רכבת משא גדולה מאוד עמדה על הפסים. קרונות אחדים היו עמוסים באנשים בלבוש "רגיל".
השומרים פתחו את דלתותיהם של הקרונות הריקים, והאיצו בנו לעלות. נדחפנו, כבהמות, אל קרונות המשא,
שבדוחק רב ניתן היה להכניס בהם עד שישים אנשים, עתה היינו בקרון הרבה למעלה מזה.
דלתות הקרון נטרקו בחוזקה. והִנֵה אֵימָה, חשיכה גדולה נפלה עלינו. האור החיוור שחדר מבעד לחרך הצר שבדלת הקרון,
נפל על פני האנשים, והדגיש - יותר מאי-פעם – את המורא והפחד שניבטו מעיניהם של הנוסעים.
כך נִראוּ בעיני. כך, ודאי, נראיתי בעיניהם.
"..התרשמתי מאוד מן הדיוק ההיסטורי שנמצא בבסיס התיעודי – דמיוני המשולב שבו נקטת. מסגנונך המיוחד המשלב ידע יהודי – מסורתי וישראלי – מודרני, ויותר מכל – מן האמפטיה והקרבה הרוחנית שלך לעולמו של ניצול השואה המבוגר.."
פרופ' אילנה רוזן, ראש "מרכז ראב" ללימודי השואה והתקומה.
הידעת?
עובדות ומידע מעניין על הספר
הספר "קוֹל שָׁאוֹן מֵעִיר" מאת אברהם אוחנה יצא לאור בשנת 2011 (לפני 15 שנים) ומכיל 128 עמודים. הספר שייך לקטגוריית ספרות מקורית. זהו ספר קצר וקריא.
ספרים קצרים(עד 150 עמ׳)שנות העשור השני(2010-2019)ספרים מצוינים(4.0-5.0)שנת 2011ספרות מקורית