ביקורות ספרים על הספר אלה שמצילים אותנו
|
נקודת מבט לא מוכרת לי על השואה.
כוח ההקרבה של אמא למען בתה. כוח ההישרדות של האזרח הגרמני הקטן מול הכח האדיר של הנאצים.
גנה בלום מנסה להבין את הנקודה הגרמנית שנפגעה וסבלה מעליית הנאצים לשלטון.
הספר הזכיר לי ביקור שערכתי במוזיאון היהדות בברלין.
כמובן שמוזיאון זה מבליט את הנקודה הגרמנית בסיפור השואה.
בלשון המעטה לא אהבתי את המוזיאון. היהודי ,והיהדות גם בספר וגם במוזיאון הוא רק "חתיכת" פאזל קטנה
בתוך המכלול הגרמני העצום והמועצם.
קשה להזדהות עם סבל של אזרחים גרמנים בתקופת השואה, ביחס לסבלו של העם היהודי.
אבל, זה עדיין נושא כואב שגנה בלום כתבה עליו ס... המשך לקרוא
9 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? 
|
|
|
אלה שמצילים אותנו פיזית, עלולים להיות גם אלה שמחריבים אותנו נפשית. זה בדיוק מה שקרה לאנה, גרמניה צעירה בזמן מלחמת העולם השנייה, שגורלה וגורל בתה נפלו לידיו של קצין נאצי מפלצתי.
הסיפור נע בין שני קווי זמן, הראשון מגולל את קורותיה של אנה ובתה לאורך המלחמה, והשני, חמישים שנה מאוחר יותר, כאשר בתה מנסה לעמת אותה עם עברה.
בלום כותבת ביד רחבה, מפיצה תיאורים ודימויים עשירים. כתיבתה בשלה, מודעת לעצמה. ישירה ואינה מתנצלת. לעיתים נדמה שהגיגיה יכולים להיות רק פרי מוחה של אישה. תיאוריה (המיניים והכוחניים) גרפיים מאוד, כפי שמתבקש מספר שנסוב סביב כזו זוועה.
אה... המשך לקרוא
16 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
"עוד ספר שואה", חשבתי לעצמי. ההתחלה זרמה בקושי וכבר חשבתי לעזוב, אבל אז הסיפור הסתעף והתפתח, והקפיצות בין ההווה לעבר סוף סוף התחברו.
הספר לא מיועד לרכי לב ו/או בעלי קיבה רגישה. חלק מהתיאורים מעוררי פלצות וילוו אותי בהמשך.
מאידך- הספר גרם לי להבין טוב יותר, כדור שלישי לשואה, תופעות שמעולם לא התעמקתי בהן הקשורות לשואה.
... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
"הצטרפתי לשורות האס-אס מרצוני,
והתאהבתי כל כך במדים השחורים שלא יכולתי מרצוני גם לעזוב" (רודולף הֶס, מפקד אושוויץ).
אהה.. נשמה טובה.
ויימאר, גרמניה (1938-1942) מקס הרופא היהודי של העיירה הקטנה שבקציה הוקם מחנה העבודה בוכנוואלד. הרופא האנושי הזה שטיפל במסירות, בנאמנות ובאיכפתיות בכולם, בכל אנשי העיירה, הוא אחד מהיהודים שנתפסו ונלקחו למחנה העבודה. אנה, אהובתו של מקס ואם בתו, גרמניה-קאתולית בת העיירה ובתו של איש אס.אס, אשה צעירה כל כך אנושית ותמימה בתחילת דרכה, שמוצאת עצמה גם פילגשו של האוברשטורמפיהרר ממפקדי בוכנוואלד עד שנישאת לחייל אמריקני.
