ביקורות ספרים על הספר והזעם עוד לא נדם

כתוב טוב ומעניין.... המשך לקרוא

רוני pery

ספר מרגש וכתוב בשפה הייחודית כל כך לאהרון אפלפלד. מקרה לא שגרתי בתקופה סוערת ונוראית של האנושות, מלחמת העולם השנייה. כחובבת היסטוריה אני מחפשת סוג כזה של כתיבה המציבה קושי רגשי ופיסי מול הרוח האנושית, שמנצחת בגדול. מומלץ מאוד.... המשך לקרוא

טובה גבר

ספרים בוראים עולמות שונים. מקצתם הם הדמייתה של המציאות, אחדים סוללים את דרכו של הקורא אל עולם פנטזיה שלם שבראו מאפס. עולם בלתי אפשרי שצפון בו כל העולה על רוחך ולמעלה מזה וככל שתשקע בין מעלליו לסתך תשמט עוד יותר. ספרו של אפלפלד הוא יצור כלאיים משונה. זהו עולם מציאותי שקרה באמת אך בזוקות בו נגיעות פנטסטיות וחסרות פשר שגורמות לך בסוף הספר להשתאות. העיניים נפקחות לרווחה ומשתאות, הן מרצדות על הכתוב בניסיון להבין מה הן קראו זה עתה אך ללא הצלחה יתרה. הספר מגולל את קורות חייו הענפים של נער יהודי בשם ברונו, החל מינקותו ועד בגרותו. ברונו הוא יהודי אשר הור... המשך לקרוא

סקאוט

ספר עצוב. מלבד הסיפור עצמו על השואה ומוראותיה הקטע העצוב פה הוא דווקא ה(אי)השתקמות של הניצולים לאורך חייהם ובינהם ברונו גיבור הספר. רב הגיבורים גדלו להיות אנשים שתקנים שמבינים זה את זה ללא מילים בעוד לשאר העולם פחות מתחברים. ברונו עצמו נישא, התגרש ואב לבן שהוא לא אוהב. עם עלייתו לארץ ניכרת קמילה. "והזעם עוד לא נדם" הוא ספר על השואה אך אולי אפילו יותר מכך על חיי הניצולים לאחר השואה והמשקעים שהם נושאים איתם ממש כמו שם הספר.... המשך לקרוא

אוהבת לקרוא

אפלפלד כובש כרגיל בכתיבתו הסימבולית המתאפיינת בזיכרונות עבר. את הספר הזה קראתי כחלק מהקורס היבטים בתפילה בספרות העברית על ברונו ברומהרט בן להורים קומניסטים, אשר עבר את המחנות עם הגדם בידו, דמות מופלאה לא פשוטה ומאפיין הרוחני המיוחד שלה בייחוד שהדמות היא אינה יהודית והיא בכל זאת עוברת את השואה. הדמויות בספר פאסיביות אך גם אקטיביות בייחוד דמותו של היהודי שפוגש יוסף חיים שמלווה אותו בחיו, לא ספר פשוט לקריאה אך גם לא מומלץ לפספס אותו.... המשך לקרוא

אורי החמודה

אין לי מה להגיד ואין לי מה לומר: שפתו וכתיבתו של אהרן אפלפלד הן כל כך מיוחדות-ייחודיות, יפהפיות ממש, שאין מילים לתארן. השפה שלו היא כה לירית, שפה שהייתי כל כך רוצה לשמוע בימינו אנו. שפה עברית נקייה, טובה, מרגשת. העברית שלו כל כך ייחודית, נושא הכתיבה שלו, תיאור הדמויות, רגישותן... פשוט מופלא! דמותו של ברונו כל כך נוגעת ללב שאין מילים. העובדה שהוא הפך את החיסרון שלו - עובדת היותו גידם - ליתרון, כל כך מעוררת השראה. אני אוהבת את אפלפלד בכל דרך אפשרית, הוא אחד הסופרים האהובים עליי בכל הזמנים. לדעתי הוא ראוי לפרס נובל עבור עבודתו. ורק שלוש טעויות הגהה אני רוצה לציי... המשך לקרוא

