ביקורות ספרים על הספר לחסל

כשהגעתי לעמוד 12 (הספר מתחיל בעמוד 9...) חשבתי לנטוש אותו. לא קראתי מעולם את ספריו של וולבק והיה לי קשה מאד למצוא בו עניין. בכל זאת נשארתי ובכל פעם שהפסקתי את הקריאה, רציתי מאד לחזור אליו. הוא מהספרים האלה שניתן להגדירם כ"קלים לקריאה, אך קשים לעיכול". הספר קריא מאד, ממש חווית קריאה נוחה. אבל וולבק מאתגר את הקורא עם סיפר מרובה רבדים, ביניהם הוא עובר באלגנטיות מרשימה. במרכז הסיפור עומדת הדמות של פול רזון, המילה פריווילג, בהקשר הצרפתי, הולמת אותו נפלא: בנו של בכיר בשירותי הבטחון בעבר ובוגר ה-ENA בית הספר הגבוה למנהל המהולל, יועצו של שר האוצר רב העוצמה. הוא נשו... המשך לקרוא

דן סתיו

התכנסות אל הממוצע התכנסות אל הממוצע היא תופעה טבעית, היא אומרת שאם אתה גרוע מאוד, הסיכוי שלך להשתפר גבוה ואם אתה טוב מאוד, כנראה שלאורך זמן תדעך. זו לא ביקורת במובן הקלאסי שלה. בעיקר כי חודש לתוך הספר ואני בקושי בעמוד 100. זו יותר הוצאת תסכול - מה דה פאק. עברתי בשדה התעופה, כל העותקים נגמרו חודשיים אחרי, אותו שדה תעופה, עדיין אין עותקים. בביקור השלישי כבר הייתי חכם - סטימצקי באבן גבירול. הפעם היו מספיק עותקים. אולי זה היה רמז, אולי כבר הייתי צריך לנחש איך זה הולך להגמר. אחרי סרוטונין, שגם בקריאה חמישית ושישית, עדיין מייצר רגש אותנטי. וכאן, עוד ... המשך לקרוא

Ron1999

גילוי נאות - אני סובל מספויילרופוביה קשה. עד כדי כך שאני אפילו מוותר על התקציר מאחורה לפני שאני קורא את הספר. מכיוון שאני מעריץ גדול של הלל הזקן אני דוגל באימרתו "מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך" (מסתבר שזה הנוסח ולא הפוך), אני אשתדל לא לעשות את זה בביקורת הזאת. הספר מתרחש בשנים 2026-2027, ממש מעבר לפינה, כשסרטונים מטרידים מתחילים לצוץ ברשת ומדירים שינה מעיני שירות הביטחון הצרפתי. קודים לא ברורים, סרטוני רצח וחבלה העשויים בטכנולוגיה לא מוכרת. מי שאיכשהו עשוי לעזור בתעלומה הוא פול רזון. פול הוא איש קריירה מצליח ומשכיל שעובד בלשכת שר האוצר של צרפת. אך מן הבחינה ... המשך לקרוא

Ranran

כמו וולבק שאתם מכירים, רק ממוסחר. הספר מרתק אך הרבה מהנושאים בו נותרו פתוחים ולא נקשרו לכדי אמירה ברורה.... המשך לקרוא

נתנאל

וולבק בונה פה רומן מטפורי-סמלי על שמירה על קול אישי בחברת ההמונים, עידן בו מחשבים נעשים כבר דומים לבני אדם והקו הדק בין הדימוי למושאו מטשטש. הפרוטגוניסט, שמקורב למועמד לבחירות אך לא יודע למי להצביע, חולה בסרטן הלשון. כשמציעים לו לכרות את הלשון בניתוח כדי להציל את חייו, הוא מסרב. יכולתנו להשמיע את קולנו ולחרוץ לשון חשובה לנו לעתים יותר מקיומנו הפיזי עלי אדמות. בשל להט, בהתאם למשפט "אין מוקדם ומאוחר בתורה" ובדומה לקריאה של שפת תוכנה (כמו זאת המופיעה על כריכתו), אני קורא את הספר על ידי פתיחתו כלפעם בנקודה אחרת ולא על פי רצף הפרקים. כיאה לסופר גדול, וולבק... המשך לקרוא

יהונתן מויזה

וולבק התרכך או שאני התרגלתי ליותר? "סרוטונין”, שיצא ב-2019, היה והינו ספר מופת, שאיכשהו חיפה על "כניעה" החלש יחסית. האם מדובר בגלים אצל וולבק? גם זה חלש יחסית לסופר המרבה לנשוך והשוכח להניח לקורבנו עד שזה נופל מדמם ומת. הפעם התרשמתי משני דברים, הראשון והבולט, שוולבק אוהב מאוד את צרפת, מזכיר שוב ושוב את חמודותיה ונותן לנו אוהבי צרפת את מנת היום, plat du jour, כדי שנצא שבעים ונלקק אצבעותינו מיכולתו של השף. כך שבים ומוזכרים אזוריה של צרפת וכולה אזורים. כך הבוז'ולה, ברטן (ואני ממשיך לשפוך אזורים שלא הזכיר), נורמנדי, הריביירה בדרום החובקת את קאן, פרובנס והרון השוצף, ... המשך לקרוא

