חזק יותר והשני חלש יותר, אחד חכם והשני פחות,כולנו עושים טעיות כי כולנו בני אדם, אך יש טעויות שהן יותר גורליות לנו ולסובבים אותנו.
טעות נוראית שכזאת נפלה בחלקו של אור מילוא, בנם הצעיר של מיקי- גננת ו - מתן- קצין לשעבר ואחיו של יואב קצין בהווה.
ביום אחד העולם המוכר מתהפך והופך לסיוט שדרכו מתגלים היחסים בין בני המשפחה, סיפורי השכול, המוות והאבדות הטריים והישנים ההתמודדות עם הסביבה, עם המבטים והעוינות, הניכור ותחושת הבגידה.
משפחה שמתפרקת ומשפחה שממשיכה קדימה לחפש את הפיתרון המתאים.
למ... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
חוות דעתי על הספר, השתנתה בתכלית בין קריאתי את הפרקים הראשונים של הספר ועד לסיומו. ההתחלה הקלילה משהו, מעין תאור של יומיום בחיי מיקי, אשה ישראלית "רגילה", כמעט ומנעה ממני להמשיך ולקרוא את הספר. חיפשתי ספר קליל, אך לא עד כדי כך.
הספר כתוב בלשון קולחת ואני המשכתי עימו ולאט, לא יכולתי להפסיקו. תאור ה"מאורע" עליו נסוב הספר, מסופר מעיניה של מיקי, אם המשפחה. הלבטים, והתחושות השונות שלה כלפי בני משפחתה מתוארים באופן רגיש ומעורר הזדהות. הסיפור עצמו, שלא אכנס אליו ע"מ שלא להרוס לקוראים, מאוד שייך להווי הישראלי. תאור תחושותיה של מיקי לנוכח היחס של הסביבה אליה ואל ... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|