ביקורות ספרים על הספר הספר האדום

ספר מרתק ומשעמם. משעמם ומרתק. נדמה היה לי לעתים, בעת קריאת הספר, כאילו אני קורא מסמכים בארכיון הציוני ושל תנועות השמאל האידאולוגי העמוק, ולא ספר קריאה. ונדמה שענברי ניסה ככל יכולתו לשזור את המסמכים והעדויות לתוך סיפור קולח שיארוג את דמויותיהם ומעלליהם של מנהיגי השמאל בשנים הרחוקות ההן- ויביא לנו סיפור אחוד. לעתים הוא הצליח יותר ולעתים פחות. לעתים מובא מידע ממש ולעתים אני מנחש שהמחבר השלים חלקים אישיים בסיפור מדמיונו וכמיטב יכולתו. וזו אכן משימה גדולה לשזור סיפורי חיים שונים, של אנשים שונים, שהתקיימו בתקופות חופפות וחלקו ונאבקו על אידאולוגיה וע... המשך לקרוא

ליאור

אני אוהב לקרוא את מה שכותב אסף ענברי. ועם זאת, הספר הזה, כמו גם שאר ספריו, נגוע בהתחשבנות תוך-קיבוצית ותוך-תנועתית. קשה להבין מי יותר צדיק אצלו. טבנקין, יערי או משה סנה. ענברי מציג דמויות אנושיות מאד, שסובלות ממחלות שונות, שבוגדות בעקרונות התנועה שלהם, שאין להם חיי משפחה או ש"המשפחה" שלהם מעוותת. הוא מתחשבן עם הילדים שלהם ועם בנות זוגם. כמו שאוהבים לעשות במריבות הקטנות הללו בתוך התנועה הקיבוצית. נכון, הספר כתוב בצורה קולחת וקלה. עם זאת - התכנים שלו נהירים רק למי שתקוע עמוק בבוץ השמאל הישראלי ומכיר את כל ההיסטוריה של התנועה הקיבוצית ותנועות השמאל. צר ל... המשך לקרוא

עומר ציוני

ספר טוב, בחלקים אפילו טוב מאוד. לא ספר היסטורי, למרות שעוסק בדמויות היסטוריות, באירועים היסטוריים ומי שלא מכיר את האירועים יתקשה בקריאה. הוא לא היסטורי בגלל שאין הקשר לחלק מהאירועים, אין רשימה ביבליוגרפית ומראי מקום, ויש הרבה כתיבה על הפסיכולוגיה של הדמויות הראשיות (מנהיגי השמאל בימי הקמת המדינה וראשיתה- יצחק טבנקין מנהיג הקיבוץ המאוחד, מאיר יערי מנהיג הקיבוץ הארצי והשומר הצעיר, ומשה סנה). דווקא החלקים האלה, שבהם אסף ענברי נכנס לתוככי הדמויות ומנסה להבין, בעזרת ניתוח פסיכולוגי, בעזרת קישורים לילדות, לתודעה ולאופי הדמויות, הם החלקים הטובים ביותר. ה... המשך לקרוא

Cantona

יש יותר מידי ספרים שמבקרים וקוראים קושרים להם סופרלטיבים, אבל כשאתה מגיע לקרוא מלא ציפיות, אתה מגלה שאין למילים כיסוי. לשמחתי, זה לא המקרה בספר האדום של ענברי. המילים שענברי כתב, ראויים לכל שבח, ואין זה דבר של מה בכך, אחרי הכל לא מדובר ברומן, ספר מתח או פנטזיה. במה כן מדובר? ובכן, מה שיפה בכתיבה של ענברי שקשה להגדיר ולסווג אותה לסוגה ספציפית, וזה נכון גם לספרים הקודמים שלו. ענברי לוקח את ההיסטוריה, במקרה הזה של אבות השמאל הרדיקלי של ימי ערב-המדינה והשנים הראשונות שלה, ומספר אותה מכל מיני זויות, מעין שעטנז מבורך של רעיונות ושל סיפורי חיים. הוא נותן לסיפ... המשך לקרוא

יוֹסֵף

גדלתי הרחק ממחוזות השמאל האדום שבליבת הספר המעניין הזה. אבא שלי בא ממשפחה תל-אביבית של ציונים כלליים ואמא שלי ממשפחה רמת-גנית של המזרחי (מפד"ל). אולי דווקא בגלל זה אני משתדל מדי פעם "להשלים את הפער" ולהתוודע כמיטב יכולתי אל עולמות ישראליים מקבילים. בספריו הקודמים והמוצלחים השכיל ענברי לספר את סיפוריהם של אנשים ספציפיים "קטנים", ולשקף באמצעותם סיפור גדול בהרבה. הפעם האנשים הספציפיים הם מנהיגיו של השמאל האדום הישראלי, חסידי הסוציאליזם שראו בברית המועצות את האם הגדולה של האנושות המתקדמת ושל המימוש הציוני במיטבו. ענברי מבליט לא רק את אישיותו המיו... המשך לקרוא

