“לא התחברתי.
לא ברורה לי עד עכשיו העלילה, מה הקשר של כל הפרקים לעלילה ולמה הם ביחד. יש כאן כשרון כתיבה מצד אחד ןרצון "לשפוך" המון תובנות ותפישות עולם. סתם גיבוב מיותר.”

“לא היו לי ציפיות מהספר הזה. שם הסופר לא אמר לי דבר, הורדתי אותו כי היה מבצע על ספרי מתח בחנות הספרים האלקטרוניים, והוא חיכה זמן מה עד שהתחלתי לקרוא. חוסר ציפיות הוא משפר ספרים נפלא. התחלת לקרוא ונשאבתי.
ייאמר מיד שאין זה ספר מתח קלאסי, אם כי יש בו מתח והרפתקאות והוא מעניין מאד. עיקר הקטע של הספר הזה הוא הכתיבה. אינטליגנטית, עם חוש הומור באמת מצחיק, מבוססת על תחקיר מעמיק בעשרות נושאים. ולסופר יש אג'נדה שהוא מצליח להעביר.
זה נראה ספר הכולל 461 עמודים. למעשה הסיפור הוא בן 310 עמודים, וכל השאר - 148 עמודים מכובדים - מוקדש לנספח, מקורות ועמוד של תודות. תודו שאלה פרופורציות לא שיגרתיות לספר מתח. המקורות הם הרחבה של הרעיונות המובעים בספר, כולל הצגת הספר או המאמר בו הופיעו, וביסוס טענותיו של באזל בעזרת תחקירים ומחקרים - חלקם מדעיים. חלקם מגזיניים.

הסיפור עוסק במשלחת המתארגנת לאגם חצי נסתר מהעין בעיירה בויסקונסין, בו, לפי הטענה, שוכנת מפלצת שאינה מוכרת למדע. המשלחת כוללת את הגיבור - שהיום הוא רופא המשרת על ספינת נופש, אבל בעברו היה רוצח של המאפיה, נכנס לתוכנית הגנת עדים ויצא עם שם חדש (למעשה כמה שמות. לבאזל יש איזה קטע עם שמות: לדמות אחת הוא קורא בשם שונה בכל פעם שהיא מוזכרת. סך הכל אולי 8 שמות שונים) דמות אחת היא מפורסמת, למרות שהסיפור, כמובן, בדוי. באופן כללי באזל טווה את סיפורו כדי שיוכל לעסוק באג'נדה שלו, שהיא - קריעת המסווה "המתקדם" מעל פניה של אמריקה, לעג לערכים הרפובליקאים שהשתרשו בה, תיאור שיעבוד האומה הזו לתאגידים ולאנשי ההון, שיעבוד הגורר את העולם כולו לתוהו ובוהו, ולהרס האקלים. חלקכם ישמחו לשמוע שבאזל הוא פרו-ישראלי מובהק, עובדה המופיע יותר בנספח מאשר בסיפור, וחושב שהמדיניות האמריקאית גולשת באופן מסוכן לתמיכה באינטרסים של יריבינו.

כמו שאמרתי הסיפור כתוב נפלא גם מעניין וגם מצחיק. התברר לי שיש לו ספר מוצלח קודם "לנצח את מלאך המוות" שמומלץ להתחיל ממנו. לצערי לא ידעתי את זה ואני מתכוונת לתקן את המעוות במהרה. מי שאוהב סיפורים מוזרים, כתובים טוב, מעלים "עוד משהו" בנוסף לסיפור, ולא נצמדים לז'אנר המתח - כנראה יאהב אותו כמוני.”

“בניגוד לספרו הראשון של ג'וש באזל (לנצח את מלאך המוות) שמלא הומור שחור ומזעזע ומסקרן כאחד - הספר הזה גדוש בפוליטיקה ובהטפת מוסר שהוא לא מצליח לעניין -חבל על הזמן במובן המילולי של המושג .”