|
1.
|
|
בניין אחד. חדר מדרגות אחד. לוח מודעות אחד. "אספת דיירים" היא יצירה ספרותית אחת, שמורכבת משמונה עשר סיפורים. מה אמר המנקה של הבניין לדיירת בדירה 13, ומה טלטל אותה כל כך? מה קורה בדירה 18 כשהמטפל ההודי יוצא להפסקה ואיש לא מסתכל? מה מקור הבכי הקבוע, העיקש, שעולה מדירה מספר 1? מה הסיבה שהתריס בחדר השינה בדירה 14 תמיד מוגף? ואילו החלטות יקבלו כולם יחד כאשר ייפגשו באספת הדיירים? סיפורים נפרדים של דיירים קרובים-זרים פוגשים זה את זה בחדר המדרגות, מבעד לקירות ובתוך הנפש....
|
2.
|
|
"אני אומר לאביגיל שאני רוצה ללמוד לשחות בברכה מלאה במים וריקה מאנשים. לבד! עמוק בתוך המים, מתחת לרעש של המחשבות, מחכה לי שקט. כשאני צולל בתוך הבריכה שבאמבטיה אני פוגש אותו. צולל, והעניים שלי שצובעות את המים בשחור, נעצמות, והצבע מתחלף, כמעט כחול". (מתוך כחול)
"כפות ידיו מונחות על הנייר הנפוח. "בשבילי"? מבקש להרחיק ספק, והיא מהנהנת בראשה, עומקת לצדו, מתבוננת פעם בפניו ופעם באצבעותיו שהתקשו לפתוח, ואצבעותיה שלה שלובות מאחורי גבה, סורגות לולאות מחוררות של ציפייה." (מתוך נעילה)
באסופה 'קליפות שקופות' מכונסים עשרה סיפורים.
על רקע היום יומי והשגרתי, בחיפוש מתמיד אחר שקט, רוך וחמלה, בלשון שהיא פעמים יבשה וקשה ופעמים מנחמת, חודרות עיניה של המספרת מבעד לקליפה, מבעד למעטפת ואל מתחת לעור.
'קליפות שקופות' הוא ספרה השני של אורית גרוס....
|
3.
|
|
מחפש עבודה ?
רב המכר שבידך סייע לעשרות אלפי מחפשי עבודה להתקבל לעבודה חדשה
ספר חובה לכל מחפש עבודה! הספר נותן תשובות על השאלות המעסיקות את מחפש העבודה.
איך לצייר עץ, מה חשיבות גודל הציור, מהו מבחן העתקת צורות, איך לתאר תמונות, איך להשלים משפטים, איך למלא שאלונים, מהן השאלות שנהוגות בראיון, איך להתנהג מול מראיין עוין, האם במבחן קבוצה צריך להיות הדובר הראשון כדי להצליח, האם בריאיון יש לספר רק אמת, מה חשיבות זמן הביצוע במבחני אישיות, מהם המבחנים הנהוגים במכוני המיון השונים, מה קורה עם תוצאות המבחנים ועוד.
הספר כולל מאות נושאים, עשרות דוגמאות של נבחנים, חוות דעת פסיכולוגיות על נבחנים, בחן את עצמך - מבחן לבחינת יכולתך יחסית לאחרים, דוגמה לדו”ח של מבחן מיון ועוד. הדגש בספר הוא על הכנה התנהגותית.
הספר נכתב על ידי מר דוד משולם, וצוות הפסיכולוגים והמאבחנות במכון נועם. הוא מתבסס על ניסיון שנצבר עם אלפי נבחנים בקורסי הכנה למבחני מיון.
מכון נועם הוא המכון הראשון, הגדול והמקצועי בישראל בתחום ההכנה למבחני מיון. המכון הוקם ב- 1992 על ידי מר דוד משולם, בעל תואר שני בפסיכולוגיה מאוניברסיטת תל-אביב, טייס ומפקד טייסת לשעבר בחיל האוויר.
כשתסיימו את קריאת הספר, תדעו כיצד להתמודד בהצלחה במבחן מיון, ולקבל את הג’וב שרציתם....
|
4.
|
|
מאחורי דלת סגורה נשמע קול זועם של ילדה, קול בוטה, אלים ומוטרף. דרך הקול הזה נחשפת גליה, העובדת הסוציאלית, לעקבותיה של פגיעה קשה מנשוא. מן העבר השני של הדלת יושב חגי, ממתין לגליה. הוא אינו מבין מה קושר את אשתו לילדה הזאת, וחש שבגללה היא הולכת ומתרחקת ממנו ומילדיהם.