עמיחי

# חלקו הראשון של הספר הזה עשה לי סחרחורת. הוא הציג את קורות חייהם של אנשים שלא היכרתי (רובם שינו את שם משפחתם מאוחר יותר) שהיום הם מוכרים כשמות רחובות ומבני ציבור. קשה להבין היום את הלהט שליווה את הפוליטיקה של אותה תקופה, את ההתלהבות הכנסים, הקונגרסים, הסמינרים, שהתקיימו, כך נראה, בלי סוף. קשה להבין את ההתרגשות מהרטוריקה המנופחת, המעגלית, שאינה מגיעה לעיקר, מכתיבת וקריאת מאמרים מלאי פאתוס, מנסיון לשכנע את השומעים שיש רק אמת אחת, ועל השומע לקבלה בלי שאלות. ענברי פורס בפני הקורא(ת) לא רק את ההיסטוריה של ההולכים לפני המחנה. גם את הקטנוניות, הפריבילגיות, תפ... המשך לקרוא

yaelhar

יולי 2021. בנט זה עתה הרכיב את הממשלה שלו, והשיחה בבית גולשת לא פעם לפוליטיקה. אתם יודעים, מעשיר אותנו בן ה-15 שלי בידע הכללי שלו, שיש עדיין מפלגה קומוניסטית ישראלית והיא חלק ממפלגת חד"ש שהיא חלק מהרשימה המשותפת? רגע, קופץ אחיו בן ה-13, אז אתה אומר שבנט הקים ממשלה בלי חרות ומק"י? *** אני לא מומחית גדולה בהיסטוריה אבל אוהבת לחשוב על עצמי כעל משהי שהידע הכללי שלה בנושא הספציפי של ההיסטוריה של מדינת ישראל הוא מעל הממוצע. גם הילדים שלי מגלים עניין רב בנושא הזה, אנחנו הולכים למוזיאונים, קוראים ספרי היסטוריה ומנהלים לא מעט דיונים ושיחות שנוגעים בהיסטוריה ה... המשך לקרוא

רויטל ק.

מדובר כאן בספר הזה ביצירה ספרותית שקשה להגדיר אותה בצורה מדויקת; בקולנוע יש משהו דומה שקוראים לו "דוקודרמה", כי מצד אחד הוא מספר לנו על שלושה אישיים היסטוריים של השמאל הציוני: יצחק טבנקין, מאיר יערי ומשה סנה ודי מדייק במה שקרה להם ולא סתם מדייק, הוא ממש נכנס לצדדים הצהובים והאישיים והוא אף מדייק בשמות של הקרובים להם וגם של בנות-הזוג וכך הלאה... כך שלמרות שהספר מתחזה להיות ספרות יפה, אנחנו מקבלים כאן בעצם סיכום-היסטורי של מה שקרה לשמאל הציוני, שהקים כאן מפעל התיישבות אדיר של קיבוצים ומושבים, בעצם עוד מתקופת המנדט, שבה שלט ללא עוררין על "הישוב". וזהו השמ... המשך לקרוא

סדן

העובדות התנועה הקיבוצית אחראית לשרידותה של מדינת ישראל בימיה הראשונים וגם במידה פחותה אך חשובה מאוד בהמשך עד למלחמת ששת הימים ברית המועצות אחראית להקמתה ושרידותה של מדינת ישראל במלחמת העצמאות החלטת בן גוריון להטות את המדינה לפסים מערביים, כולל שיטת ממשל, אחראית לחיינו הנעימים והטובים בארץ ישראל המסוכסכת. אסף ענברי מתאר את העובדות למעלה בסגנון של רומן רומנטי בו מנהיגי התנועה הקיבוצית הם אנשים "קטנים" הספר מעניין ומרתק ותודתי העמוקה למחבר. מלא אירועים קטנים בממדיהם ביחס להשתלשלות המאורעות ההיסטורית. אני מאוד התרשמתי מהתיאור של מתן הפקודה ... המשך לקרוא

חמור מי

ספר מעולה. נהניתי מכל רגע של קריאה בו. אני בוגר/חניך הקיבוץ המאוחד אשר בתור ילד בגן חווה את הפילוג בו ילדים חברים שלי עברו בן לילה לקיבוץ אחר. הספר מתאר את הדמויות המרכזיות אז בשמאל הישראלי - טבנקין, יערי, סנה באופן האישי והאינטימי ביותר ופותח אשנב להיכרות מעמיקה מעבר לנאומים הבומבסטיים והאידיאולוגיות של אז. הכתיבה משובצת בהמון הומור חד ומושחז ומתארת את הקשר החזק מצד אחד של שלושת גיבורי הספר ואת מה שהפריד ביניהם ומצד שני את השנאות וחילוקי הדעות האידיאולוגיות - במיוחד בכל מה שקשור ביחס לברה"מ. את העיוורון של השמאל הישראלי לגבי סטלין - "שמש העמים". את ... המשך לקרוא