ניו-היידלב... המשך לקרוא
44 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
לפני כשבוע קראתי את הספר, ושמתי לב שהוא כבר אינו חדש... מכל מקום אהבתי. לא מזמן יצא לי לראות את הסרט גנבת הספרים, שמשום מה לא מצאתי עניין בקריאת הספר. אני רק זוכרת שנתקלתי בביקורת עוינת על הסרט, ולא הבנתי את ההתרעמות. בסך הכל סיפור קטן על אבדונים בזמן מלחמה, וקשר יפה להפליא בין האב המאמץ לילדה. סיפור קטן אבל יפה. אין חובה לחפש את התמסרות להצלת העם היהודי בכל פינה שאנו נתקלים בה.
בספר הזה, חשבתי לכל האורך כמה "שואה" חוותה האם, ואילו בחירות קשות עברה בחייה, היא אמנם הצליחה לשרוד, אבל דומה שנפש שלה נשארה פגועה ובלתי ניתנת לתיקון, גם האדפ שהיה נכון לשפוך אור ... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
ספרים על השואה תמיד מרתקים אותי, ספר הזה לא רק שסחף אותי לתוך עלילה שהיא הזויה מבחינת מה האדם מסוגל לעבור, אלא גם פתחה לי את העיניים על הרבה דברים שלא נתתי עליהם את הדעת, כמו למשל כיצד הרגישו הגרמנים שהיגרו למדינות אחרות, כיצד הרגישו מנודים ודחויים. ספר הזה מתמקד הרבה גם במה שעובר על הדור השני של ניצולי שואה, שזה מאוד מרתק. ספר מאוד מומלץ.... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
- משהו! הספר הזה הוא משהו! כעין דיאלוג של אם ובת. מקבלים תמונה ממש מדוייקת של הדברים המסופרים. ממש מותח ומושך לקרוא הלאה. הרקע - השואה ( דינה ק.) ... המשך לקרוא
אהבת?
|
|
|
סיימתי לקרוא את הספר אתמול, ולמען האמת, עדיין הוא נכנס אל מחשבותיי.
הספר מדבר על שני סיפורים מקבילים - הראשון הוא של אנה, גרמנייה שחיה בזמן מלחה"ע השנייה ומתאהבת בבחור יהודי, מחביאה אותו בביתה ונכנסת להריון ממנו. הסיפור השני הוא של טרודי, בתה של אנה, סיפור שמתרחש 50 שנה לאחר מלחה"ע, כשטרודי מנסה לפענח את עברה של אנה (שאיננה מוכנה להגיד מילה אחת על העבר).
בהתחלה הספר הרגיש לי קצת רגיל. בהתחלה הסיפור של אנה הראה שגם הגרמנים סבלו בזמן המלחמה, ולא רק היהודים. אבל את המורכבות האמיתית והפסיכולוגית הבנתי רק לקראת סוף הספר. הספר לא מנסה להראות רק ש"היו גם גרמנ... המשך לקרוא
8 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר עוצמתי בצורה בלתי רגילה. הספור על רקע השואה מציג בפני הקורא שאלה מוסרית בעלת חשיבות עד לאיזה דיוטא תחתונה מותר להגיע על מנת להציל את החיים. על רקע השואה השמים הם הגבול שהרי לנאצים כידוע לא היו גבולות של מוסר לא של חיי אדם ולא של כל מוסר אחר. אין ספק שמוסר לא היה בלקסיקון שלהם ולו אפילו כלפי הגרמנים בני עמם ולו אפילו אם לא היו מתנגדי הנאציזם. זהו הרעיון בגדול. על רקע השואה ועל מנת להביא את הקורא למחשבות עמוקות בשאלה המוסרית הלא קלה שלעיל מכניסה הסופרת את הקורא לתוך נבכי השואה וביד אמן תוך דילוג בין שתי תקופות הלוך וחזור מצליחה לטלטל את הקורא בתוך ... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
****
בעוד כמה שנים, לא הרבה, לא יהיו כבר יותר ניצולי שואה. וגם הדור השני הולך ומתמעט. ועוד זמן מה אחר כך, מלחמת העולם השניה על מוראותיה תהפוך להיות גם היא איזשהו פרט היסטורי יבש, כמו מלחמת הבורים, המהפכה הצרפתית או אפילו מלחמת העולם הראשונה. מלחמות אחרות יתפסו את הזיכרון העולמי. ככה זה.
