#
אחרי הצטברות של כמה ספרים בעלי נושאים קשים ומורבידיים, החלטתי להוציא מהפורמלין את הספר הזה, ששמרתי בדיוק למצב הזה. זה ספרו הראשון של <mark>ג'וש באזל</mark>, ובלי לדעת קראתי קודם את ספרו השני "יצור פרא" ונהניתי מאד (אם כי אני מניחה שהייתי נהנית יותר אם הייתי קוראת אותם בסדר הנכון.)

דוקטור פיטר בראון הוא רופא בבית חולים בניו יורק. הוא גם בעל עבר חריג ושווה סיפור, למרות שהוא בתחילת שנות ה-30 שלו. העבר שלו מ

לא ברור לי למה תרגומו את "לנצח את מלאך המוות" לעברית. <mark>ג'וש באזל</mark> כתב ספר פשוט מוזר, קצת משעשע, לפעמים מצחיק וכמו כן מטריד. השפה והכתיבה גסים ופשוטים. העלילה מוזרה וקצת עקומה (או אולי אין לי מספיק ניסיון במתח?).

לבאזל יש עין לדמויות קשות אך מושכות. היו עמודים שגרמו לי לצחוק בקול רם ורק אחרי כמה שורות, לרצות להקיא. אין הפתעה בדרך בו באזל מתאר את הסצנות הקשות במיוחד. אמנם תמיד יש תחושה אפלה, זה לא

האמת היא שרק התחלתי לקרוא את הספר, אבל אם אתם שואלים אותי מהי אחת הסצנות האהובות עליי בעולם הקולנוע, אז התשובה שלי היא אותה סצנה בה יש ניסיון "לנצח את מלאך המוות" (מהסרט "החותם השביעי" של אינגמר ברגמן). זאת האמת הסיבה שאיך שראיתי את הספר הזה על מדף הספרים בחנות, לקחתי וקראתי את הגב האחורי והתחלתי לקרוא גם בו. הספר הזה נראה מעניין, והוא באמת כזה. לכאורה עוד אחד ממותחני הרפואה, אבל למעשה סיפור אחד ג

בניגוד לספרו הראשון של <mark>ג'וש באזל</mark> (לנצח את מלאך המוות) שמלא הומור שחור ומזעזע ומסקרן כאחד - הספר הזה גדוש בפוליטיקה ובהטפת מוסר שהוא לא מצליח לעניין -חבל על הזמן במובן המילולי של המושג .

לא היו לי ציפיות מהספר הזה. שם הסופר לא אמר לי דבר, הורדתי אותו כי היה מבצע על ספרי מתח בחנות הספרים האלקטרוניים, והוא חיכה זמן מה עד שהתחלתי לקרוא. חוסר ציפיות הוא משפר ספרים נפלא. התחלת לקרוא ונשאבתי.
ייאמר מיד שאין זה ספר מתח קלאסי, אם כי יש בו מתח והרפתקאות והוא מעניין מאד. עיקר הקטע של הספר הזה הוא הכתיבה. אינטליגנטית, עם חוש הומור באמת מצחיק, מבוססת על תחקיר מעמיק בעשרות נושאים. ולסופר יש א

לא התחברתי.
לא ברורה לי עד עכשיו העלילה, מה הקשר של כל הפרקים לעלילה ולמה הם ביחד. יש כאן כשרון כתיבה מצד אחד ןרצון "לשפוך" המון תובנות ותפישות עולם. סתם גיבוב מיותר.

ספר מתח מצחיק בטירוף. סיפור הזוי של רופא מתמחה בבית חולים גרוע במנהטן. לד"ר פיטר בראון יש כישרון כרופא, יש לו גם הרבה תסכול מהעבודה השוחקת, אבל במיוחד יש לו עבר שהוא נושא עמו ומסתיר מכל הסובבים, עבר שכלל לא מתחבר לרופא המציל חיים ועבר כזה שיכול להיות מסוכן לד"ר אם ייחשף.
חולה חדש שמגיע לבית החולים, רואה את הד"ר ונדמה לו שהוא מזהה אותו מהעבר, החולה מסכן את מעמדו וקיומו של הד"ר וגורם לו לעשות מעשים

נחמד.
אני לא יודע מה בדיוק הקשר בין שם הספר (נשמע כמו סיפור על מאבק במחלת הסרטן) לבין תוכנו (עלילות המאפיה), אבל הספר חמוד.
הספר כתוב בצורה צינית קלילה עם הרבה הומור דקיק ו"ביקורת עצמית" של הגיבור על עצמו. אז נכון שהעלילה לא בדיוק מסובכת, נכון שהיא גם לא ברורה לחלוטין, אבל הכתיבה הצינית והמחויכת עושה את העבודה והספר נקרא בקלות.
זוהי לא יצירת מופת אבל בהחלט סיפור חביב, רעיון מעניין וכתיבה קולחת.