ביקורת ספרותית על פייר מאת יורם קניוק
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום רביעי, 7 בנובמבר, 2018
ע"י רץ


על חתולים וכלבים

שוכני תבל נחלקים מבחינתי לשניים, לחובבי החתולים, ולאחרים חובבי הכלבים.

אני משתייך לראשונים, רעייתי מפרשת את חיבתי לחתולי הרחוב השורדים, לילדותי שבה הייתי אני השורד, נופל המצליח איכשהו לקום על רגליו. כך נשארתי אינדיבידואליסט, הנאמן לעצמי.

אז מה פתאום אני בעצם כותב על ספר השייך לעולמם של אוהבי הכלבים? כי הספר הזה הוא על אוהבי החיות באשר הם, ועל קשר מיוחד בין חתול וכלב. על כך יש לי סיפור מופלא, שיחבר אותנו לסיפורו של קניוק.

וכך זה התחיל, יום אחד, אופי כלבת משפחת גיסי, הניחה על מפתן דלתם, גור חתולים כמעט בין יומו, מיובש וגוסס, כהוראה מאוד ברורה, את הגור הזה חייבים להציל.

רצו גיסי ואשתו לווטרינר, שם קיבל גור החתולים טיפול חירום, שבו הצליחו להציל את חייו. החתול השחור התאושש וגדל, וביקש להיות חתול אינדיבידואליסט הגדל במרחבי הקיבוץ והחורשות המשיקות למשק, אך מידי יום הוא מגיע לביקור, בשעה היעודה, בה לוקחים את אופי לטיול. הוא הולך לצידה כמו בן ההולך לצד אימו, המוקיר לה תודה, על כך שהיא העניקה לו את חייו.

פייר הוא גיבורו של יורם קניוק, כשם ספרו, אלא שבניגוד לגיבוריו האחרים שהם בני אדם בשר ודם, בחר קניוק לשתף אותנו בספרו הקטן שהוא למעשה קינה על כלבו, שחיי בקרב בני משפחתו עשרים שנה ומת לבסוף בייסורים. אך אין הוא רק הספד לכלבו האהוב, הוא מסמך אנושי למושג אהבה, שלא בהכרח מתקיימת רק בין בני האדם, אלא כאהבה בין אדם לכלבו, או בין כלב לבעליו.

פייר לא היה כלב אציל, רחוק מזה הוא היה כלב שביתו של קניוק מצאה בתוך פח אשפה, מנסה לשרוד בכוחותיו האחרונים. למרות הלכלוך שדבק לפרוותו, אפשר היה להבחין בפניו המצחיקות כפני ליצן. וכך למרות מסכנותו, בתו של קניוק התאהבה בפייר, באופן שגרם לה לבכות בדמעות גדולות. כזהו היה פייר, כלב מעורב שניחן בתבונה וברגישות, ומעל הכל הוא היה אסיר תודה, לבני משפחתו של קניוק, על כך שחילצו אותו מגורל אכזר של כלב החיי בפחי אשפה.

יש בספר הזה הרבה קטעים מרגשים, עצובים וגם מצחיקים, אבל קודם לכל הוא סיפור קטן על האדם זקן המביט על ייסורי כלבו הזקן, וחושב על החיים הנפלאים שהיו לשניהם, אם כי לא חסרו קונפליקטים, כמו במקרה שפייר ברח אחרי כלבה, ולבסוף נאלצו לשחרר אותו מהמכלאה של הווטרינר הראשי. גם לחיה יש לעתים רצונות, שלא עולים בקנה אחד עם הצורך לציית לאדם. קניוק שהחזיר אותו מהמכלאה, כעס על פייר ובדרך הפליק לו מכה. פייר כמובן נעלב, וזמן רב הוא נשא בליבו את עומק העלבון. קטע שגרם לי תהייה לגבי רגשות חייתיים, ואולי לחיות יש רגשות אמתיים וכנים יותר, לעומת רגשות בני האדם, שהם מורכבים יותר, ולעתים אף מתוסבכים יותר.

אבל אני רציתי לספר לכם, על פייר ואהבתו הגדולה ליולנדה החתולה של קניוק. מכאן אני מבקש להמשיך במילותיו:

"הוא אהב את החתולה יולנדה שאימצנו,
ושבתחילה חשב שהוא צריך לכעוס עליה כי
הוא כלב והיא חתולה. זה חלף במהירות והוא
החליט שהיא תהיה חברתו לחיים.
הם ישנו חבוקים".

