ספר מופלא.
כזה שאוחז בגרונך ולופת את לבך ומהפך את קרביך וממלא את מוחך ומושך אותך אל האדמה הכהה, הכבדה, העשירה, הרטובה, הצוננת, ועוטף אותך בערפל הסמיך, הלח, העגום והמצמרר של אקסמור, אל הסודות הקבורים מתחת לאדמה.

מתחת לאדמה הוא ספר קטן-ענק על נער קטן-ענק ועל רוצח קטן-ענק.
לכאורה, ספר מתח. אבל אל תטעו בו. זהו רומן עמוק ומרגש, מטלטל ויוצא דופן, שפורט לפרוטות קטנות את עולמם המיוסר של גיבוריו המיו

מתח אנגלי ראוי. מעבר למותחן שמגיע לשיאו בעמודים האחרונים של הספר - <mark>בלינדה באואר</mark> מטיבה לתאר את האווירה הכפרית, את הנוף ואת חיי הקהילה הכפרית האנגלית שאינה חייה בערים הגדולות - לונדון, מנצ'סטר ועוד. מטיבה לתאר ילדים/נערים שגדלים עם חלומות, מטיבה לתאר נשים קשות יום ועם כל זאת לרתק במותחן שתחילתו בנער בן 12 שרוצה לדעת היכן קבור דודו בילי שנרצח 19 שנים קודם לכן וטרם נודע מקום קבורתו - ואשר מנהל קשר מכ

צריך לכתוב על ספר מיד כשמסיימים לקרוא אותו.
צריך לכתוב על ספר מיד כשמסיימים לקרוא אותו.
צריך לכתוב על ספר מיד כשמסיימים לקרוא אותו.
צריך לכתוב על ספר מיד כשמסיימים לקרוא אותו.
צריך לכתוב על ספר מיד כשמסיימים לקרוא אותו.
צריך לכתוב על ספר מיד כשמסיימים לקרוא אותו.

וגם אם אני אכתוב את זה מאה פעמים, אני מניחה שזה לא יעזור, ושיהיו ספרים שאני לא אצליח לכתוב עליהם מיד תחת החוויה הראשונית של הקרי

את ספרה הראשון אהבתי מאד. הוא עסק ברגשות והחלטות של ילד אחד, והיה מותח - כמו שספר מתח צריך להיות - וגם מעמיק כמו שמעטים מהספרים מהסוג הזה הם. ברור שהייתי מוכרחה לקרוא את ספרה השני - ובאופן די נדיר אהבתי אותו אפילו יותר מספרה הראשון - הידד, <mark>באואר</mark>!

הסיפור מתרחש באותו כפר קטן - שיפקוט - באנגליה התיכונה שהתרחש הסיפור הראשן. יש בו מוות של קשישה המרותקת למיטתה שמתברר כרצח ומביא לכפר הקטן, בו יש שוטר

בכל הזמן שקראתי את הספר הרגשתי אי נוחות: מה שמרגישים כשעל פניו נראה שלפניכם דבר אחד, בעוד אתם יודעים שמדובר במשהו אחר לגמרי. כשקראתי את הערת המחברת המובאת בסוף הספר נרגעתי: תחושתי היתה נכונה, באמת לא קראתי ספר מתח.

אל תטעו - הספר הזה מותח מאד. העלילה הנפרשת בתוך מחשבותיהן של הדמויות הראשיות מצמררת, לפעמים. איפיון דמותו של סטיבן - שהוא ילד בן 12 והגיבור הראשי - מופתי ממש. תאורי הנוף גורמים לך לח

בואו נדבר על הטרמינולוגיה של כריכות אחוריות. יש מה לדבר על זה, ודי הרבה. בעצם לא. בואו נדבר על סוגות של ספרים, ובעקר תת סוגות של ספרי מתח. יש כמובן את תת הסוגה של ספר המתח הבלשי. כלומר כזה שיש בלש במרכזו. גם תת הסוגה הזאת נחלקת לתת סוגות משלה, כי זה שונה אם הבלש עושה זאת מתוקף תפקידו או תפקידה במשטרה, או סתם בתור מישהי או מישהו חקרני וסקרני מתוך תחביב. הנה עוד תת סוגה, כזה החביב על כותבי הכריכות ה

הספר הזה גרם לי לפספס את התחנה שלי ברכבת..
כן הוא עד כדי כך טוב :)