גילוי נאות, <mark>אברהם</mark>, מחבר הספר, הוא חבר טוב מסימניה.
את הספר קיבלתי ממנו לפני כמה שנים אך נתבקשתי שלא להעלות את הביקורת לאתר.
הפעם במלאת 6 שנים לפטירתה של אחותי ענת ז"ל ביקשתי את הסכמתו להעלות את הביקורת.


כשאחזתי בספר לראשונה תחושת שלווה מוזרה עטפה אותי, כריכת הספר גרמה לי לתחושת עצבות לא מוסברת.
כשהתחלתי לקרוא את הספר הבנתי מאין הגיעו תחושות אלו. הם הגיעו מכתיבתו הכל כך מיוחדת והעשירה ש

<mark>אברהם אוחנה</mark> הוא משורר /כותב שירים ידוע באתר שלנו .

לאחרונה הוציא ספר של שיריו שבו מרוכזים רוב השירים שפרסם עד כה ושלח את הספר אלי .

שיריו של <mark>אברהם אוחנה</mark> מתרכזים במספר תחומים :האהבה לטבע,אהבה לרעייתו, שיריי אהבות ,בדידות וגעגועים:

----------------------------------

עָפָר וְרוּחַ - כְּמָשָׁל * שיר כשהטבע והנפש נפגשים:

וְהָחוֹלוֹת הַנּוֹדְדִים
עֵת יִפְגְּשׁוּ בָּרוּחַ
אֲשֶׁר תִּ

את הספר בין מרקש לירושלים קראתי באתר עוד בהתהוותו, עד שקיבלתי את הספר המוגמר מאת המחבר <mark>אברהם אוחנה</mark>-שלימים הפך לידידי היקר.

ספר על געגועים ועל חיים,
ספר על זיכרונות, ועל חברים ומשפחה.
ספר על מרוקו של אז.. וירושלים של אז..
כתוב בשפה עשירה אך עם זאת קולחת, שנונה ומצחיקה, מלאת שפע וניחוחות עם דמויות צבעוניות, מרתקות ומשעשעות.
וביטויים יפים – פנינים מלוא החופן שרק אברהם יכול לשזור. <3

נעמה ל

שלום. את הספר "פריחת הדובדבן" קראתי בנשימה עצורה, ולדעתי הוא ספר איכותי מאוד מבית היוצר של <mark>אברהם אוחנה</mark> .
הספור עצמו נהדר ועשוי היטב למרות המספר הרב של "טוויסטים" (קפיצות זמן ).
הפלטפורמה (או עלילת המסגרת) – מחנה השמדה בפולין - בה השתמש המחבר להכרת הדמויות, אמינה מאוד ואף מזכירה, כמעט לפרטי פרטים, סרט מוכר וידוע.
אירוע רודף אירוע, וכמעט שאין רגע משעמם בספר, בתחילה נדמה שאין קשר בין פרק אחד למש

קשר דם, פעמים רבות אנו שומעים את צמד המילים הללו, רבים מאתנו מייחסים לו את ההסבר הסטנדרטי כשמו כן הוא, קשר דם בין אחים, הורים, משפחה.

מסתבר שלא רק!
בפריחת הדובדבן, קשר הדם עליו מתבססת העלילה היא על קשר הדם הקיים בעם היהודי.
רגינה והנייה, שתי אחיות שבזמן מלחמת העולם השנייה נלקחות למחנה כפייה והשמדה בפולין, במחנה הן מופרדות, רגינה נשלחת לעבודות מטבח, והנייה הצעירה נשלחת לעבוד במתפרה.

יום אחד

החיים מוליכים אותנו לעתים לדרכים לא מוכרות...
אומרים שהיושב במרומים מתווה לך את המסלול עד לצומת...ושם הוא משאיר אותך לבדך לבחור...
לפנות ימינה? לפנות שמאלה? אולי להמשיך ישר? או שבעצם כדאי לבצע פרסה ולחזור לשביל המוכר?
לא משנה מה תבחר לחלק מהאנשים זה לטובה ולחלקם לרעה...

ואז אתה פונה שמאלה, אל דרך לא מוכרת, לא ידועה, מתחיל לצעוד במסלול קשה ומתיש...לעתים אין בך הכוח להמשיך, בא לך להרים ידיים ו

אהבה,געגועים,חכמה,שנינות,צחוק וחיוך גדול פרצו לחושיי במלוא עוזם כאשר נפתחו דפיי הספר היפיפייה זה.
הספר הנו הומז' מרגש של המחבר לאביו,לאמו,ולדור ההוא של האנשים החכמים ,הצנועים,עובדי עבודה קשת- היום, שהיו מפשוטי העם ונשארו כך ,אולם אישיותם ומעשיהם הגביהו אותם -מעוף להיות מלכים ורוזנים בעיני זולתם .


הספר מורכב מארבעה סיפורים גדולים וקטנים אשר מרכיבים את כל חלקי הסיפורים ליותר מסך השלם ,בשל או

גילוי נאות -המחבר הנו חבר יקר לי מהאתר .

הספר מספר את חורבן בית ראשון ושני בהסתמכך על התלמוד,אגדות ,מדרשים ואתרי פרשנות דתיים .
תוך הבאת הסברים מעניינים ותובנות המחבר שהנו אדם דתי ומאמין .
אני קראתי את הספר דרך עיניים וחשיבה חילונית ,אבל ההנאה ,הידע החדש שלמדתי והתובנות שהפקתי-לא נפגמו כהוא זה מהפער האמוני בנינו .

המחבר העניק משמעויות דתיות לאירועים היסטוריים של חורבן בית ראשון ושני ,

שלום לקוראים\ קוראות.
אין לי גילוי נאות. את הספר רכשתי במיטב כספי.
והסיפור הוא כזה באחד מאתרי האינטרנט ראיתי ביקורת נחמדה על הספר, ביקשתי (וקבלתי) מכותב הביקורת את כתובת המחבר כדי לרכוש את הספר.
המחבר אמר לי שספריו אינם למכירה ועומדות בפניי 2 אפשרויות לקבלת הספר: 1 להשאיר את כתובתי והוא ישלח את הספר חינם- ללא תמורה כלשהי.
2 לקנות את הספר בחנות מסוימת ואת התמורה שאעביר לעמותה (לאנשים עם מוגב