בעמוד הבא, יש איור נפלא של קרן לי ונדריגר, שאיירה באיורים נפלאים את הספר. כלב אפור שחור עדיין במראהו, ישן בצורה מעוגלת, עם חתול לבן, המשלים את עגלגלות הכלב, למעגל שלמות. ראשו של הכלב מונח על פלג גופה העליון, יחד הם יוצרים צורה המבטאת שלווה ואהבה, המתקיימת למרות הדעות הקדמות בין המינים, ואף בין הגזעים.

את הספר הזה קראתי בעיתוי של קושי בקריאת ספרים, והוא הסב לי הנאה עצומה, ולעתים אף עצב על סף הבכי ולעתים צחוק. הוא ספר לבוגרים וגם לילדים, שמחזיר אותנו לספרים שקראנו פעם.

40 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
רץ (לפני חודשיים)
Pulp_Fiction - תודה, אם אתה אוהב כלבים וגם חתולים, אתה מושלם.
רץ (לפני חודשיים)
רודנית - תודה מכל הצבעים אני אוהב את החתולים הג'ינג'ים, אם כי בבית יש לי ולרעייתי צינצילה אנגליה לבנה כמו נסיכה, לטוב ולרע.
Pulp_Fiction (לפני חודשיים)
סקאוט, מדובר על ספר מצויין ומרגש שנקרא 'שלום גולסארי', לא בטוח שתורגם לעברית, אך קיים בשפות רבות.
סקאוט הסקוטית (לפני חודשיים)
פאלפ- באיזה ספר של איימטוב מדובר?
Pulp_Fiction (לפני חודשיים)
סקירה מרגשת. המוטיב הזכיר לי משהו. יש ספר מדהים של אייטמטוב שמספר דרך סיפור על סוס על גורלו של אדם, חושף פניה של תקופה שלמה.
אגב לאיזו קטגוריה שייכים אנשים כמוני, שאוהבים גם חתולים וגם כלבים?
רונדנית (לפני חודשיים)
תודה רבה רץ, סקירה מקסימה - גם אני אמא גאה לחתולה מקסימב בשם ג'ני ג'ינג'ית מתוקה
רץ (לפני חודשיים)
Ayeletjon - תודה, אני מאכיל רק שלושה חתולי רחוב, ועוד נסיכה - צנצילה אנגלית, שחייה אצלנו בבית.
רץ (לפני חודשיים)
חמדת - חמדת, אכן הספר נפלא.
רץ (לפני חודשיים)
Rasta-תודה
Ayeletjon (לפני חודשיים)
אין לנקוב בשמו. רעיון מצוין החתול ספרים.(אגב יש גם ספרי ילדים כמו אריה הספריה,ועכבר הספרייה שעוסקות בחיות שגרות בספרייה או מבקרות בה. יש מסתבר עוד חיות שחובבות ספרים,נל הכלבה הבלשית שהיא חובבת ספרים) בוב גם אני שמתי לב לכך שרבים פה חובבי חתולים. לפחות לפי בחירת תמונת הפרופיל שלהם.
Ayeletjon (לפני חודשיים)
איזה ביקורת רגישה ומרגשת. יש לי חברה בעבודה שהיא כמוך חובבת חתולים מושבעת. היא גרה במושב נווה ירק ואימצה לחיקה את כל חתולי הרחוב העזובים במושבה. היא מאכילה כעשרים חתולים על בסיס קבוע. (מוציאה על כך כ1000 שח כל חודש ממשכורת לא גבוהה) בחתונה שלה קיבל כל אורח פתק שחלק מכספי המתנה שלו נתרמו למען עמותה שמטפלת בחתולים.(נדמה לי קוראים לה גירגורים) בכל מקרה אמליץ לה על הספר. אני מניחה שלפי התיאור שלך היא תאהב אותו מאוד. תודה.
חמדת (לפני חודשיים)
זוכרת שזה היה ספר מהנה .אני שייכת לחתולים . אהבתי את דבריך.
בוב (לפני חודשיים)
גם בשאלון יצא לי חתול...
Rasta (לפני חודשיים)
חד משמעי סקאוט!
סקאוט הסקוטית (לפני חודשיים)
ראסטה- אוהו, פינגווין? ואני חשבתי שלגדל צב זה חתרני. [אני אוהבת צבים ♥]
[ דיון על בעלי חיים מתוקים זה תמיד כייף]
Rasta (לפני חודשיים)
רץ, כתבת מקסים ומרגש ומעל הכל עשית חשק עז לקרוא את הספר.
אני אוהב חיות, חתולים וכלבים.
אם יכלתי גם פינגווין הייתי מגדל בבית! ולא הייתי עוצר שם.
סקאוט הסקוטית (לפני חודשיים)
TAMAS- גם אני עניתי על השאלון ויצאתי נמייה (:
רץ (לפני חודשיים)
חני - תודה, אצלי זה לא רק עניין של בחירה מילדות גדלתי עם חתולים כסוג של בני משפחה.
רץ (לפני חודשיים)
Tamas -תודה, מקסימה ההפניה שלך, יצא לי ינשוף, לחתול הייתה חסרה לי אות אחת.
רץ (לפני חודשיים)
אור - תודה
חני (לפני חודשיים)
לא סובלת חתולים עוזי. עם כלבים אני עוד מתפשרת.
כי איך שלא אסובב את זה ליאו הכלב שלנו
עשה לבנות רק טוב. וזה מה שחשוב.
וחוץ מהכל סקירה יפה כתמיד.
Tamas (לפני חודשיים)
מוזמן לבדוק את עצמך- איזו מן חיה אתה?:)
http://www.baba-mail.co.il/content.aspx?emailid=31139
אור (לפני חודשיים)
ביקורת נפלאה רץ,

