ספר מעולה
הביקורת נכתבה ביום שלישי, 11 באפריל, 2023
ע"י הלנה
ע"י הלנה
מזהירה שיש טיפה ספויילרים, אכניס אותם לתוך סוגריים לאלה שלא רוצים לקרוא אותם.
בסדרת הספרים ששברו לי את המחסום קריאה, זה לא ספר שהיתי שמה במקום הראשון. הוא הרגיש לי מקוטע מעט ולקח לי מה שהרגיש כמו נצח לסיים אותו. אבל בדיוק עכשיו סיימתי, ואני יכולה לשבת לכתוב את הביקורת שרציתי לכתוב כבר מעל לחודשיים.
אוקי.
העלילה היתה טובה, אין לי כל כך ביקורת נגדה ונהנתי לקרוא על העולם ועל התרבויות השונות שסבסטיאן דה קסטל טווה בספרו. בני הג'אנטפ, השאטפ, המאדקים, ברבסקים, דרומנים וארגוסים- כולם עמים מרתקים, ואף שקיבלנו על רובם רק רמזים לתרבות שמסתתרת מאחורי כל עם, אני לא יכולה שלא לשקוק לקריאה נוספת בתוך העולם שהסופר יצר. בהחלט אקח את הספר השני בסדרה.
בנוגע לדמויות- חוץ מהקושי בלזכור שמות של דמויות בהופעת ראשונה, היה כיף להגות אותם והם לא היו דומים מידי מכדי שאזכור- חוץ מהשמות של הבנים של רא'מת, שוויתרתי מזמן על לנסות להבדיל בין מי מהם זה מי. טאנט היה היחיד שהצלחתי לזכור מיד בגלל שהשם שלו הזכיר לי לבנים ובטון. בטו =חומר קשה = מישהו חמום מח = האוייב הטיפש של קלן. כמו שאמרתי, קל לזכור.
אוז'ייפסט, נפניה, רייקס, קהיופס, שלה, הדוד ששכחתי את שמו, וקשה לי להודות בזה, גם רא'מת- כולם דמויות מעולות שנהנתי לקרוא עליהם. בעיקר קלן, שהיה קל להזדהות איתו והיותו דמות ראשית לא משנה את זה. לא קשה למצוא סדרות בעלות דמויות ראשיות משעממות וחסרות אופי. אבל קלן מצליח לספק פתרונות ופרשנות מהנה לסיטואציות אליהן הוא נכנס ועל זה אני מודה לו.
מה עוד? אה נכון, המזל של קלן- או יותר נכון- חוסרו. לראשונה זה זמן רב, מצאתי דמות ראשית בספר פנטזיה שמצליחה לצאת מסיטואציות באמצעות המח שלו ולא באמצעות ידו המכוונת של הסופר. פעמים רבות בספר הרגשתי שאין סיכוי שקלן יצליח להיחלץ ממצב קשה והוא הפתיע אותי כל פעם מחדש. הפסקתי לחכות לניסים שיקרו בשבילו, ובמקום זה ציפיתי לראות מה הוא הוא ינסה לעשות.
מזהירה שיש טיפה ספויילרים בשורות הבאות, אם כי הם יותר תלונות על דברים מאשר הורסי סיפור: (פריוס פרפקס הפתיעה אותי בסוף. לשנייה אחת לא חשבתי שהיא לא מה שהיא אומרת שהיא. אמנם, לא עלה על דעתי אפילו לשנייה שהיא באמת מרגלת דרומנית, אך גם עברה האמיתי לא היה צפוי מידי, למרות שהיה הגיוני לחלוטין.
בחלקים מסויימים בספר הרגשתי שהמסקנות של קלן טיפה לא הגיוניות. משחק הקלפים שלו עם השבוייה היה מעניין לקריאה, אבל היה לי קשה לעקוב אחר קו המחשבה של שניהם. היתי צריכה פעמים רבות לקרוא שורות מספר פעמים כי התיאור לא היה מספיק מובן וקו המחשבה שלי נקטע באמצע.)
למרות זאת, לדעתי, הספר מקבל דירוג של חמישה כוכבים מלאים בקלות. מומלץ בחום ואלך לקחת ספר המשך בהזדמנות הראשונה.
נ"ב- נפניה הרגישה כמו הדמות הכי אמיתית ואמינה בספר. כאילו לקחו בת אדם מהמציאות ותחבו אותה בספר פנטזיה שכולם בו חכמים ממנה פי כמה וכמה. היא לא הדמות האהובה עלי, אבל בהחלט יש לה את הקסם שלה ואני שמחה ממה שסבסטיאן עשה איתה.
נ"בב- לחלוטין שכחתי לציין את הסיבה העיקרית שבגללה התחלתי לקרוא את הספר! אבל לא נורא, אני יכולה להוסיף את זה פה.
לאחרונה גיליתי שאני מתחברת לדמויות חלשות פיזית אבל חזקות אופי. בתקופה שבה החלטתי להשאיל את הספר מהספרייה פיתחתי חיבה רבה לסוג דמות בהן הדמות הראשית נשארת לוזרית חסרת כוחות בעולם קסום. דמות מסדרה שבדיוק ראיתי היתה בסיטואציה מאוד דומה- אך הדמות עדין קיבלה כוחות בדרך מזל ומתרחשת עלילה טובה אך בנאלית יחסית של סיפור פנטזיה וכוחות על. חיפשתי תכנים דומים ללא תפניות של מזל בתוכן והספר קלע הכשף הגיע כמו מתנה משמיים, כולו בולט ורק מתחנן שאקרא אותו. שוב- מומלץ בחום למי שרוצה סיפור פנטזיה מקורי ושונה מהרגיל.
6 קוראים אהבו את הביקורת
6 הקוראים שאהבו את הביקורת
