ביקורות ספרים על הספר העולם של אתמול - זכרונות של בן-אירופה
|
היום, 150 יום ל 7 באוקטובר והמלחמה המתמשכת בעזה, זה הזמן המתאים ביותר לקרוא את הספר הזה. דומה שהדברים חוזרים על עצמם. בספר זה אשר למחרת סיומו ושליחתו להוצאה לאור, התאבד יחד עם אשתו, נוכח ייאושו מהמצב מהמצב במהלך מלחמת העולם השנייה בשנת 1942, מגולל סטפן צוויג את האוטוביוגרפיה שלו. הוא למעשה מספר את סיפורה של אירופה החל מסוף המאה ה -19 ועד לשנת 1942. הוא מתאר את חיים היפים והשאננים בתחילת המאה והמהפך שחל בהם עם מלחמת העולם הראשונה והחרבן של גרמניה ואוסטריה אשר הוביל גם למלחמת העולם השנייה. יש בסיפור הזה קריאה נגד ההרג וחסר תכלית הנובע ממלחמות אלו.
... המשך לקרוא
13 קוראים אהבו את הביקורתאהבת? 
|
|
|
העולם של אתמול הוא הזדמנות נדירה ומרתקת, שמזמינה אותנו למדוד בגדים היישר מארון ההיסטוריה המשתנה, תוך מבט זריז לראי, והופ, להימצא מחדש בחליפה חדשה. כוונתי היא שהעולם שלנו היום שונה בכל כך הרבה ממדים מן העולם שהתנהל כאן לפני מאה חמישים שנה (לא הרבה זמן במונחים של היסטוריה), ועדיין, באופן בו זמני גם בן דוד קרוב מאוד שלו. סטפן צווייג גדל במשפחה בורגנית טובה באוסטריה, הוא מצליח לקחת אותנו בצורה כל כך מדויקת ורגישה לפרטים עד שנדמה תוך כדי קריאה שאלו רגלינו שמשוטטות בוינה של אז. הוא מתפעל משפע הצעות של חברות הביטוח (נשמע לכם מוכר?) ומספר לנו שככה זה בתקופות ש... המשך לקרוא
17 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
בימים של התכנסות כפויה למרחב המינימלי של הקיום, ושל חשיבה מחדש על כל מה שהיה נראה לנו יציב ואיתן, אין כמו "העולם של אתמול" של צוויג לתת פרופורציות, מצד אחד, ותובנות מעמיקות על עולם משתנה ועל תקופה גוועת לבלי שוב, מאידך.
על הספר כבר נכתב רבות, לכן אנסה לא להאריך מידי. זוהי מעין אוטוביוגרפיה של צוויג שהחלה להיכתב בשנת 1934, בזמן עליית הנאצים לשלטון, אבל אפשר בקלות לראות בה תיאור מעמיק מלא, חי, פרטני וכוללני של מערב אירופה החל מסוף המאה ה-19 ועד לגוויעתה באמצע מלחמת העולם השניה. הספר מתחיל בתיאור "תור הזהב של הביטחון" במונרכיה האוסטרו-הונגרית בת האלף שנים, ו... המשך לקרוא
33 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר מעולה. יותר מאשר הוא אוטוביוגרפיה של סטפן צוויג זהו תיאור אנתרופולוגי, חברתי, פוליטי וכלכלי של אירופה בין השנים 1900 ל-1940. מה שנותן לספר את ערכו הגדול ביותר הוא העובדה שהתיאורים בו, למשל של העולם שלפני מלחמת העולם הראשונה הוא מנקודת מבט אותנטית של מי שחי באותן שנים, ולא של היסטוריון שעשוי להיות מי שלא חווה את מה שהוא מנתח ממקור ראשון.
