"אני אומר לאביגיל שאני רוצה ללמוד לשחות בברכה מלאה במים וריקה מאנשים. לבד! עמוק בתוך המים, מתחת לרעש של המחשבות, מחכה לי שקט. כשאני צולל בתוך הבריכה שבאמבטיה אני פוגש אותו. צולל, והעניים שלי שצובעות את המים בשחור, נעצמות, והצבע מתחלף, כמעט כחול". (מתוך כחול)

"כפות ידיו מונחות על הנייר הנפוח. "בשבילי"? מבקש להרחיק ספק, והיא מהנהנת בראשה, עומקת לצדו, מתבוננת פעם בפניו ופעם באצבעותיו שהתקשו לפתוח, ואצבעותיה שלה שלובות מאחורי גבה, סורגות לולאות מחוררות של ציפייה." (מתוך נעילה)

באסופה 'קליפות שקופות' מכונסים עשרה סיפורים.
על רקע היום יומי והשגרתי, בחיפוש מתמיד אחר שקט, רוך וחמלה, בלשון שהיא פעמים יבשה וקשה ופעמים מנחמת, חודרות עיניה של המספרת מבעד לקליפה, מבעד למעטפת ואל מתחת לעור.

'קליפות שקופות' הוא ספרה השני של אורית גרוס.

שם הספר
הכנה למבחני מיון לעבודה [מהדורה חדשה]
סיפורים מאחורי הגב
רצפת חול
אספת דיירים