תסלחו לי, אני מבולבל קצת. לפני עשר דקות גמרתי לקרוא, ואני לא יודע מה רציתי לכתוב עכשיו. ספרי שואה מטלטלים אותי בכל פעם מחדש. הנפש שלי לא מצליחה להכיל את זה, יותר מכל סיפור אחר. הדי. אנ. איי. שלי נכרך והתגבש סביב השואה, כנראה לנצח. ובכל זאת, למרות הקושי העצום הזה, לחשוף את עצ... המשך לקרוא
60 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
מדהים!! ספר מאוד מעניין ומרתק.
הגעתי אליו בעקבות המלצות מסימניה, ולא הצטערתי לרגע.
אני מאוד אוהבת ספרים על השואה, וכאן פעם ראשונה יצא לי להיחשף לנקודת מבט של הצד הרע (הגרמני).
כמו כל הסיפורים על השואה גם הספר הזה לא קל לקריאה, היו הרבה קטעים קשים.
שמחתי לגלות שהיו גם אנשים טובים פה ושם ולא רק מפלצות, בגדול כל אחד דאג לתחת שלו, לא ראו ולא שמעו כלום, יותר נכון לא רצו לראות ולשמוע ...
הסיפור הוא על טרודי, ילדה קטנה שנולדה בתקופת המלחמה. אמה אנה עשתה הכל כדי לשרוד ולהציל את ביתה.
האם ניסתה לשכוח מעברה הטרגי ולא לדבר עליו לעולם מרוב בושה, טרודי לעומתה מנסה ... המשך לקרוא
9 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר מרתק, מסקרן וסוחף. כתיבה ובנייה איכותית.
הפרקים מתחלפים ומשלבים בין 2 תקופות: השואה ושנות התשעים של חייהן של אם ובתה בגרמניה של השואה וארה"ב של ימינו, בנסיון נואש של הבת לאמת את מוצאה שלה ועברה של האם והחלטתה של האם לשתוק.
מומלץ ביותר!!!... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ראשית אני חייבת להודות לכל מי שהמליץ על קריאת הספר הזה.
עד לפני כעשר שנים רוב הספרים שקראתי היו בנושא השואה ואז זכיתי לבקר בפולין לראות מקרוב את ההרס והחורבן, לעמוד ליד ערימת האפר במיידנק וקיר המוות באושוויץ, בפנים תאי הגזים וליד המשרפות, להתפרק ולבכות במחנה העבודה פלאשוב שהיה עד המלחמה בית החיים שבו טמונה מרת שרה שנירר מייסדת תנועת בית יעקב, והיום הכל מכוסה בדשא ירוק, ירוק כזה יפה וכהה שבחיים לא תראו פה בארץ, לראות את זה ולבכות לדעת שהכל צמח מדם אחינו ואחיותינו שנטבחו בזמן שעונו בפרך על גבהות קראקוב, למה אני מספרת את כל זה?
כי מאז לא יכולתי לקרוא... המשך לקרוא
13 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
|
|
|
|
|
|
פעם, לפני המון שנים (בקיץ 76), בהיותי, בת שש עשרה, נשלחתי, עם להקת המחול של חולון (ריקודי עם) לאירופה. במסגרת סבוב ההופעות אף ביקרנו בגרמניה, ברלין. אני זוכרת, שלא יכולתי להימנע, ילדה צעירה שגדלה בשכונה של יוצאי שואה מפולין ורומניה, מסתובבת חופשיה בעיר ההיא, שחומה מכוערת מציצה מכל קרן רחוב שלה, מסתכלת על אנשים מבוגרים ותוהה - איפה היית בזמן מלחמת העולם השניה? מה היה תפקידך במכונת ההשמדה של העם שלי? האם ראיתי ושתקת?