מדהים עד כמה התיאורים של האופוריה, הנינוחות, ההתלהבות מחידושי הטכנולוגיה (הנקראת בפי צוויג "טכניקה", כנראה כמקובל באותם ימים), תחושת השלווה בחיים הנוחים והמבוטחים, והנאות התרבות יכולים היו להכתב גם על ימינו במידה רבה... המשך לקרוא
11 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
כשקראתי את הספר הזה... לא יכולתי שלא לתהות האם העולם שבו אנו חיים היום הוא "העולם של אתמול" של בני ובנות האדם שיערגו אליו בעוד כמה שנים. כן, העולם שלנו, תארו לכם. עולם הפייק ניוז, הפייס, האינסטוש, האופרה(למה לא עופרה?) ווינפרי רצה לנשיאות, הסלפי, המאסטר שף, הציוצים של האורקל מהבית הלבן... טוב, הבנתם. אולי יום אחד "גם זה יעבור", כמו 'טונה' עצמו?
כי אם בוחנים את שתי התקופות- שלנו וזו שעליה כתב צוויג בהערצה, "ממעוף הציפור", הרי שדווקא שלנו נראית כשבירה ולא בטוחה לאין שיעור מה-Belle Epoque (שקדמה לאוגוסט 1914). אותו עידן של שיא פריחת התרבות האירופית, ההומניזם, האמונה באד... המשך לקרוא
32 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
עד היום לא קראתי אף ספר של סטפן צוייג ,לא,שלא ידעתי עליהם,אלא שמשולשי רומנטיקה מעייפים אותי.ב- 24 בנובמבר 2016 קראתי את ביקורתו המופלאה והמרגשת כל כך של mano4now .ובדברי הפתיחה שלו הוא כתב כך:
"לו הייתה לי אפשרות להיפגש עם אדם אחד בלבד מהמאה הקודמת כנראה שבבחירתי הייתי מוותר על מפגשים עם הרצל, פרויד, וולטר רתנאו או רבים ונכבדים אחרים והייתי בוחר להיפגש עם סטפן צוויג וכך מקבל ממנו סקירה אישית על כל האישים שהזכרתי ועוד רבים אחרים ובכלל מקבל מעדות ראשונה את הווי החיים של תקופת טרום מלחמת העולם הראשונה ועד השנים הראשונות של מלחמת העולם השנייה".
זהו,הסקרנות ... המשך לקרוא
19 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
"העולם של אתמול" מאת סטפן צוויג.
לו הייתה לי אפשרות להיפגש עם אדם אחד בלבד מהמאה הקודמת כנראה שבבחירתי הייתי מוותר על מפגשים עם הרצל, פרויד, וולטר רתנאו או רבים ונכבדים אחרים והייתי בוחר להיפגש עם סטפן צוויג וכך מקבל ממנו סקירה אישית על כל האישים שהזכרתי ועוד רבים אחרים ובכלל מקבל מעדות ראשונה את הווי החיים של תקופת טרום מלחמת העולם הראשונה ועד השנים הראשונות של מלחמת העולם השנייה.
סטפן צוויג נולד ב1881 בווינה והתאבד ב1942 בברזיל. הוא היה איש העולם הגדול. טייל רבות באירופה ובשנת 1910 ביקר בהודו ובשנת 1912 גם באמריקה.
הספר "העולם של אתמול" נשלח למו"ל יום ... המשך לקרוא
7 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
אוטוביוגרפיה מעניינת של סטפן צווייג. לא הכול מעניין באותה מידה, אבל יש בספר הרבה פרקים מעניינים על אירופה לפני ואחרי מלחמות העולם ועל הסופר עצמו והתפתחותו כסופר.... המשך לקרוא
3 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
כשהחלה מלחמת העולם הראשונה היה יום בהיר ויפה תזמורות נגנו בכיכרות. כך מתאר סטפן צוויג את השעות הראשונות להכרזת המלחמה.
בקטע אחר בספר מתאר כיצד אינטלקטואלים שהיו ביחסים קרובים מצאו את עצמם במדינות שנלחמו זו נגד זו במצב של ניתוק מוחלט. היו ש"גייסו" את עצמם ותמכו במלחמה והיו שהתנגדו ושלמו על כך מחיר יקר.
