מה אתם צריכים כדי להיות כתב טיולים?

דרכון צפוף בחותמות, אבל לא כזה שיחשיד אתכם בתור בלדרי סמים, מזוודת טרולי מוכנה בכל עת, שהרי לא יעלה על הדעת שבכל פעם שתנחתו תמתינו ליד המסוע בצוואר משורבב ותבזבזו שעה מחייכם, תכולת מזוודה התואמת את מזג האוויר באיזור היעד, שעלול להיות באנטיפוד שלכם. צריך גם בנזוג מתאים, שיאהב את הנתק ויסכים לעשות לבד מקלחות לילדים, או שהוא עצמו חי על מזוודות, צריך להבין דבר א

יש משהו מעצבן בכתיבה של <mark>כריס פאבונה</mark>, וקשה לי לשים על זה את האצבע ולהגדיר במדוייק.

התחושה שלי כשאני קוראת אותו היא שבהתחלה הוא כתב טקסט רזה מאוד, נטול תיאורים ודימויים, ואז העורך עבר על הכל והחזיר לו את הטקסט עם דרישה נחרצת: לעבות ולהוסיף תיאורים, דימויים, להפוך את זה לספרותי יותר. עיתונאי פחות. ואז פאבונה ישב כמו תלמיד חרוץ ושקדן בסדנת כתיבה ועמל קשות על פירוט וריבוי תיאורים ודימויים, שאף אחד מ

אני שמחה להיות הראשונה שכותבת סקירה על הספר המצוין הזה, ואשמח אם עוד אנשים יקראו אותו ויסקרו אותו.

קראתי כבר שלושה ספרים של <mark>כריס פאבונה</mark>, הראשון, התאונה, שהרשים אותי פחות ועליו לא כתבתי ביקורת, השני, הנוסעים, אותו אהבתי מאוד וגם ביקרתי בהרבה חיבה. כשקראתי לפני שבוע את הפרק הראשון של התאונה באתר עברית, לא התרשמתי במיוחד מהכתיבה, אבל שני לילות בליסבון כתוב נהדר.
מה שהתברר לי עוד מקריאת ביקורת ע

"הנוסעים" / <mark>כריס פאבונה</mark>
הוצאת סלע ספרים
עמ' 311
ביום העבודה הראשון שלי בצומת ספרים לקחתי את ספרו הראשון שיצא פה "תושבי חוץ" ושאלתי את המנהלת אם יש לסופר הזה עוד ספר?
אז מי שמכיר אותי יודע שאם יש סופר שאני מכורה אליו ואקרא כל ספר שיוצא שלו בלי לקרוא אפילו את התקציר זה <mark>כריס פאבונה</mark>.
וויל רודס חיי את החיים היפים עובד בעבודה נחשקת, חיי בבית משלו עם האישה המושלמת.
הוא עובד במגזין מקרטע "הנוסעים"

בעולם שלנו קשה מאד להסתתר. הבן אדם מופיע בעשרות מאגרי מידע, שרק לחלק קטן מהם הוא מודע. וכשמישהו מחפש אותך ברצינות - סביר שהוא ימצא אותך. וכך המותחן של <mark>פאבונה</mark> מתאר הרבה מהאמצעים האלקטרוניים החדשניים, המאפשרים למצוא אנשים שהחליטו שהם לא רוצים שימצאו אותם. כמו אנשים גם המעשים שעשו כשהיו צעירים וטפשים, ניתנים לגלוי. מעשים שאם יתפרסמו יחבלו בשאיפות של בעליהם. <mark>פאבונה</mark> מספר פה סיפור על כתב יד המופיע יום א

סיפור רילוקיישן של משפחה אמריקאית המגיעה ללוקסמבורג בעקבות עבודתו של הבעל, כיועץ הבטחה לבנק גדול, גורם לקייט מור להנות ממנעמי אירופה, טיולים ונפגשים עם משפחות רילוקיישן אחרות, אבל היא נוצרת סוד גדול, קייט היא סוכנת סי. איי. איי האחראית לכמה מבצעים נועזים בדרום אמריקה ולא האשה הקטנה כפי שבעלה מכיר אותה, רגע לפני המעבר קייט התפטרה מעבודתה אבל חושי הריגול שלה עדיין פעילים וחדים, קייט חושדת בזוג שנדבק

עיתונאי רהוט המסקר טיולין ועובד במגזין בואו נגיד לא משהו - מקבל הצעה מפתה , הוא נוסע לא מעט ולכן סומן למסימה זו.
אשת,ו שגם היא קשורה איכשהו למגזין למחלקה אחרת, נוסעת לא מעט.
ואז כמו שקורה כמעט לכל גבר מצוי - הוא מתפתה בכנס לבחורה יפהפה למרות יסורי המצפון המעט משכנעים.
ואז... הכל משתבש.
מה שחשבנו שיקרה לא קורה וכל מה שיכול היה להשתבש שובש.
כל הנדמה והנראה לעין מקורו בתעתוע והאמת... לא מה שהיא

תושבי חוץ, הספר הקודם של <mark>כריס פאבונה</mark>, למעשה הראשון, היה משובח. כתיבה אינטיליגנטית ומתוחכמת שמשאירה את הקורא בעניינים כל הזמן, גם עם הקפיצות המעצבנות בזמנים.
גם בספר החדש שלו התאונה, פאבונה נשאר נאמן לשטאנץ, אם כי הפעם העלילה הראשית נסמכת על ארועי עבר ששזורים כפלאשבקים. אם אז העלילה נעה בעיקרה בלוקסמבורג הקטנה עם קפיצות לערי נופש אירופאיות סמוכות, הפעם העלילה נעה בין ניו יורק לציריך, לצד ביקורים ב

#
הספר האחרון שאבקר השנה – השנה העברית, כמובן - עוסק בעיקר בשקרים. ושקרים, זה ידוע, הם מה שנותן את טעם החיים. הם לכל הפחות תבלין הכרחי לכל מה שאנחנו עושים, אם אינם עיקר התבשיל. מצד שני בעולם מושלם שקר צריך להיות נדיר. לא? כמוהו כפטריית כמהין שעולה הון ומשביחה כל תבשיל.

וויל וודס הוא עיתונאי תיירות וטיולים, מה שנקרא לייף סטייל. הוא עובד במגזין תיירות ונסיעות, עבודתו מביאה אותו שלוש פעמים בחודש