אט אט נשמטים מידיה של גליה כל תפקידיה הרגילים, ושגרת החיים בבית מתערערת ומתרסקת. שאלותיו של חגי נשארות תלויות באוויר ללא מענה: מדוע מסרבת גליה להפסיק את הטיפול בילדה? מה פשר הזעם הגואה של גליה כלפי אמה אופירה, ואיזה סיפור מספרים חדריו העגומים של הבית ברחוב האשל, שבו נשארה לגליה מטופלת אחת, תובענית ומסוכנת?
רצפת חול הוא רומן המגולל את סיפור המאבק המתמיד שבין הרצון לדעת והפחד לדעת. ביד אמן רגישה טווה אורית גרוס את חוטי מסעה של גליה אל עצמה, על רגעי האימה והאור שבו. זוהי כתיבה קפדנית מאוד, כמעט מסוגפת, ומפתיעה בעוצמתה. ברמזים הדקים שעולים מבין השורות, בפליטות הפה ובקולות הנשזרים ונבללים זה בזה, מצליחה גרוס להביא אותנו סמוך לאפֵלה הטראומטית, למרחב שאין בו מילים. ביכולת ספרותית נדירה נרקם ולובש צורה מה שאור היום מטשטש ומוחק, ועם זאת הוא מטביע את חותמו בכל תו מתווי חיינו.
ספריה הקודמים של אורית גרוס: "סיפורים מאחורי הגב" (כרמל, 2003), שזכה בפרס שרת החינוך לספר ביכורים, ו"קליפות שקופות" (כרמל, 2006).
רצפת חול הוא הרומן הראשון שלה....
|
5.
|
|
אורית גרוס כותבת פרוזה צלולה, מרובת הפתעות, על עניינים שאינם צלולים כלל וכלל. סגנונה מאופק, נאמן לסערות המטלטלות את הגיבורים אבל שולט בהם, שואף להבעה שקופה של העמום. גיבורי סיפוריה בני גילים שונים, עיסוקים שונים ורמות תודעה שונות. הם חיים את עולמם הפנימי המורכב בגבול שבין המציאותי, המדומה (החזק לעתים מן המציאותי) והסמלי (שפעמים חזק משניהם). הפינות ההזויות והלא מוארות של הנפש, המוזר והמודחק המקנן בה - כל אלה נתפסים כחלק טבעי וחיוני שלה. אולם כדי לשמור על האמת שלה ועל מסתריה הנפש נאלצת ללבוש מסכות שונות, ויש שתחלואיה מתחפשים לתחלואי הגוף. טקסים פרטיים, חלופיים למציאות, מאפשרים לה מימוש סמלי של ההזוי או מילוי של ההיעדר. חייה הסמויים מן העין מתרחשים על רקע היום - יומי והשגרתי ובתוך המסגרות החברתיות המקובלות. שם היא אורבת 'מאחורי הגב', תובעת את עלבונה, עורגת לחרוג מן הגבולות שנקבעו לה או שואפת לרפא את פצעיה. אורית גרוס היא מספרת שדומה כי אין לטעות בכוח התבוננותה החד בנפש האדם. שכן הנפש, אותו אי נסתר ובודד המוקף חושך וערפל, היא הגיבורה האמיתית של סיפוריה. העולם הנפשי המוזר והיום - יומי כאחד מגיע אל הקורא דרך סיפור המעשה, שיש לו מרכז כובד רגשי, מבני ומטפורי. המספרת ממחישה תהליכים ומצבי נפש שאין להם דמות וצורה בצורת גילוייהם החיצוניים, שראשיתם לא אחת בתגובת הגוף. היא רוחשת כבוד רב למסתורין האופף את ההתנהגות המוזרה לעין המתבוננת מן החוץ. אולי משום כך היא ממעטת לפרש את עולמן של הדמויות. אורית גרוס מעניקה לקורא מפתה אל מרתף הנפש אבל מותירה לתכניו לדבר בעד עצמם. דוד וינפלד...
|
|