ביקורות ספרים על הספר אל תספר לאחיך

קראתי את כל ספריו של מאיר שלו. הראשונים היו מופלאים בעיני, רומן רוסי, עשו, כימים אחדים, בביתו במדבר, הם יצירות מופת, אבל בספרים האחרונים שקראתי, שהם גם האחרונים אותם כתב, כבר לא נהניתי כמו בקודמים. 'הדבר היה ככה' עוד היה איכשהו בסדר, ב'שתיים דובים'התחושה היתה של שימוש בנוסחה ועלילה ידועה מראש למי שמכיר את הנוסחה והסוף אכן לא הפתיע. והספר הזה...כמה מאכזב. השתעממתי. ראשית, הדמות הראשית היא גבר לא מעניין, הוא אמנם יפה, נרקיס מל הביצה, כפי שהוזכר אין ספור פעמים בספר, שזה מייגע בטירוף, אבל חסר תוכן לחלוטין, עלה נידף ברוח. הלילה ההוא שסביבו שיחת האחים, גם התיאור ש... המשך לקרוא

מירב

זוגתי מאוד אהבה. מבחינתי היה בסדר. יש המון נרקיסיסטים בסביבותינו והשאלה היא כמה מענין לקרוא על עוד אחד. שאלה נוספת היא עד כמה הנרקיסיסטיות נובעת מהסביבה וההורים והתגובה למראה שלך ועד כמה היא נובעת מאישיותך האמיתית (עד כמה שייש כזה דבר). בקיצור, נחמד גם אם לא יותר מזה. כשמבחינתי אני כותב בלי להכיר את שלו יותר מדי.... המשך לקרוא

7ספרים

מקןרי... המשך לקרוא

רוני pery

אל תספר לאחיך-מאיר שלו Don't Tell Your Brother/Meir Shalev חוות דעת אישית/לי יניני הוא כן סיפר לאחיו – מה הוא סיפר? הסיפור מתחיל ברחוב תל-אביבי קטן במפגש בין איש לאישה: "עשית לעצמך ריסט," "בערך," אני משיב לו, "ואני כותב סיפור. אל תפריע." ... "אנחנו מכירים?" "לא, סליחה היה נדמה לי לרגע." מי זו האישה הזו? הסיפור מגולל בגוף ראשון. איתמר ובועז אחים. איתמר הוא הבכור ביניהם. שניהם כבר חצו שישה עשורים. על מרפסת של אחד המלונות יושבים שני האחים ספוגי אלכוהול, מרוקנים כוסות אחת אחרי השנייה לצד מזטים שבועז הביא אתו. על מה הם משוחחים? איתמר מספר לבועז כיצד לפני 20 שנה, אספה אותו ... המשך לקרוא

לי יניני

# ההתייחסות השלילית לספר הזה, זירזה אותי לקרוא אותו. אם זה היה ספר שזוכה לשבחים מקיר לקיר – יש להניח שהייתי ממתינה עם קריאתו. אולי אפילו שנה – שנתיים. אבל הביקורות הקטלניות איתגרו את יכולתי להתאפק. מראש החלטתי שלא משנה מה, אסיים את הספר הזה ועמדתי בהחלטתי. מה יש לנו כאן? גבר יפה (שהההגדרה "יפה" בהקשר שלו מופיעה כמה מאות פעמים בספר הלא ארוך הזה) כבן שישים, מספר לאחיו על אירוע שקרה לו לפני כעשרים שנה. האחים קרובים, נפגשים לכל היותר פעמיים בשנה. "היפה" הוא רווק החי בארצות הברית. האח נשוי בעל מראה רגיל (כנראה. לא מתעכבים פה על תיאור אנשים סתמיים...) הם מבלים ע... המשך לקרוא

yaelhar

ספר מוזר שבשלב מסוים אפילו חשבתי שעובדים על כולנו והספר הזה לא נכתב על ידי מאיר שלו.... אותי הספר הביך. שני אנשים מבוגרים, אחים, מעל גיל 60, יושבים ונזכרים באירוע ארוטי שהיה לאחד מהם עם עם אישה. בנאלי, גברי ולא מכובד. אבל כשמערבים בזה גם תיאורים חצי-פורנוגרפיים, זה ממש מביך. גם אם המילים שבהם בוחר הסופר להשתמש הן מילים איכותיות ומקסימות. והיה כפי הנראה איזה שהוא סיפור שם. אבל זה כבר ממש לא רלוונטי, כי היה קשה למצוא אותו שם. חבל. אבל מכל דבר לומדים. גם מאירוע כזה ... המשך לקרוא

עומר ציוני

יש של שלו שאהבתי (עשו), יש שלא (הדבר היה ככה). יש את סיפורי הילדים שהם מופלאים (אמנם הרבה גם בזכות האיורים), ויש את אל תספר לאחיך (שחבל על הזמן במובן העתיק והמדויק) מישהו פה כך נראה מיצה את עצמו. ... המשך לקרוא