בכל מקרה המאפיין של שתי המלחמות היה פטריוטיזם לאומני, התגברות שנאה עד תיעוב כתוצאה מתעמולה ברובה שקרית.
הפניית האשמות לכל הרע שבעולם לצד שמנגד.
דמגוגיה חסרת בסיס, אני חש הזדהות רבה עם צוויג מאז שהכרתי את הכתיבה שלו.
גם היום איני שותף לשמחה של יותר מ... המשך לקרוא
7 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
כשהחלה מלחמת העולם הראשונה מתאר סטיפן צוויג את ציוץ הצפורים.
בשהחלה המלחמה ההיא התלהבות המונית המטופשת של פטריוטים משני הצדדים.
אינטלקטואלים משני צידי המתרס מנתקים קשר. ידידים הופכים לשונאים. "קונים" את השטויות ש"מוכרים" להם מנהיגים הזויים.
סטיפן צוויג מתאר את השעות הללו בפירוט רב.
הבוקר יצאתי לקניות שגרתיות לשבת. האזנתי ושמעתי את ציוץ הציפורים.נזכרתי בספרו.
התאבד לקראת סוף מלחמת העולם השנייה עם רעייתו בפטרופוליס (עיר המזכירה מאד ערים בארופה) ברזיל משום שלא האמין שישנו סיכוי שהעולם יחזור לנורמליות. לא היה יכול להשלים עם כך.
בזאת טעה.
בספר מסר... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
סבתא שלי עברה בין כמה וכמה דירות שיכון בחייה וזו שזכורה לי הכי טוב, כילדה, הייתה בחולות של בת ים. מחוץ לחלון היו מוסכים ומעבר להם אזור תעשייה גדול ומאובק.
בעולם הזה, של חוצפה צברית וחמסינים לוהטים, סבתא נשארה תמיד אוסטרית. ואם אדייק - וינאית.
היא מעולם לא למדה עברית ותמיד דיברה על האפשרות של מוות כמשהו שאולי יתרחש מחר, או בעוד רגע. כאילו החיים האמתיים שלה נגמרו כבר מזמן, הרבה לפני שהגיעה לפינה הנידחת הזו בלבאנט.
סבתא כבר איננה, אבל העולם שלה וכל הטרגדיה של המאה ה-20 נפתחו לפניי, דף אחרי דף, בספר של צוויג. היא תמיד אמרה לי לקרוא אותו, סבתא, אבל איכשהו מעו... המשך לקרוא
32 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
קריאה מעוררת געגועים והתפעלות. צוויג מבכה את העולם שהיה בשפה כה ציורית עד שהקינה הספרותית הזו נתגבשה לכדי יצירת מופת לפנתיאון המאה ה-20. קיים ז'אנר דומה בספרות העברית של "התרפקות-על-העבר-בעולם-שהיה" למשל אצל סופרים כאלי עמיר וסמי מיכאל לגבי המזרח. אצל צוויג הסקאלה עמוקה יותר וגולשת אל סוף המאה ה-19 ושתי מלחמות העולם. תיעוד הסטורי של עד בעל ראיית עומק חודרת ורחבת היקף שחווה את המאורעות הכבירים של השתנות העולם על גופו ונפשו והחליט לסכם אותם כצוואת חייו. מומלץ. ... המשך לקרוא
17 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר מצויין, אדיר, מהטובים והאיכותיים ביותר שקראתי. סטפן צוויג הוא סופר חכם ומבריק, השפה כל כך אינטלגנטית, התאורים מאד מוחשיים וכנים.
מומלץ ביותר.... המשך לקרוא
5 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
צוויג סופר אוסטרי ממוצא יהודי אשר התאבד בברזיל במהלך מלחמת העולם השנייה (1942) בעקבות חורבנה של "מולדתו הרוחנית אירופה". ספר זה הוא סוג של אוטוביוגרפיה אשר כתב בברזיל לפני התאבדותו והיא מתארת את תפיסתו את התקופה בה חי מהסוף המאה ה-19 ועד מלה"ע השניה.