לימים נישאתי לבחור , שהוריו "יקים" יוצאי גרמניה הגיעו לארץ לפני המלחמה הנוראה ההיא. אני שמחה לציין, שאף לא אחד ממשפחתו נספה בשואה. אביו, ח... המשך לקרוא
15 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
בלום, ג'נה. אלה שמצילים אותנו. כנרת זמורה ביתן. 2004 ספריה
האם אלה שמצילים אותנו גורמים לנו להתאהב בהם? האם הם מביישים אותנו? מנצלים אותנו לצרכיהם? האם הם מתאהבים בנו? האם יכול קצין נאצי אכזר להיות מאהב עדין? פתיין בעל דמיון? האם גינוני מיטה משתפרים כאשר אחד/אחת נפחד? כאשר אחד/אחת בעל סמכות רצחנית? האם עלינו לזכור כדי לספר? למי יש זכות לספר, להסביר – לקורבן האולטימטיבי או לכל מי שחש עצמו קורבן של המלחמה ההיא? כותבת בגוף ראשון, בלום מרצה להיסטוריה.
לקרוא
כדי לדעת על התקופה ההיא, בתולדות האנושות
שושן
... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
|
בזמן הקצר שחלף מאז הגעתי לאתר המקסים הזה, הספקתי כבר להתוודות שאני לא מחובבי הספריות הגדולים; את הספרים שלי אני אוהב חדשים, חלקים, ללא טביעות אצבעות שמנוניות, ללא קיפולים מרגיזים וללא "אזניים" מתסכלות... ואין כמו ריחו המיוחד של ספר חדש להעצמת החוויה הרגשית ! לא ככה ?...
רק מה - ברוב עוונותיי אני "בעסקי" החינוך וההוראה. ובכל מוסד חינוכי שמכבד את עצמו יש גם ספריה שמכבדת את עצמה. ולמרות שלספריות האלה יש בד"כ ניחוח מעופש ותמונה "מקובלת" של שתי ספרניות משועממות שיותירו עפ"י רוב את הספרים להיערם עד שיכסו את המבנה כליל, כפי שעשה ים תטיס לחצי ישראל בעידנים גיאול... המשך לקרוא
19 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הספר יפה ומרגש עד דמעות , חוויה נצרבת.
הםפר מציב לפנינו באופן מוקצן את דילמת הזנות ,דהינו עד כמה מוסרי להתקיים מעבודה זו.
בספר זה הדילמה קיצונית לגמרי האם השרידות של אנה וביתה
מצדיקות להיות פילגשו של רב תליין סדיסט שעקב מעמדו ומשיכתו לאנה מעניק לה גם אהבה ופינוקים ?
במבט פילוסופי אפשר תמיד לטעון שהחיבור בין רוב הזוגות הוא עסקה לכל דבר האחד מעניק בטחון כלכלי וקיום והצד השני מעניק מין ,אהבה היא אפיזודה זמנית אם בכלל.
כאן האהבה המתפתחת לתליין היא סוג של הכרת טובה ,לפי אנה:
"האם אין אנחנו אוהבים את אלה שמצילים אותנו".
מומלץ מאוד מאוד.
... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר עוצמתי, אבל בהחלט לא קל.
אני מעריכה ספר שזמן רב לאחר קריאתו אני עוד מהרהרת והופכת בו,
אני מעריכה ספר שגם לאחר זמן רב אני אזכור את העלילה שלו על כל פרטיה.
זה בעצם מה שאומר שהוא השאיר את רישומו עלי.
והספר הזה, בנוסף לזאת גם גרם לי לבכות. לי? לבכות?? טוב, אז כנראה שהוא באמת ספר מרגש. אבל זה גם כי כבר היה מאוחר בלילה, וזה אומר שלא הנחתי אותו מידי עד שגמרתי (מזל שזה היה שבת..)
זהו סיפור כאוב על אישה גרמנייה בזמן מלחמת העולם השנייה, וכיוון ש(עדיין) לא מופיע כאן תקציר לספר אני מעתיקה את הכריכה האחורית (היי לביא, תעשה העתק הדבק..:)
"במשך חמישים שנה סירבה אמה של... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