פסיכולוגית

כשבאים לכתוב ביקורת על ספרו של אהרן אפלפלד ראוי, לטעמי, לעשות זאת בתחושה של "של נעליך מעל רגליך"..איך אפשר לבקר ספר של מי שכתב 40 ספרים וקיבל כמעט כל פרס אפשרי? אז באמת קטונתי מלבקר את כתיבתו, ובמקומה אתמקד רק בחוויה שלי מהספר. אפלפלד מרבה לכתוב על תקופת השואה, על התקופה שלפניה וגם זו שאחריה. בספר הנוכחי בחר לספר על ברונו הילד הגידם ששואב כוחו מהגדם ומכאן שהוא מייחס לו סגולות מיוחדות. ברונו נלקח למחנה עבודה שם הוא בונה צריפים ארוכים, ואחר כך גם תנורים תעשייתיים, ואט אט מחלחלת לתודעה שלו ושל חבריו מטרת הבנייה. רגע הגילוי הזה היה עבורי הקטע החזק של הספר! ... המשך לקרוא

דני בר

מעולה, המשך יבוא....... המשך לקרוא

אבא של נרא

הזעם שמתואר בכותרתו של הספר טרם נדם מלב האנשים ששרדו את השואה, אך ברונו מנסה להזכיר ליהודים את ייעודם כבני מלכים ואת תפקידם בעולם כעם הנבחר. הוא רואה באנשים שחזרו לחייהם הרגילים של לפני המלחמה בגידה, וחושב שאין להקל ראש בחשיבותה של היהדות בעולם ומימושה. ברונו מספר לנו את סיפורו וחושף אותנו לחייו - מימי בית הספר בהם לעגו לנכותו, לימי התבגרותו ושרידתו את אימי השואה בגטו, במחנה העבודה וביערות, נדודיו בעולם, הקמת רשת מסחר ענפה ונסיונותיו לקבץ יהודים ולטפחם, הקמת משפחתו ממנה מתנתק בהמשך ועלייתו לארץ ישראל והתיישבותו בה. במהלך כל התקופות הגדם לוחש לו נס... המשך לקרוא

אורית

עוד יצירת מופת של אפלפלד. נכון, אני משוחד. אני מאד אוהב את אופן כתיבתו. התכנים שלו רחוקים ממני מאד ומצליחים לרתק אותי בכל פעם מחדש, למרות שהם חוזרים על עצמם. אבל זהו פשוט ספר טוב. כתוב נכון (בפרקים קצרים) בצורה נכונה (מושכת וברורה) ובעלילה מרתקת. ... המשך לקרוא

עומר ציוני

קורותיו של נער גידם בזמן המלחמה ועד התבגרותו. קולח , מרתק ושואב אותך למחוזות אחרים, כמו שאפלפלד יודע לכתוב. מאלף!!!... המשך לקרוא

ליז

קצת מאוכזבת מהספר, יתכן והציפיות היו גדולות יותר מהסופר.מחצית ראשונה של הספר קלח לי אך ההמשך פחות עיניין אותי.הסיפור לכשעצמו שונה מהרגיל וזה מוטיב חיובי.כנראה שהמחצית השנייה השפיעה יותר עלי והתאכזבתי.... המשך לקרוא

מימי

"לפעמים יש לי רצון לקום ולקרוא, אחים יקרים, בני מלכים בסתר, אני יודע מה קשה לצאת מן העליבות אל המלכות, אבל מה לעשות ואנחנו מצווים לכך. " (עמ' 143) נדמה כי זהו תמצית ספרו של אפלפלד, המסרטט ביד אומן את סיפור חייו של ברונו. גידם, אשר דווקא דרך חסרון ידו מנסה להיות קשוב לחבריו, להוריו, ואף לשותפיו. ניצול שואה, אשר השואה עיצבה באופן אחר את אישיותו. שוב אינו יכול להתיישב, שוב אינו יכול להסתפק בקיים, דורש הוא מבני ישראל שיהיו בני מלכים. סוחר, אשר לא בצע כסף הוא מבקש, אלא השבת צלם האנוש לבני אדם. שולח את זרועותיו ברחבי תבל ומנסה להביא גאולה לעולם. יהודי, אשר ספר אינו יו... המשך לקרוא

