ביקורות ספרים על הספר שנת הבשרים שלי - ספריה לעם #476

שנת הבשרים שלי קראתי את הספר לפני שנים,בגדול זה על מסע של אשה בתעשיית הבשר האמריקאית. נשמע טרחני ומעייף? אז זהו, שלא. אחרי שסיימתי את הספר לא נגעתי בבשר 15 שנה, כך שאפשר בהחלט להגיד שזה ספר משנה חיים. וחוץ מזה הוא מהמם. לקרוא דחוף לעוד המלצות ספרים: https://www.tolaatsfarim.com/... המשך לקרוא

תולעת ספרים

ספר מעולה. זה לא הספר הראשון שאני קוראת של רות ל. אוזקי מהסיבה שדווקא את שנת הבשרים לא ניתן היה להשיג בספריה. אולי פרובוקטיבי מדי? תיאורי הבשר והמין? בכל אופן לפני 20 שנה כשהוא יצא הוא עשה רעש גדול ולקח לי הרבה זמן להגיע אליו. זה דרש לדעתי איזה מוכנות. ברור שעם התמונה על הכריכה והשם המפוצץ של הספר ברורה האג'נדה של הספר ולא שהיתה לי בעיה עם זה כל השנים. בכל אופן סיפור הרקע מדבר על מספר דמויות שעוברות תהליך במשך אותה שנה. תהליך שנוגע בבשר החי, flesh ובבשר המת. לקחתי על עצמי שהוא בוודאי יקבע אותי בעמדת הללא בשר מעתה והלאה ואני שלמה עם זה. זה ספר עם אג'נדה מלווה ב... המשך לקרוא

מנטה

ספר יוצא דופן ולא קל הכתוב ביד אמן.יש בו רבדים שונים השזורים זה בזה- אנושיים בצד כוחה של המדיה ובעיקר תעשיית הבשר הקשה. ג'יין טאקאגי-ליטל, אשת טלוויזיה אמריקאית ממוצא יפני מקבלת עליה מטעם יצרנית בשר אמריקאית ליצור סדרה בשם "רעייתי האמריקאית"-סיפורי משפחות אמריקאיות על מתכוני בשר שלהן שתהיה שיר הלל לבשר טעים ובריא ותשודר ביפן לעידוד צריכת תוצרתם. היא יוצאת לדרך, מראיינת ומסריטה משפחות שונות וססגוניות ובמקביל נוצר קשר בינה לאקיקו אואנו המתגוררת בדירה עלובה בטוקיו, רעייתו של ג'ון -בעל מכה ואיש מפתח בהפקה. ג'יין וצוותה מגיעים לחוות האבסה ענקית בקולור... המשך לקרוא

ראובן

אכתוב ביקורת שלא מתיישבת עם רוב קודמיי. "שנת הבשרים שלי" הוא פשוט ספר מעצבן. כמו העטיפה שלו, שהצליחה להתריע את אחת מקודמותיי (נונו) מקריאת הספר, כך גם תוכנו. ויש "מעצבן" כזה שאני אוהבת, לדוגמה אמנות לא נעימה לעין, טורדת, מציפה סוגיות קשות ושאינה בהכרח אסתטית, אך נעשית באמצעים חכמים - כמו התחושה שחשתי בתערוכה של יאיר גרבוז המוצגת כעת במוזיאון תל-אביב. אבל הספר הזה אינו כזה, הן בשל תוכנו והן בשל צורת כתיבתו, ואני אפרט: א. הטפה לטבעונות במסווה של רומן. אני אינני טבעונית וגם אינני מתעתדת להיות כזאת, אך אני פתוחה לביקורות ותחקירים, במיוחד כאשר הם קשורים באיכו... המשך לקרוא

זוהר

יותר מהכל חשבתי על פיסקה אחת, לקראת סוף הספר, שמדברת על הכחשה, על כך שכל אחד מאיתנו יודע שנעשות עוולות ושחלקן משמשות אותו ואת צרכיו ואנחנו בוחרים במקרים רבים להתעלם מהן, פחות לדעת, בטח לא להתעניין, רק כדי שנוכל להמשיך לחיות בבועה שלנו. זה נכון ביחס לאופן שבו מגדלים את הבשר שאנחנו אוכלים, זה נכון ביחס לאופן שבו מייצרים את הנעליים שלנו וזה נכון ביחס לעוד כל כך הרבה דברים. יש משהו מאד מייאש בהבנה הזו. נסיונות להביא לשינוי או לייצר תודעה שמתנגדת לעוול מסויים בדרך כלל מתבססים על ההנחה שאם תביא לידיעתם של אנשים את מידת חוסר הצדק, אפילו תזעזע אותם אם אפשר, ... המשך לקרוא

