ספר מעולה

הביקורת נכתבה ביום חמישי, 4 בפברואר, 2021
ע"י בר
ע"י בר
"ואיך מצפים מבני אדם להיות מאושרים, אם כולנו נולדנו על רקע זעקות השבר של אימותינו".
את הספר הביא לי אבא שלי. השם והכריכה סיקרנו אותי מאוד וגם מצבו של הספר, שכאילו עבר עליו צונאמי קל, מעוקל ועגלגל אחרי שהתייבש מכוס מים שנשפכה עליו או מריצה בגשם בתיק בד שאינו עמיד מספיק. עברה איזו טלטלה קטנה על הספר הזה. טלטלה שמיד גרמה לי להגיד "אל תדאג, אני כאן עכשיו איתך. יש מי שקורא אותך".
אהבותיו הכוזבות של יוחנן מספר את סיפורו של יוחנן, גבר כבן שישים, גרוש. ליוחנן יחסים משונים עם אביו הנכה רגשית מה שככל הנראה עבר בתורשה גם ליוחנן שהוא, איך לומר, לא על הספקטרום התקשורתי המזהיר ביותר. בעצם, אני לא בטוחה שיש דמות אחת בספר הזה שהיא לא על איזה ספקטרום תקשורתי.
הספר עוקב אחר התנהלותו של יוחנן במערכות יחסים בכלל ועם נשים בפרט. האם נטישה של אם בגיל כמה ימים הוא גורם המשפיע על התנהלות עם נשים לאורך כל החיים? יוחנן, נטוש מאם, מנסה כל הזמן למצוא את אימו בנשים אחרות שמגיחות אל חייו.
מי אתה אילן עמית? כל הזמן הרגשתי שאני קוראת איזה ספר אירופאי מתורגם והייתי צריכה להזכיר לעצמי שלא, אני קוראת ספרות מקור. אני באמת לא יודעת להסביר מה היה שונה בספר הזה. היה לו ניחוח מיוחד עם דמויות שבדרך כלל אני לא רגילה לפגוש בספרות הישראלית. נמשכתי לסגנון הזה. הוא משך אותי אליו, סיקרן, הצחיק. צחוק מהול בעצב. ואמת, כמה אמת.
כל דמות מאופיינת בצבעוניות וב"מוזרות" שאי אפשר שלא להתאהב והעלילה עצמה מקושטת בריאליזם מתובל עם סוריאליזם. במשך כמעט כל הספר לא מוזכר המקום בו מתרחשת העלילה. יש ניצני רמזים אבל שום דבר מובהק. הכל פתוח לגמרי לדמיון ולא מקבע את הקורא. אין תל אביב, ירושלים, אח שלי, אח שלו ושלל דברים שיכולים לרמז על המנטליות הישראלית. הכל מתנהל לו במין מעטפת של "קרה או לא קרה". וקשה לפעמים להבחין מתי העולם הפנימי מתערבב בחיצוני ולהפך.
זהו ספר מקסים, שובה, על יחסים בין אב ובנו, על יחסי זוגיות שלא תמיד נמצאים בטווח "הנורמה", על אהבה. אהבה למשהו בחיים ולפעמים זה לא ממש משנה למה.
יוחנן הזה, נכנס לי ללב.
גם אני קצת חשתי כלפיו רגשות אימהיים. אל תחשוש, יש מי שקורא את הסיפור שלך. יש מי שמקשיב במשך 240 עמודים ואתה יכול להרגיש בנוח ולירות את המילים על הדף. אולי זו תהיה אהבה כוזבת כמו שאתה תמיד רגיל. כי אחרי הכל, ברגע שייגמר אתה תחזור למדף עד הפעם הבאה שאצבעותיו של מישהו אחר ישלפו אותך.
28 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
אור שהם
(לפני 4 שנים ו-8 חודשים)
יופי של ביקורת,
אהבתי את הציטוט בפתיחה. |
|
בר
(לפני 4 שנים ו-8 חודשים)
Paper Jam- תודה רבה.
בהחלט בעל נינוח מתורגם. מאוד אהבתי את השוני שלו בנוף. |
|
(לפני 4 שנים ו-8 חודשים)
סקירה יפה, וגם אני אהבתי אותו כשקראתי לפני כמה שנים.
מסכימה שיש לכתיבה שלו ניחוח מתורגם.
|
|
בר
(לפני 4 שנים ו-8 חודשים)
עמיחי- תודה רבה!
חני- תודה. אני חושבת שזה היה יותר כלפי הדמות הראשית מאשר לספר עצמו. אבל גם זה משהו שלא יוצא לחוות כל יום :) |
|
חני
(לפני 4 שנים ו-8 חודשים)
תודה בר..
רגש אימהי כלפי ספר זה חדש:)))
|
|
עמיחי
(לפני 4 שנים ו-8 חודשים)
יפה כתבת. תודה.
|
|
בר
(לפני 4 שנים ו-8 חודשים)
רץ- תודה רבה. שנינו כבר מבינים שלעיתים קרובות הטעם שלנו בספרים דומה. בהחלט ספר מצוין.
שאול תליון- תודה לך. |
|
שאול תליון
(לפני 4 שנים ו-8 חודשים)
כתבת יפה מאוד, תודה.
|
|
רץ
(לפני 4 שנים ו-8 חודשים)
בר רגשת אותי - כשהעברתי לך את הספר הזה - שנזרק מהספרייה העירונית שלנו, לא הייתי בטוח שהוא יעניין אותך, אבל שמחתי משום
שהוא ספר נפלא שלא זכה להכרה המגיעה לו.
|
|
בר
(לפני 4 שנים ו-8 חודשים)
מוריה- תודה רבה! מקווה שתהני ממנו :)
מורי- תודה רבה. אולי בכלל אין שום הבדל. זאת לא נוסחה שאני יודעת להצביע עליה. פשוט הרגשתי סוג של ריחוק וזרות בנוף של הספרות הישראלית. סקאוט- תודה רבה ! ראובן- תודה רבה. אכן, הורות דבר מורכב ומורכבותו מובאת בספר זה בצורה יוצאת דופן. דן סתיו- תודה רבה! |
|
דן סתיו
(לפני 4 שנים ו-8 חודשים)
בר
ביקורת יפה מאד. נהניתי לקראה.
|
|
ראובן
(לפני 4 שנים ו-8 חודשים)
סקירה מעניינת על נושאים מורכבים.
מסתבר שהורות זה מקצוע קשה. |
|
סקאוט
(לפני 4 שנים ו-8 חודשים)
נשמע מצוין. יפה מאוד.
|
|
מורי
(לפני 4 שנים ו-8 חודשים)
מעניין מה שכתבת. אגב, מה ההבדל בין ספרות מקור לאירופית, למשל?
|
|
מוריה בצלאל
(לפני 4 שנים ו-8 חודשים)
את כותבת מאוד יפה. תודה, מוסיפה לרשימה.
|
28 הקוראים שאהבו את הביקורת