מיקה

מאיר שלו קנה את שמו בכתיבת אפוסים משפחתיים היסטוריים רחבי יריעה. כל הרומנים למבוגרים שכתב עד כה פורסים סיפורים ומיתוסים משפחתיים משנים רחוקות השזורים בהיסטוריה המשותפת של המדינה והעם ומוגשים על מצע של עברית עשירה ורבת דמיון. שלו התמחה בטווית עלילות המתפתלות ומשתרגות בין הממשי לפנטסטי משתלבות באירועים שהיו, או שהיו יכולים להיות. הדמויות שלו הן כולן "כמעט נורמליות" בספר החדש שלו ניסה שלו לכתוב משהו אחר. מדובר בסיפור קצר למדי (250 עמודים אמנם אבל כתובים בפונט גדול עם רווחים). לא רק זה אלא הפעם מספר הספר סיפור קטן מאוד. אין בו אירועים דרמאטיים או הרי ... המשך לקרוא

תומר_ג

לא הטוב ביותר של שלו, אבל לא גרוע כמו שעשו ממנו. למעשה, יכול להיות ספר טוב לסיפתח של שלו, עבור מי שלא קראו.האוטוביוגרפיות זועקת.... המשך לקרוא

Yaki_d

יש בספר המון רגעים שבהם השפה של שלו היא נהדרת. מתגלגלת, נושכת, מפתיעה ומקסימה. ויש רגעים שבהן הגסויות שנכתבות נראות מוזר, לא קשורות, כאילו יד אחרת דחפה אותם לתוך הסיפור הזה... והסיפור עצמו? חייבת לומר שכמה וכמה פעמים עשיתי הפסקה ממנו. הוא עמוס, לפעמים לא זז בכלל ומצאתי את עצמי מכריחה אותי לעיתים לחזור אליו. הסיפור של איתמר לאחיו על מה שקרה לו 20 שנה קודם לכן עם אישה שפגש בבר נמרח ונמרח והסוף האמת לא מפתיע בכלל. ציפיתי למשהו אחר. מהסיפור, מהספר... האמת שהתאכזבתי.... המשך לקרוא

מיירון

עם כל הרצון הטוב, הסבלנות והציפיה להתפתחות שתשכיח ממני את מאה העמודים הראשונים של הספר לא עמדתי בזה ונפרדתי מהמשך קריאה אי שם סביב עמוד 110. אלמלא שם הסופר המתנוסס על עטיפת הספר ניתן היה לחשוב שמדובר בספר ביקורים לא מוצלח של סופר מתחיל. ... המשך לקרוא

לאון

הפעם ספר אחר של מאיר שלו. זה ספר טוב במובן של כתיבה רהוטה, עברית מתנגנת היטב, קצב טוב, קריא מאוד ובהחלט מהנה. אבל...התרגלתי למאיר שלו אחר ואולי צריך לדעת לקבל גם צד אחר שלו ולא רק את סיפורי העמק, המשפחות, ההיסטוריה הישראלית, הטיפוסים שהתרגלנו אליהם. אהבתי בעיקר בספר הזה את הקטעים של מערכת היחסים המשפחתית של המספר ואחיו עם הוריהם - למרות שזהו לא הדבר העיקרי בספר. זה שנון מאוד, אמין. כאשר הוא כותב על השאלה לאביו "..מי צריך כל הרבה פליירים..." -הרגשתי בבית. לגבי הסיפור על מערכת היחסים האירוטית המעוותת של לילה אחד של המחבר עם הבחורה שקיבלה מידע על בחור יפה שכדא... המשך לקרוא

רוני

... המשך לקרוא

טריי

ראשית אומר שהספר ,לעומת ספרים אחרים של שלו ,שונה מאד. הסיפור קצת נמתח ולפעמים אפילו קצת נמאס. חלקים מהעלילה שאספר בהמשך אינם פוגעים בקריאת הספר מכיון שהסיפור הוא בפרטים. מתרחש במפגש בין שני אחים האחד רווק יפה חי בארהב, מאמן כושר בעיסוקו, השני קצין בצוללות לשעבר חי בישראל נשוי ואב לשניים. בשיחתם רבדים רבים, חויות עבר על ההורים והיחסים בינהם, הרומנים של האב, הילדים במערכת הזו. על חוויות צבאיות על נשים בחייהם על העבר ועל ההוה. הסיפור העיקרי הוא חויה חד פעמית של איתמר היפה עם אישה בשם שרון שהתרחשה לפני 20 שנה ועד היום לא סיפר לאחיו. החויה החד פעמית מסו... המשך לקרוא

אסתר

מי שרוצה לשמר את מאיר שלו בראשו כסופר טוב וראוי ממליצה להימנע מהספר. העלילה רזה ולא מובילה לשום מקום. אם מוציאים את המפגש המקרי בבר ואת יופיו של הגיבור, לא נשאר הרבה. תיאור הפגישה לא מוביל לעומקים או למורכבות. ספר בוסרי שהיה עדיף שלא נכתב מאשר שנכתב. במילה אחת- אכזבה... המשך לקרוא

