ספר בסדר
הביקורת נכתבה ביום ראשון, 23 ביוני, 2019
ע"י לי יניני
ע"י לי יניני
"החיים החדשים של מיכאל" הוא ספר כמעט אוטוביוגרפי של הסופר אילן עמית.
המשפט "לא שמתי לב שאתה בבית..." (מתוך הספר) מרגיש כמו בוקס בבטן.
בכנות, במבט עיניים ישיר ובהערכה רבה מצידי, מיכאל מחליט "להציל את עצמו" באמצע החיים. זו החלטה מכוננת אחרי פלח חיים של כמה שנים זוגיים. מיכאל לא רצה ללקט פירורי תשוקה מחוץ לתא הזוגי, כמו אותו גבר מצוי שמגיע מאוחר ומספר "נתקעתי בישיבה בעבודה"... מיכאל בחר לעשות מעשה: הוא הלך מליאורה אישתו ונועם בתו. הוא שכר לעצמו דירה קטנה בקרבת מקום מגוריו, ובחר לחיות בין חומות אחרות ולבד.
אני מרגישה שאילן עמית בחר באמצעות הכתיבה, להתמודד עם הטרגדיות במשפחתו. גם בספר "החורף של אדריאן" אילן מתמודד עם הטרגדיות האישיות. בספרו הנוכחי, העלילה מגוללת בכתיבה רגישה, ותוך כדי נשלפים האירועים שהותירו צלקות בחייו. אני מודה שבספר הזה מצאתי כתיבה בשלה יותר, נוגעת ומשעשעת.
העלילה מתחילה ביום חמסין ישראלי בקבורה של אביגיל – אימו, וגירושים טריים מליאורה. שני אירועים המעידים על ניתוק, פרידה ובמקרה של מוות אין דרך חזרה.
שקיפותו בבית בתקופת נישואיו מוגשת לקורא בכמה סיטואציות. ליאורה עורכת דין במקצועה עסוקה בעיסוקיה ונועם המתבגרת חיה את חייה שלה. אין עוררין על כך שזו תקופה קשה, מעיקה, מורטת עצבים, ובמיוחד שמתחילים להרגיש כמו ואזה שקופה.
גם שמיכאל עזב את הקן הוא התגעגע, התחבט, הפרידה היתה קשה לו והמעבר לשינה באלכסון הקשתה עליו. לא היה למיכאל קל עם הניתוק הרגשי והפיזי, אובדן האח, יתמות מהורים והתמודדות עם הגעגועים לליאורה והתבגרותה של נועם.
הכתיבה של אילן עמית נעה בהווה עם רסיסים מהעבר. לא הכול מושלם בספר הזה, יש מהמורות, יש דמויות שטוחות והכתיבה נעה בין יבש ומעט רוטב מתובל בתבלינים מתמונות חיים משעשעות.
אהבתי את הרגישות של מיכאל, טוב ליבו, דאגתו לנועם, ואפילו את הגעגוע. למרות כל זאת, אלה לא הצליחו להצמיד אותי לעלילה, ונאלצתי ליטול מעת לעת הפוגות.
"החיים החדשים של מיכאל" לוקח את הקורא למסע של ניקוי רעלים. ניתן להבחין באופן הכתיבה שאילן עמית חיפש תשובות לשאלות מדוע? מה יהיה? למה? מה אני רוצה? איך מתפטרים מהדבשת? למה אני כועס? למה אני לא מרפה?
אני מקווה שתוך כדי כתיבה ניתנו תשובות לשאלותיו. מאידך גיסא, אני לא בטוחה שהשאלות והתשובות יסקרנו את הקורא.
בשורה התחתונה: יש מיתרים בנפשו של האדם שמוטב להניח להם...
מומלץ עם נשימות עמוקות ולא לכל אחד.
לי יניני
ידיעות אחרונות, פרוזה מקור, 294 עמודים
27 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
לי יניני
(לפני 6 שנים ו-2 חודשים)
אסיה תודה. מקווה שתיהני
|
|
|
לי יניני
(לפני 6 שנים ו-2 חודשים)
PULP תודה לך וסופש נעים.. אין לי מושג איך גרושתו מרגישה.
|
|
|
Pulp_Fiction
(לפני 6 שנים ו-2 חודשים)
כבר מתחיל די להימאס
מהז'אנר של גבר באמצע החיים שחש תקוע , מחפש הרפתקאות ומפנטז על בנות 20.
תודה זה נראה אותו דבר בעטיפה של משהו שונה. אגב, איך אשתו מרגישה? |
|
|
בת-יה
(לפני 6 שנים ו-2 חודשים)
תודה, גלית. זה לא ממש חשוב לי, אבל ארשום -:)
|
|
|
אַסְיָה
(לפני 6 שנים ו-2 חודשים)
לי כתבת יפה מאוד.
אני חושבת שאקרא את הספר הזה כי אהבתי מאוד את הספר הקודם שלו "אהבותיו הכוזבות של יוחנן" |
|
|
גלית
(לפני 6 שנים ו-2 חודשים)
אם זה חשוב לך תכתבי את הפרטים בפורום אתר סימניה בת - יה
ומישהו כבר יטפל בזה
|
|
|
בת-יה
(לפני 6 שנים ו-2 חודשים)
מישהו ב'סימניה' החליט לאחד שני סופרים ששמם אילן עמית לאחד.
סופר אחד כבר לא בחיים לשני מאחלת חיים טובים. כדאי שמישהו יקח יוזמה ויתקן את זה. |
|
|
לי יניני
(לפני 6 שנים ו-2 חודשים)
לדעתי אילן עמית עשה ועושה ניקוי רעלים לעצמו....יש כאלה ששותים מיצים ויש כאלה שכותבים
הוא בחר לכתוב ולשתף.
|
|
|
סקאוט
(לפני 6 שנים ו-2 חודשים)
כתבת יפה. נשמע ספר שנוגע בנושאים שאינם פשוטים לא בצורה מופתית. הכשלים הורסים וחבל כי נשמע שמדובר בספר מרגש על הטרגדיות " הקטנות" של החיים.
|
27 הקוראים שאהבו את הביקורת