לצד הכאב הנפשי העצום שהוא משדר החל בשורות הראשונות של ההקדמה, המביא את הקורא עד לסף דמעות, לא יכולתי שלא להתמרמר על תפיסת העולם שהוא מביא.
הוא מציג עצמו כאיש אירופה, איש תרבות דובר כל השפות האירופיות החשובות (גרמנית, צרפתית, אנגלית, איטלקית), ידידם של אנשי הרוח והתרבות בכל אירופה באותה תקופה, מארח ומתארח אצ... המשך לקרוא
7 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
שטפן צוויג סופר יהודי שחי באוסטריה בוינה אך למעשה היה יהודי ,ארופאי, הומניסט, הסטוריון מוכשר. ספרו זה הוא ספר המתאר תקופה מלפני מלחמת העולם הראשונה
ועד להתאבדותו של הסופר ואשתו בעיר פטרופוליס הסמוכה לריו דה ז"נירו בברזיל.
עולמו חרב עליו. כל התקוות לקיום בכבוד כיהודי וכארופאי נתפוגגו משעה שהנאצים עלו לשלטון.
אם היתה הברירה בידי לבחור בספר אחד המתאר באופן הטוב ביותר את ראשית המאה ה-20 הייתי ללא ספר בוחר בספר זה.
מומלץ מאד. מי שלא קורא ספר זה פשוט אינו יודע מה מפסיד!!!... המשך לקרוא
9 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
ספר עצוב, כואב ונפלא מאין כמותו. מתוך תהומות החשיכה של 1940, אחת השנים הנוראיות ביותר בתולדות המין האנושי, סטפן צוויג, סופר יהודי אוסטרי, אירופאי בכל נימי יישותו, שעם עליית היטלר לשלטון בגרמניה וסיפוח אוסטריה, הפך לגולה ופליט מארצו שלו, כותב בגעגועים, בכמיהה וביאוש אינסופי על העולם שהכיר בילדותו ובנעוריו, על אירופה של לפני מלחמת העולם הראשונה, במהלכה, ולאחריה.
שנתיים אחרי שכתב ספר זה, ויום אחרי ששלח את כתב היד להוצאת הספרים, שם צוויג קץ לחייו ולא זכה לראות את האור שבקצה המנהרה.
האמת שמאז שקראתי את "קוצר רוחו של הלב" המבריק, הפכתי למעריצה של צוויג. כש... המשך לקרוא
24 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
כך צריך ללמוד היסטוריה.
לא קראתי הסבר כל כך ברור ל"איך זה קרה" בכל הנוגע למלחמות העולם ולשואה. המספר מצליח להתבונן על הדרמה גם מבפנים וגם מבחוץ, ולהוביל את הקורא אחריו בעלילה הסבוכה.
זה מעורר מחשבה על מה שקורה כאן ועכשיו, לאן זה יתפתח, איך זה יראה ברבות הימים, ומי יכתוב על זה. מיהו הסטפן צוויג של היום ?
... המשך לקרוא
8 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
סטפן צוויג נולד ב-1881, רק 19 שנה לפני התחלת המאה המדממת ביותר בתולדות האדם. הספר שלפנינו הוא אוטוביוגרפיה המשולבת בהיסטוריה של ארבעת העשורים הראשונים של המאה שהתפכחה מהתמימות של החיים הטובים אל החיים הלא בטוחים, בבחינת אכול ושתה כי מחר נמות. בתחילת העשור החמישי, ב-1942, בחר צוויג לשים קץ לחייו, לאחר קריירה פורה ביותר, שידעה עליות מסחררות וירידות הקשורות למלחמות, לשנאה, לדם המוקז בכל קרן זווית.