נהניתי לקרוא.
רץ (לפני חודשיים)
בוב - תודה, על הקשר האפשרי בין ספרים לחתולים התייחסתי בתגובה קודמת.
רץ (לפני חודשיים)
צב השעה - תודה
רץ (לפני חודשיים)
טופי - תודה, החלוקה משקפת אנשים שהם יותר חברתיים ותלותיים, ולכן לעתים החיבה לכלבים, לעומתם אנשים אחרים האוהבים את האופן שבו החתול שומר על מרחב עצמאות משלו.
רץ (לפני חודשיים)
ז.ש.ל.ב - תודה לתגובתך, לגבי שונרא, היא לעתים נעלמת, ואחר כך חוזרת, היה לי פעם חתול כזה. לגבי הקשר בין קוראים לחתולים, אולי המשותף הוא - אינדיבידואליסטיות.
רץ (לפני חודשיים)
סקאוט - תודה, אכן עצוב ומקסים, אני חושב שהספר הזה יהיה לטעמך.
צב השעה (לפני חודשיים)
ביג לייק.

מזדהה מאוד גם עם מה שיעל כתבה.

בוב, גם אני שמתי לב לתמונות החתולים שמככבות כאן. מקסים.
ואם הקשר שציינת באמת קיים, זה בכלל נפלא...
טופי (לפני חודשיים)
החלוקה לשנים (או שלושה) חביבה על אנשים.. ואני, כמוך, רץ, חובבת חתולים. וכמובן ביקורתך אהובה עלי, כצפוי..
זה שאין לנקוב בשמו (לפני חודשיים)
אם כן, בוב, אז צריך לשנות את הביטוי מ"תולעת ספרים" ל-"חתול ספרים"...
בוב (לפני חודשיים)
כמי שחולק את ביתו עם שתי חתולות וכלבה, נהנתי מאוד מהביקורת. כמוך, גם אני משתייך לאלו המתחברים יותר לאופיים של חתולים.
דרך אגב, האם עוד מישהו חוץ ממני שם לב שרבים מחברי האתר בחרו בחתולים כתמונת הפרופיל שלהם?
מעניין אם יש זיקה בין אהבת חתולים ואהבה לספרים.
זה שאין לנקוב בשמו (לפני חודשיים)
איפה שונרא, שתתמוגג מהביקורת שלך... טוב, לא נורא, אני התמוגגתי וזה מספיק
סקאוט הסקוטית (לפני חודשיים)
נשמע מקסים ועצוב כאחד! אני אשיג אותו בהזדמנות הראשונה! אני חובבת כלבים במיוחד אז אני חושבת שהוא יתאים לי (:
רץ (לפני חודשיים)
יעל את צודקת, זאת סתם הייתה אקסיומה מטופשת, בכדי להדגים פנטיות של אוהבי חיות.
yaelhar (לפני חודשיים)
יפה. אך העולם אינו מתחלק לאוהבי כלבים ואוהבי חתולים.
הוא מתחלק לאוהבי בעלי חיים ואלה שלא...





©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