סוריקטה

עידנים עברו מאז שכתבתי את הביקורת האחרונה שלי כאן. הייתי אומר לעצמי, על ספרים מוצלחים שקראתי, יום יבוא ואכתוב עליהם. למרות זאת, לא יכולתי להביא את עצמי לידיי מעשה. כל שעשיתי היה לדרגם (וגם, לו רק כדי לתעד את מספרי הקריאה שצברתי בשנותיי כחייל, שהם רבים בהרבה מהמספרים שצלחתי בתיכון או בכל תקופה אחרת) ולהניח להתרשמותי מהם להיות נחלת חבריי הקרובים, משפחתי, שהיו צריכים לסבול אינספור סופלרטיבים או לחילופין טענות על טיבם של הספרים. ואז הגיע הספר המדובר. שנת הבשרים שלי. פעם, הייתי מסה לכתוב כאן משהו על עלילתו, אבל העלילה כמעט משנית. יש בספר הזה כנות כל כך כו... המשך לקרוא

בלדין

"לעולם אין לדעת מי זה יהיה, או מה הוא יביא איתו, אבל יהיה מה שיהיה, תמיד זה הדבר שבדיוק זקוקים לו" (עמ' 185) הדבר הכי יפה בספרים, לדעתי, הוא שכל אחד רשאי להבין את הסיפור, לפרש אותו ולקחת ממנו כל מה שירצה. "שנת הבשרים שלי" הוא, כפי שמעידה עליו הכריכה האחורית "סטירה אקטואלית עסיסית על החברה האמריקאית, על עולם הצרכנות בכלל ועל צרכנות הבשר וייצורו התעשייתי בפרט", ואמנם זה נכון, אבל אני נהניתי ממנו בכלל בגלל דברים אחרים. "שנת הבשרים שלי" היא שנה שבה ג'יין טאקאגי-ליטל, אמריקאית חצי יפנית, נוסעת ברחבי ארה"ב ומתעדת את חייהן של נשים אמריקאיות ומשפחותיהן לסדרת טלווי... המשך לקרוא

Maaya

ספר טוב נחמד ומשעשע העוסק בנושא תעשיית הבשר בארה"ב והניסיון ליצור קמפיין לשיווק בשר ביפן ולהפוך את היפנים לזוללי בשר בסגנון אמריקאי. ספר חמוד.... המשך לקרוא

Eli.A

לא יכולתי לקרוא את הספר. תמונת השער הרתיעה אותי מהספר. בעלי קרא ונהנה.... המשך לקרוא

נונו

ספר מטיפני ומגויס - פמפלט שמתחפש לרומן. פעם אחר פעם לאורך העלילה יש תפניות לא-הגיוניות לחלוטין (האם באמת סביר שבכל כניסה לחווה אקראית יהיה בה מישהו שסובל מאיזו מחלה נדירה שקשורה לצריכת בשר?), דמויות שטוחות והתנסחויות שכולן מכוונות רק להעביר את המסר הפוליטי מאוד של אוזקי (המסר הזה עצמו לא מפריע לי בכלל, והוא לגיטימי לחלוטין. אבל רומן צריך להיות רומן). זה חבל, כי אוזקי מספרת מוכשרת מאוד, ופה ושם, כשהיא יורדת מהבריקדות, הסיפור מעניין מאוד לקריאה - במיוחד ההתבוננויות בתרבות היפנית ובתרבות יוצאי-יפן בארצות הברית. מה שמקומם במיוחד בספר הזה הוא היחס לבני ש... המשך לקרוא