מורי

הספר הזה מהווה דוגמה נהדרת מדוע לעתים יש לקרוא את היצירה עד הסוף, כדי לגלות אותה באמת, להרגיש את טיבה לעומק. הרומן מתחיל כמו ספר מתח גרוע עם ציורי גרפיטי פרובוקטיביים וסרטוני פיצוצים והפחדות באינטרנט. לאחר מכן הוא מדדה בצליעה אל עבר התרחשויות פוליטיות בצרפת 2027 – מהלך מוכר ואהוב על וולבק – אימפרוביזציה על עתיד קרוב, הנראה לעין. במרכז התרחשויות אלה – בחירות לנשיאות הרפובליקה. פול, הגיבור הראשי הוא יד ימינו של שר האוצר – איש חרוץ ונעים הליכות, אבל כנראה לא עשוי מחומר המתאים לנשיאות. פול נשוי לפרודנס, הזוגיות שלהם ברגרסיה כבר שנים, הם חיים בחדרים ... המשך לקרוא

Pulp_Fiction

Aneanttir – לחסל- 2022 , הרומן החדש של מישל וולבק מתרחש בעוד חמש שנים ב-2027 בצרפת. הגיבור הוא פול- פקיד במשרד האוצר- בו ברונו הוא פוליטיקאי מצוחצח ושר האוצר של צרפת – האחראי עליו. אדוארד- אביו של פול קיבל שבץ, אורליין אחיו הצעיר הוא מנקה שטיחים הנשוי לאינדי- עיתונאית שמאל וכלבה באופן כללי שממררת את חייו. לזוג יש ילד מהפרייה מלכותית- הוא שחור, ואין לו קשר לאף אחד מן המשפחה. ברונו הגיבור הוא בן-חמישים ונשוי לפרודנס- אישה נחמדה שחייה אתו בנפרד ויחדיו הם חולקים את "מרחב המחייה" של דירתם בפריס. סיפורו של וולבק – הוא פטליזם ספרותי אחד גדול- האב-הבן פול- אחיו הצעיר, ... המשך לקרוא

אושר

בעקבות העובדה שאהבתי לקרוא את ספריו הקודמים של וולבק קניתי את הספר הזה וקראתי אותו בשלושה ימים. מישל וולבק כפי שהכרתי מהספרים שלו הוא מיזנתרופ, מנוכר נוטה לדיכאון ואין לו ראייה אופטימית לחיים. הוא כמובן מוכשר מאוד ולמען האמת איני מכיר אותו אישית אך בספריו הוא מציג דמויות מורכבות אשר בדרך כלל גורלן של שפר עליהן. בספר זה מתרחשת בעולם מזימת טרור עולמית ובצרפת מתחוללת מערכת בחירות. הגיבור הראשי הוא פול גבר צרפתי המתקרב לגיל 50 העובד במשרד האוצר הצרפתי. פול נשוי לפרודנס ואין להם ילדים. בתחילת הספר חיי הנישואין שלהם מדרדרים אך בהמשך זוכה פול להתקרב לאשת... המשך לקרוא

rea

"יפה ככל שתהיה מרבית הקומדיה, המערכה האחרונה היא עקובה מדם: בסוף זורקים קצת עפר על הראש, ונגמר, לנצח." ואיזו קומדיה, אה? אני תוהה מה יותר מתאים; קומדיה טרגית או טרגדיה קומית? שני המצבים ראויים באותה מידה, כמה שזה אבסורד, כה מגוחך. זה באמת מצחיק. זה עצוב כל כך, אפשר ממש למות מצחוק. נו, אם כבר מתים אז לפחות עם חיוך. אבל גם זו פריבילגיה שלא כולם זוכים בה. אז מה החיים האלה בעצם? לעד נגזר עלינו לחיות בין השקט שלפני הסערה לסערה עצמה? אין רגע דל. השקט שלפני הסערה הוא גם לא באמת שקט, מרגישים אותה הרי, וקשה לשמור על קור רוח כשיודעים שעוד סערה בדרך. וזה מצחיק כי אנחנו ... המשך לקרוא

Rasta

לא הצלחתי להוציא את הספר מהיד. וולבק בנה סיפור שמושך לקרוא. פול הוא עוזרו ומקורבו של שר האוצר הצרפתי. בעקבות ארוע שקורה לאביו הגימלאי, מפורק ומורכב מחדש המבנה המשפחתי על כל מערכות היחסים שבו - הורים - בני זוג - אחים - גיסים. וילדים. מעט ילדים כי זה המערב השוקע. כדרכו וולבק חופר דרך כל השכבות המתות והמונשמות של התרבות המערבית כדי לחפש קצת לחלוחית. הוא יורד עד העבר (וההווה?) הפגאני של אירופה ומעבר לו ומגיע אל יסודות הקיום האנושי בעולם הזה. שלא כדרכו בספריו האחרים, הפעם הוא נוגע/לא נוגע בלחלוחית הזו. וולבק כדרכו אינו עושה הנחות. מה שמזוייף וסיסמאתי מוצג ככ... המשך לקרוא

קיבוצניק