פופקורן

גילוי נאות, ספרו היחיד של מאיר שלו שקראתי היה שתיים דובים. אהבתי את הספר ונהניתי מהסיפור שהסתיר בתוכו דרמה גדולה, סיפור של משפחה, פסיכוטית משהו, עם הנוף הישראלי-ציוני וניחוחות וטעמים של פעם, אין ספק, השפה היפה, הדמויות, הדרמה המשפחתית והסיפור, הכל עבד. אחרי שתיים דובים התחלתי לקרוא את כימים אחדים ואחרי לא הרבה עמודים עצרתי, אותו דבר קרה עם עשו. מאז שניהם מחכים על המדף לפעם ההיא שאגיע עם הסבלנות הנדרשת. הכתיבה של מאיר שלו היא אחת ויחידה, אין כותבים כמוהו בארצנו הקטנה וכנראה שגם לא יהיו. חשבתי על אי אלו גיטריסטים גדולים, גארי מור, פיטר גרין, פרינס, שהיה נה... המשך לקרוא

Rasta

בדרך-כלל אני דווקא מאוד אוהב את ספריו של מאיר שלו. לדעתי הוא אחד מהסופרים הטובים ביותר שיש לנו ולכן מיהרתי לקרוא את סיפרו החדש הנ"ל, שזה עתה יצא לאור. לצערי נכונה לי אכזבה מסוימת. הספר איננו מגיע לרמתם של ספרים אחרים שלו, שקראתי למשל "רומן רוסי"”כימים אחדים" וכו'. העלילה מספרת את סיפורם של שני אחים שאחד מהם, (שהתכונה העיקרית שלו היא היותו "יפה-תואר") חי באמריקה ועל מפגש מיני מטלטל שהיה לו באחת הפעמים שהיה בארץ עם מישהי - על רקע אהובותיו הקודמות. טכנית הוא מספר לאחיו כביכול על מה שאירע. אלא ש"מה שאירע" איננו מצליח לרתק (לפחות אותי) ולהתעלות למשהו שהוא מעבר ... המשך לקרוא

סדן

הדבר היה ככה: נשאלתי יום ולילה: אז מה בעניין הספר החדש, מאיר? כבר הרבה זמן עבר ובינתיים שום דבר. מה זה שום דבר עניתי, הרי כתבתי - הנה, הספר עם הגינה והצמחים והאיורים העדינים. אמרו לי: באמת ספר יפה, אבל איך אומרים אצלנו: הגיע הזמן. אצלי האמת, בשנים האחרונות, הגיעו הדברים עד פה, מחניק בגרון, צפוף ועצבני, ובכלל מזג האוויר לא משהו שלא לדבר על הנשים. אז במצב הזה שיצא תחת מקלדתי פיוט? אומרים לי: לא פיוט ולא נעליים, תכתוב על מה שאתה יודע, נגמרו הסיפורים מהעמק? אמרתי: סיפורים מהעמק אף פעם לא נגמרים, נגמרת ההשראה. שטויות, אומרים לי, לך לעמק, לך למדבר, תסתכל על הנוף. המר... המשך לקרוא

שרית

לא יכולתי לעזוב את הספרים הקודמים שכתב מאיר שלו, הסופר האהוב עליי. הפעם זה לא קרה. השפה הכתובה ברורה כשלו אבל משהו בספר לא עבד אצלי.... המשך לקרוא

אילה

מאיר שלו הוא הסופר האהוב עלי ביותר. לצערי במקרה הזה הוא פשוט לא פוגע...סגנון הכתיבה שלו נוכח גם כאן, אם כי לא בולט במיוחד כמו בקודמים, אבל הסיפור פשוט לא מעניין ולעיתים טרחני ומעצבן. אכזבה של ממש.... המשך לקרוא

Haimon41

התרגלתי. אז התאכזבתי. לא עמק, לא הר, לא שנו א פרי. שלו רקח סיפור מוזר, שאת תחילתו אספר לכם, אותיר המון לדמיון, גם אז אני לא חושב שתסתקרנו. שלו מבחינתי הוא ראשון הכותבים בסופרי המקור שלנו, ספריו נעו תמיד בין מצויינים למופת. הפעם המטוס לא חטף מכה קלה בכנף, הכנף פשוט נפלה. איתמר ובועז דיסקין הם אחים. איתמר הוא הבכור, היפה ביניהם, יופי בולט ויוצא דופן. בועז, באות ב', המהנדס, המחושב, בא לעולם שנתיים וחצי אחריו. איתמר מתגורר בארה"ב, מגיע כל שנה לישראל, נפגש ארוכות עם אחיו, משלים פערים ועובר בדיקת עיניים אצל אותה רופאה כבר שישים שנה. עתה איתמר כבן 65 ואחיו בהתאמה. ס... המשך לקרוא

מורי