ביקורת ספרותית על העולם של אתמול - מהדורה ישנה - זכרונותיו של בן אירופה מאת סטפן צווייג
הביקורת נכתבה ביום רביעי, 18 במרץ, 2015
ע"י מיכאל


כשהחלה מלחמת העולם הראשונה היה יום בהיר ויפה תזמורות נגנו בכיכרות. כך מתאר סטפן צוויג את השעות הראשונות להכרזת המלחמה.
בקטע אחר בספר מתאר כיצד אינטלקטואלים שהיו ביחסים קרובים מצאו את עצמם במדינות שנלחמו זו נגד זו במצב של ניתוק מוחלט. היו ש"גייסו" את עצמם ותמכו במלחמה והיו שהתנגדו ושלמו על כך מחיר יקר.
בכל מקרה המאפיין של שתי המלחמות היה פטריוטיזם לאומני, התגברות שנאה עד תיעוב כתוצאה מתעמולה ברובה שקרית.
הפניית האשמות לכל הרע שבעולם לצד שמנגד.
דמגוגיה חסרת בסיס, אני חש הזדהות רבה עם צוויג מאז שהכרתי את הכתיבה שלו.
גם היום איני שותף לשמחה של יותר ממחצית העם על התוצאות של הבחירות האחרונות.
אני חש תחושה קשה ואיני חושש לכתוב זאת (בינתיים).
העתיד מדאיג אותי מאד!
7 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
מיכאל (לפני 4 שנים)
אנחנו מכניסים את עצמנו לבידוד מול ארה"ב ומדינות ארופה. כל ההכרזות בבחירות האלו של ביבי היו נגד...
נגד העולם.
נגד השמאל שהפך לדמון מרושע ולא ליריב פוליטי רלוונטי
נגד הערבים.
משרד חוץ משותק,
פולחן אישיות שכמוהו לא היה כולל עתון מטעם.
מה עוד צריך כדי להבין לאן זה הולך?
רץ (לפני 4 שנים)
סבא של דוד - צוויג נפלא ורלוונטי יותר מתמיד - הוא כתב על עליית הלאומנות באירופה - שיש לה קווי דמיון לפוליטיקה העכשווית שלנו.
ירון דן (לפני 4 שנים)
עיוורים לא יכולים לראות, והימנים, עיוורים.
מחשבות (לפני 4 שנים)
ימנים רואים את המציאות, שמאלנים הוזים. גם אתה.
ירון דן (לפני 4 שנים)
העתיד מדאיג גם אותי, וכך גם את כל השמאלנים "עוכרי ישראל" וחולי הנפש, שמסוגלים לראות את העתיד, בניגוד לחברינו הימנים, שגם הם, יש להודות, מסוגלים לראות את העתיד, אבל רק עד מחרתיים.
נתי ק. (לפני 4 שנים)
מזדהה איתך גם לגי הספר וגם לגבי התחושות הקשות
מחשבות (לפני 4 שנים)
הספר הזה של צוויג הוא מהמשובחים שיש לו, אם לא המשובח בהם. אני כמובן חש תחשובה של רוממות רוח לתוצאות הבחירות. הטובים ניצחו.





©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