“סבא רץ לפני מספר שנים השתתפתי במרוץ רב משתתפים. בנקודה מסוימת לאורך המסלול, עמדו ילדי הגן ועודדו את הרצים, כאשר הגננת שלהם, שמשה פרשנית לנושא הריצה. בהתלהבות היא בישרה לילדי הגן, הביטו ילדים, בסבא הרץ. הבטתי סביבי בסקרנות, מנסה לגלות מיהו הסבא הרץ לצידי. אך סביבי היו רק צעירים שהשתייכו ליחידה קרבית, מה שגרם לי להבין שאני הוא הסבא הרץ, כינוי שגרם לי עלבון (אם כי ניתן לראות בו גם כמחמאה) ולהגברת”

“"ואיך מצפים מבני אדם להיות מאושרים, אם כולנו נולדנו על רקע זעקות השבר של אימותינו". את הספר הביא לי אבא שלי. השם והכריכה סיקרנו אותי מאוד וגם מצבו של הספר, שכאילו עבר עליו צונאמי קל, מעוקל ועגלגל אחרי שהתייבש מכוס מים שנשפכה עליו או מריצה בגשם בתיק בד שאינו עמיד מספיק. עברה איזו טלטלה קטנה על הספר הזה. טלטלה שמיד גרמה לי להגיד "אל תדאג, אני כאן עכשיו איתך. יש מי שקורא אותך". אהבותיו הכוזבות”

“לעיתים, לאחר קריאה די קצרה, ממש ברבע הראשון של הספר, אני רושמת בצד את הנקודות שעליהם ארצה לבסס את הסקירה שלי, וכך קרה שדי בהתחלה שאלתי את עצמי מה אנחנו כהורים יודעים על הילדים שלנו, ומה הילדים שלנו יודעים עלינו-ההורים. אמי ז"ל הייתה תמיד יוצאת בהצהרה שהיא מכירה כל אחד משלושת ילדיה כמו את כף היד שלה, האומנם ? אז נגיד שאם הצאצא דומה במיוחד לאחד ההורים באופיו, אז יש סיכוי שההורה וגם הילד יצליחו ל”

“ברוב בורותי, עד לפני שבועיים לא שמעתי על אילן עמית ועל ספריו. אלא שביום אחד של כמה שעות ברכב עם האזנה לרדיו, נחשפתי למסע הפרסום האינטנסיבי המלווה את ספרו החדש. כנראה שמסע הפרסום מאוד מוצלח כי בכל זאת סקרנותי התעוררה. אני מודה שכחובב מוסיקה, ענין אותי סיפור הצ'לו. הרי לכל אחד מאתנו יש חולשות מסויימות. כשהגעתי לחנות של סטימצקי כדי לנצל את הקרדיט הקטן שהיה לי שם, שאלתי את המוכרת על הספר. בעינים בורקו”

“סבא רץ לפני מספר שנים השתתפתי במרוץ רב משתתפים. בנקודה מסוימת לאורך המסלול, עמדו ילדי הגן ועודדו את הרצים, כאשר הגננת שלהם, שמשה פרשנית לנושא הריצה. בהתלהבות היא בישרה לילדי הגן, הביטו ילדים, בסבא הרץ. הבטתי סביבי בסקרנות, מנסה לגלות מיהו הסבא הרץ לצידי. אך סביבי היו רק צעירים שהשתייכו ליחידה קרבית, מה שגרם לי להבין שאני הוא הסבא הרץ, כינוי שגרם לי עלבון (אם כי ניתן לראות בו גם כמחמאה) ולהגברת”

“"ואיך מצפים מבני אדם להיות מאושרים, אם כולנו נולדנו על רקע זעקות השבר של אימותינו". את הספר הביא לי אבא שלי. השם והכריכה סיקרנו אותי מאוד וגם מצבו של הספר, שכאילו עבר עליו צונאמי קל, מעוקל ועגלגל אחרי שהתייבש מכוס מים שנשפכה עליו או מריצה בגשם בתיק בד שאינו עמיד מספיק. עברה איזו טלטלה קטנה על הספר הזה. טלטלה שמיד גרמה לי להגיד "אל תדאג, אני כאן עכשיו איתך. יש מי שקורא אותך". אהבותיו הכוזבות”

“לעיתים, לאחר קריאה די קצרה, ממש ברבע הראשון של הספר, אני רושמת בצד את הנקודות שעליהם ארצה לבסס את הסקירה שלי, וכך קרה שדי בהתחלה שאלתי את עצמי מה אנחנו כהורים יודעים על הילדים שלנו, ומה הילדים שלנו יודעים עלינו-ההורים. אמי ז"ל הייתה תמיד יוצאת בהצהרה שהיא מכירה כל אחד משלושת ילדיה כמו את כף היד שלה, האומנם ? אז נגיד שאם הצאצא דומה במיוחד לאחד ההורים באופיו, אז יש סיכוי שההורה וגם הילד יצליחו ל”

“ברוב בורותי, עד לפני שבועיים לא שמעתי על אילן עמית ועל ספריו. אלא שביום אחד של כמה שעות ברכב עם האזנה לרדיו, נחשפתי למסע הפרסום האינטנסיבי המלווה את ספרו החדש. כנראה שמסע הפרסום מאוד מוצלח כי בכל זאת סקרנותי התעוררה. אני מודה שכחובב מוסיקה, ענין אותי סיפור הצ'לו. הרי לכל אחד מאתנו יש חולשות מסויימות. כשהגעתי לחנות של סטימצקי כדי לנצל את הקרדיט הקטן שהיה לי שם, שאלתי את המוכרת על הספר. בעינים בורקו”