רוני

ראשית אתייחס לשם הספר. למרות שאפשר להבין, לפחות מן התוכן, מדוע דווקא הספר האדום? האם כולל את הייתחסות לפנקס האדום? שמזוהה עם אחת ממפלגות ישראל לדורותיה? האם בהשראת אדומים? הסרט??? הביקורות שנכתבו על ידי גברים, דילגו על העניין והתייחסו רק לתוכן. סיימתי לקוראו הבוקר לאחר שקראתי בקריאה נינוחה במשך השבוע שעבר, ואני בכלל לא חיה פוליטית, אבל חפונה בין דפיו ההיסטוריה של הקמת המדינה עם כל התככים החלומות והיקיצות הבלתי נעימות.... חשוב לדעת מה קרה כדי להבין מה קורה היום (כנראה אותה גברת בשינוי אדרת ובכל זאת מעניין) להפיק לקחים על מנת להשאיר באזור השפיות ב... המשך לקרוא

קארי

מצטרף אל המשבחים: ספר מצויין לאוהבי ההיסטוריה בכלל, לאוהבי ההיסטוריה של הישוב בארץ, ובעיקר תולדותיו של השמאל הציוני: הקיבוץ הארצי, הקיבוץ המאוחד, השומר הצעיר, מפא"י, מפ"ם, מק"י והמאבקים האידיאולוגיים העמוקים ביניהם, האמונה החזקה של כל אחד בדרכו, שהיא ממש כמו אמונה דתית קיצונית, ולעיתים עיוורון, שהביאה לפירוק יישובים, פירוק משפחות, שנאה תהומית ואלימות פיזית - האם ללכת אחר ברית המועצות, ו"שמש העמים" סטלין, או לראות בתרבות המערבית כאידיאל שיש ללכת אחריו. וכל אחד מן הנאבקים על דעתו, רואה באמונתו האידיאולוגית כנכונה ביותר והטובה ביותר ליישוב בארץ. אך מעל ... המשך לקרוא

יוסי נינוה

האדומים פסח הקומוניסט, היה פועל בניין בשכונת הפועלים של ילדותי, שחלם על מהפכה עולמית. מה שלא הפריע לילדי השכונה לרדוף אחריו ולקורא לו קריאות גנאי – פסח הקומוניסט, לך לסטאלין שלך, ולעתים אף ליידות לעברו אבנים. האירוניה היא שגם אני חסיתי תחת שמש העמים, כשהייתי בשומר הצעיר בשנות השישים, שעדיין היה בקונצנזוס, למרות העובדה שעל הקיר בקן היו תמונות מנהיגי ברית המועצות, וחלמו בו על מהפכות חברתיות גדולות שבבסיסן שיוון ואחוות עמים. קריאת הספר האדום של אסף ענברי, מהווה עבורי צפייה לחשבון נפש לשורשי הפוליטיים מהם צמחתי, על רקע המציאות העכשווית המייצגת א... המשך לקרוא

רץ

אסף ענברי מבחינתי הוא כותב מושחז, שההומור והציניות המושחזת נובעים ממנו ללא מעצורים. הפעם היו אלה חסרים לי בתחילה, אבל לקראת הסוף התברר שההומור שהחיים מעבירים אנשים דרך מסננות אידיאולוגיות והציניות הבאה אחר כך מכים אנשים מנה אחת אפיים. בכמה וכמה אנשים עוסק הספר, שבהיותו נטול תאריכים ותרשימי זרימה של לידות ומיתות, קצת מקשה על המעקב. ענברי שולט בחומר לגמרי, הרי הוא בן קיבוץ, הספר גם עוסק בקיבוצים וכמובן באישים המרכזיים בהם: יצחק טבנקין, יעקב חזן, מאיר יערי, יצחק שדה ומשה סנה. הזמן הוא עלייתם, לא כולם באותו זמן, בעליה השניה ומאוחר יותר. אל תתפסו אותי במ... המשך לקרוא

מורי

הם יצאו ממשפחות חסידיות, על גינוני הכבוד, יצר השלטון, הענווה המזויפת והמילים הגבוהות. לא מדובר בחסידות קרליין ויורשיה או חסידות אחרת, שאנחנו כל כך אוהבים לבוז להם, אלא בשמאל הישראלי בתקופות העלייה השנייה, ועד שנות החמישים עם הפילוגים: איחוד-מאוחד, מפא"י- מפ"ם, המפלגה הקומוניסטית חד"ש מול מק"י ועוד כמה רסיסים כאלו. לכאורה, אידאולוגיה. למעשה, כיסאולוגיה. הדמויות בהם מדובר הם מאיר יערי עם גינוני המלכות של רכב צמוד ונהג אישי שנושא את התיק שלו לכל מקום, מול ברל כצנלסון. כמו בסיפור חסידי אמתי, הם בני דודים, דוד גרין, בן גוריון, החל את צעדיו הראשונים בביתם , ... המשך לקרוא

אורי רעננה