ליברל

ספר שבועט מאוד חזק בבטן! אמנם לא הפכתי לצמחונית בסופו, אבל בהחלט עברו לי מחשבות על כך. הספר הזה שוחט פרות קדושות (תרתי משמע) ומעמיד במרכז שתיי דמויות מנוגדות, אפשר לומר. וחוץ מזה, הוא כתוב מצויין!... המשך לקרוא

michal_84

לי אישית בתור צמחוני היה קשה עם הספר אבל הוא ספר חשוב וכל בר דעת צריך לשאול את עצמו כיצד הגיע המזון שהוא צורך ומי הכין לו אותו.כשאתה קונה רכב אתה שואל ומתעניין איך טופל ובעיקר מי הבעלים שהיו לו,אבל כשאנו קונים מזון שיש לו השפעה הרבה יותר גדולה עלינו , אנו לא שואלים קונים ואוכלים ומאמינים בחקלאים שגידלו לנו את המזון. ובכן מה שמעניין את החקלאי זה הרווח בלבד ואם יש לו אפשרות להאכיל את הבקר בעצמות ובאפר הוא לא יהסס גם אצלינו בארץ שלא יהיה ספק למישהו. מעבר לזילות החיים של הבקר וגם שלנו הספר מזעזע ומעורר ומי שאוכל בשר לאחר קריאתו לא הפנים אותו או שתאוותו ... המשך לקרוא

חנן

הספר עשה הרבה רעש כשיצא, הדעות היו חלוקות ובכל זאת רוב מקורבי יודעי הדבר אמרו מילים טובות, אני נוטה להתרחק מספרים שמדברים עליהם יותר מדי לטעמי. קראתי את הספר השני שלה שתורגם לעברית "על פני הבריאה כולה", נסחפתי ונשאבתי לתוך הכתיבה והסיפור ההזוי ואז החלטתי שאולי בכל זאת אחרוג מעט ממנהגי ואקרא את "שנת הבשרים שלי", בעיניי שני הספרים מצויינים, שניהם חריגים מעט בגישתם למסופר בהם, אך בדרך מופלאה כובשים אותך.... המשך לקרוא

scoe

ספר שצריך להעיר את כולנו. דרך עלילה פתלתלה משלבת הסופרת אמירות מאוד חזקות על השפעת הגלובליזציה על חיינו. גם האמירות חזקות וגם העלילה מצליחה להחזיק את הקורא מתעניין לכל אורך הסיפור.אהבתי מאוד.... המשך לקרוא

רעות

חעבר למה שכתבה אליאורי, מדובר בספר עם המון הומור ועם עלילה קולחת, מלאה תפניות מפתיעות. הגיבורה היא דמות מורכבת שעצם הווייתה מערבת מזרח ומערב במוצא המעורב של הוריה. הדרך המפתיעה שהיא עושה מלב ליבו של הקונצזוס האמריקאי אל השוליים החתרניים מובילה את הקוראים אל מקום של מחשבה הרבה יותר פתוחה ופחות מקובעת. גם ספרה השני - "על פני הבריאה כולה" מומלץ.... המשך לקרוא

עורכת

קראתי את הספר לפני כ-7 שנים ולכן איני זוכרת הרבה ממנו. הביקורת שנכתבה כאן מזכירה לי שאכן - הספר עוסק בהשפעת הגלובליזציה המגולמת בדמותם של שוק הבשר והתקשורת האמריקאית על התרבות היפנית, שהיא באופן יחסי שמרנית אם כי נוהרת אחר החידושים והאידיאלים המערביים...יחסי הגומלין בין המדינות מיוצגים דרך המיקרוקוסמוס של שתי נשים - אמריקאית (ממוצא יפני למחצה, בדומה לסופרת) ויפנית. מקוה שאיני מטעה... בכל אופן, צלחתי את הספר עד סופו, כך שכנראה הוא היה מצויין או לכל הפחות טוב. העטיפה היא בין העטיפות מושכות העין ביותר שראיתי (ואף אוזכרה ככזו בכתבה שקראתי לא מזמן על עטיפו... המשך לקרוא

נטעלי

ספר מזעזע על כל הדברים הנוראיים שקורים לאוכל שאנחנו אוכלים בגלל הקידמה. ספר קריאה מרתק, שמבהיר לא באופן מחנך אבל בלי כחל וסרק את משמעות ההנדסה הגנטית, הריסוסים וההורמונים עלינו ועל הסביבה.... המשך לקרוא

אליאורי