חזקי

אפלפלד אינו נוהג לציין מראי מקום וזמן בספריו. אמנם בספר שלפנינו ברור שמדובר במלחמת העולם השניה, אבל לא ברור כלל היכן בדיוק. ובכל זאת, מה לפנינו? לפנינו ברונו, שבגיל 4 איבד את זרוע ימינו ומאז הגדם הוא מה שנותר לו ואף נוהג לדבר אליו. הוריו של ברונו, קומוניסטים צעירים ופעילים אקטיביים למען זכויות האדם, מקיפים את ברונו בחום רב. עם פרוץ המלחמה אביו של ברונו נעלם ואימו נותרה עמו עד ששניהם נלקחו לגטאות ולמחנות העבודה. שוב אין ברונו זוכה לפגוש את אמו. אבל ברונו שורד למרות נכותו משום שהוא מאמין שיהודים הם בני מלכות, שאסור בשום שלב להרכין ראש בגלל היהדות ולכן ר... המשך לקרוא

מורי

אפלפלד מלמד אותנו שנשמה אינה עצם- מה שנשבר לעולם לא יחלים. אלו שהיו במחנות ושרדו נחלקים לשניים- אלו שהייתה בהם נפש עשירה ועצילה לפני המלחמה :נסוגים לבדידות ומסתגרים. אין ביכולתם לאהוב גם את הקרובים להם ביותר וחברת אנשים קשה להם ומחניקה. רק עם "שכמותם" הם מסוגלים לשהות ולרוב בתוך שתיקה. ואלו שהיו בעלי נפש רדודה לפני המחלמה הפכו לרגזנים, חסרי אמון ואמונה בלתי תיפקודיים כלל הנזקקים לנדבות. ורק הים מרגיע.... ספר לא פשוט אם כי כתוב בצורה דווחית ממש. שפה פשוטה השזורה בתוכה יופי רב. ... המשך לקרוא

נמנם

אהרן אפלפלד. והזעם עוד לא נדם. כנרת זמור ביתן2008 פרטי בעברית פשוטה ופעלתנית, מספר אפלפלד את חיי נער גידם ונחוש, שהגדם לוחש לו עתידות ואינטואיציות ומרמז לו מה עליו לעשת. על אף נכותו הוא מצליח להתקיים ולעבוד קשה במחנה ולברוח ממנו אל היערות. דומה שהכי אהובה על הכותב, השהות של הבורחים והפרטיזנים אל היערות וההסתתרות. את היהודים הוא מכנה בני מלכים ומתרה בהם לחזור לנהוג באצילות. מוזיקה וקריאת תנ"ך, יעשו את העבודה. תוך כדי מחפש הגיבור את היכולת להאמין אשר אבדה לרב היהודים לפני המלחמה וגם אחריה, בודק את כשרות הקומוניזם ואת המשמעות הנסתרת לחיי היהודים ברונו ... המשך לקרוא

shoshan

אהרון אפלפלד יודע לכתוב. ספריו משאירים בי חותם. הוא כותב כפי שכבר אמרו כאן, על האנשים הפשוטים, על השואה הפרטית שלהם והדרך שלהם לחיות עם הצלקת. ספר טוב, לימד אותי דבר או שניים על נקודות חוזק וחולשה והיכולת של האדם לצמוח מתוך הכאב ולהושיט ידו לאחר. ... המשך לקרוא

קוראת

נחמד וחביב בתור ספר שמשרד החינוך יזמין על מנת ללמד ילדים בני דורנו ציונות, אהבת הארץ ופרק ב"להיות יהודי".... המשך לקרוא

גל אורן

את ספריו הקודמים של אפלפלד אהבתי מאד, הדמויות נותרו חקוקות אצלי ברונו, גיברו של הספר הזה, הוא דמות מוזרה, לא ברורה ובעיקר כתובה בצורה קצרנית, כמו היה הספר כולו ראשי פרקים לספר האמיתי. החלק הדרמטי ביותר בספר הוא שמו, אך בפנים לא מצליח הסופר המוערך כל כך, ליצוק תוכן מרגש. זהו ספר השואה היחיד שלא עניין אותי, קראתי בשל הערכתי לסופר. לצערי הפרסום ברדיו, מאשש את ההשערה שלי, כי כל ספר שמפרסמים ברדיו, לא כדאי לקרוא...... המשך לקרוא

תמרי

כל ספר שכותב אפלפלד זוהי חוויה. אפלפלד כותב על קורות האנשים ה"רגילים" בשואה. אפשר ללמוד המון על מהלך החיים הפשוטים של האדם ה"רגיל" בשואה. האדם הפרטי בתוך התופת התעשייתית. אני אוהבת את ספריו.... המשך לקרוא

אטיה