75 העמודים הראשונים של הספר משעממים למדי. אפשר לדלג עליהם, אבל רק בהמשך המסחרר של הספר אפשר להבין למה הם משעממים. השעמום נובע בעיקר לאור העובדה שצוויג נולד במדינ... המשך לקרוא
6 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
העולם של אתמול הוא סיפור של געגוע ותחושת חוסר הישע של הסופר כאדם שניתק מעל מולדתו וחייו בעקבות עליית הנאצים ואימי מלחמת העולם השניה. בספר זה קשה להנתק מתחושת הדכאון וחוסר האונים בה שרוי הסופר לנוכח תלישותו מעולמו שחרב והפיכתו לאדם ללא יתד, ללא קרקע מוצקה וללא זהות יציבה. העולם של אתמול איננו רק העולם הגשמי, קרי - בית, רחוב, שכנים, נוף ילדות וכד' אלא בעיקר העולם הרוחני, הזהות הרוחנית של סטפאן צווייג בעקבות ניתוקו מעולם הרוח של אוסטריה שכל כך אהב. בספר זה מתאר צוויג את תהפוכות גורלם של יהודי אוסטריה לנוכח עליית המפלגה הנאצית לשלטון ביחד עם תהפוכת גורל... המשך לקרוא
7 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
הרבה לפני "רקויאם גרמני" שנכתב כמחקר מלומד, כותב צוויג מתוך הלמות ליבו את קורות יהדות גרמניה-אוסטריה במקביל לקורותיו שלו מסוף המאה ה-19 ועד תחילת מלחמת העולם השניה.
טרגדיה של יהדות שביקשה להיות הכי פטריוטית ותרבותית ואכן היתה כזו עד שטשטשה כמעט כליל את יהדותה. מובילי התרבות בגרמניה ואוסטריה, כמעט כולם יהודים היו ואיך הוא אומר? התודה שקיבלו שהשמידו אותם.
הספר מוביל אותנו מימים עליזים ומלאי תקווה של סוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20, ימים של שקט ושלום, של יצירה חברתית ותרבותית. נסיעות של הסופר ברחבי העולם ופגישות עם סופרים וציירים כרומן רולאן וג'יימס ג'וי... המשך לקרוא
11 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
סטפן צוויג סופר גדול והומניסט אמיתי. ספריו נפלאים וספרזה גולת הכותרת של כתביו, מאד כן, יהודי ברמ"ח איבריו. מצא מותו הוא ורעייתו בעיר פטרופוליס שבברזיל כנראה מחשש שהנאציזם עומד להשתלט על העולם. או מתחושה שהעולם בו חי אבד.
סןפר מופת, אסור להחמיץ.... המשך לקרוא
4 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
ספר מעולה אולי הספר הטוב ביותר שקראתי , של אחד הסופרים הטובים בעולם.
... המשך לקרוא
8 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
|
סטפן צוויג סופר והסטוריון יהודי שחי באוסטריה.
ספריו זכו לפרסום רב עד מלחמת העולם השניה. בספרו זה מתאר את ההסטוריה מהתקופה שקדמה למלחמות העולם עד מלחמת העולם השניה.
האיש הומניסט, בעל ידע רב וקשרים עניפים עם אנשי רוח אחרים. תאוריוהם מנקודת ראות אישית הומנית, הוא מתקשה לקלוט את ה"טירוף" שבמלחמות.
על פי הידוע התאבד צוויג ואשתו בברזיל לשם נאלץ לעבור.
הוא לא היה מסוגל לשאת את הארועים ןייתכן שחשש שהנציזם יגיע גם לדרום אמריקה.
בכל מקרה קראתי את הספר מספר פעמים, הוא יקר לליבי.
אני חש תחושה של אמפטיה רבה לאיש.
למיטב ידיעתי לא היו לו ילדים. האם מישהו מהקוראי... המשך לקרוא
2 קוראים אהבו את הביקורתאהבת?
|
|
ספר אוטוביאוגרפי של סטפן צוויג מלווה בתאור יפה של התקופה בארופה לפני מלחמת העולם הראשונה
באיזה שלב התעיפתי ונטשתי את הספר כיוון שאני מעדיף רומן.
לא אשכח לסטפן צוויג את ספרו המדהים "קוצר רוחו של הלב".... המשך לקרוא
קורא אחד אהב את הביקורתאהבת?
|
|
