ביקורת ספרותית על הנוסעים מאת כריס פאבונה
ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום ראשון, 9 בספטמבר, 2018
ע"י yaelhar


#
הספר האחרון שאבקר השנה – השנה העברית, כמובן - עוסק בעיקר בשקרים. ושקרים, זה ידוע, הם מה שנותן את טעם החיים. הם לכל הפחות תבלין הכרחי לכל מה שאנחנו עושים, אם אינם עיקר התבשיל. מצד שני בעולם מושלם שקר צריך להיות נדיר. לא? כמוהו כפטריית כמהין שעולה הון ומשביחה כל תבשיל.

וויל וודס הוא עיתונאי תיירות וטיולים, מה שנקרא לייף סטייל. הוא עובד במגזין תיירות ונסיעות, עבודתו מביאה אותו שלוש פעמים בחודש לפחות לאתרים אקזוטיים למינהם – בהם הוא אוכל ליווייתן ושור הבר (או ניגזרותיהם הארציות) ושותה שמפנייה וויסקי מיושן בן עשרות שנים. הוא מעשן סיגר קובני אחד או שניים, לבוש במיטב המחלצות, בקיצור – חלומו הרטוב של כל חובב טיולים ו"החיים הטובים". בבית וויל חי חיים שונים לגמרי – משכורתו ממוצעת, הוא חי בבית שרכש שבאופטימיות – או טפשות – התחיל לשפץ. השיפוץ היה גדול על הכסף, הבית הוא עיי חורבות וויל ואשתו מתמרנים בקושי בין אופורייה לייאוש.
באחת הנסיעות של וויל הוא פוגש אשה מדהימה ומתאהב בה – או לפחות מה שבתוך מכנסיו מתאהב בה. הוא אמנם עושה מאמץ להמנע מלבגוד באשתו אך בפגישה הנוספת שלו איתה כח רצונו קורס. עכשיו הוא בוגד, משקר לאשתו, משקר לבוס שלו והפרס? נרקב עוד לפני שוויל המסכן הספיק להינות ממנו.

זה סיפור מתח על תככים בינלאומיים, בגידות ושקרים. הוא יכול לקרות, לפחות בחלקו, וכתוב מעניין ומותח. החלק שתפס את תשומת לבי היה השקרים. כל הדמויות בספר הזה – בלי יוצא מהכלל - משקרות. אני יודעת שכולנו משקרים קצת פה ושם, כדי להחליק קמטים, ליישר מציאות שלא מסתדרת לפי הרצון, להתרחק ממבוכה, אבל השקרים של רובינו – אני מעדיפה להאמין – הם שקרים לא משמעותיים, שבטווח הארוך אינם משנים באמת.
אם הייתי יודעת את זה קודם אולי הייתי בוחרת לקרוא ספר אחר ולא את זה כסיום לשנה שהיתה. מצד שני – אולי דווקא הספר הזה ממחיש יותר מכל איזו מין שנה היתה לנו כאן...

30 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
yaelhar (לפני שבוע)
תודה רבה, עומר.
אני חושבת שהשקרים הם בדרך כלל פעולה חברתית - והתוצאה שלהם היא היכולת לחיות יחד. שקרים שמאפשרים לאדם לחיות עם עצמו הם שקרים עצמיים, שהם הרבה יותר בעייתיים מסתם שקרים...
עומר ציוני (לפני שבוע)
מעניין לחשוב פעם על תרומת השקר לרוגע האנושי. ישנם שקרים שמאפשרים לבני האדם להמשיך ולחיות יחד, וישנם שקרים, כמו בספר הזה, שמאפשרים לאדם להמשיך לחיות עם עצמו. ביקורת מענינית כתבת (כרגיל) ובעקבוציה אנסה למצוא את הספר ולקרוא אותו גם (כרגיל...) תודה!
yaelhar (לפני שבוע וחצי)
תודה רבה, רץ
המתח שאתה מדבר עליו הוא אמנם נחלת חלק מהאנשים. שונאי הטיולים - כמוני - יחושו לגמרי בנוח בחיים חסרי זוהר...
רץ (לפני שבוע וחצי)
יופי של ביקורת, תמיד אנחנו נמצאים במתח של שני מצבים, הנדודים כטיילים, לעומת הצורך לחזור לקבוע, בו יש התמודדות יום יומית עם חיים עם מעט זוהר.
yaelhar (לפני שבוע וחצי)
תודה רבה, חני.
נראה לי שבמדור השקרים לעצמנו שוכנים שקרים שונים לגמרי משקרים לאחרים (והם גם מזיקים יותר). אני מדברת על השקרים שאנחנו משקרים לאחרים ויודעים שאנחנו משקרים.
yaelhar (לפני שבוע וחצי)
תודה רבה, קורא בסופש
גם אצלי הוא חיכה די הרבה זמן (רציתי להתרחק מ"תושבי חוץ", שאהבתי) אבל לא הפך אנכרוניסטי...
חני (לפני שבועיים)
כל שקר הוא קודם כל לעצמנו ואחר כך לאחר. טוב שאין ביהדות תאי וידוי אחרת הם היו מלאים
עד אפס מקום.
קורא בסופש (לפני שבועיים)
הלם. קניתי אותו לפני שנה ועכשיו הזכרת לי שעוד לא קראתי אותו. טוב שיש יום כיפור בקרוב
yaelhar (לפני שבועיים)
תודה רבה, Pulp_Fiction
כספר מתח הוא מותח ומספק את הסחורה.

שנה טובה. רק אל תגיד "מעתה והלאה רק יושר, אמת וצדק". זה עושה לי צמרמורת...
Pulp_Fiction (לפני שבועיים)
עושה חשק פתאום לקרוא את זה. ביקורת טובה מאוד. שנה טובה, יעל. השקרים נשארו מאחור. מעכשיו והלאה רק יושר, אמת וצדק.
yaelhar (לפני שבועיים)
תודה רבה, דינה
yaelhar (לפני שבועיים)
רב תודות, צב השעה
אכן שמעתי אומרים שסיגרים זה טוב מאד. אישית לא מבינה מה המהומה, אבל מקבלת דעת גדולים.
dina (לפני שבועיים)
סיקרנת יעל.
צב השעה (לפני שבועיים)
פטריות כמהין זה אחלה.
שוקולד זה טוב.
סיגרים זה טוב מאוד (וחבל שכך).
והביקורת שלך מעולה כרגיל.
yaelhar (לפני שבועיים)
חן חן, אפרתי!
yaelhar (לפני שבועיים)
תודה רבה, אושר!
שנה טובה גם לך. לגבי הסיגרים הקובנים - אולי נתפשר על שוקולד? או שמפנייה ורודה? לא פיתחתי חיבה לסיגרים (אין לי סטייל, לצערי) לא לעשן אותם ולא שיעשנו אותם לידי.
אפרתי (לפני שבועיים)
ביקורת משעשעת.
אושר (לפני שבועיים)
שנה טובה!.
אני מאחל שנה של הרבה סיגרים קובנים.





©2006-2018 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