50,000 צעירים ישראלים נוסעים בכל שנה לטיול במזרח, בכלל ולהודו בפרט. ארץ מיוחדת של ריחות וצבעים, רוחניות ממיסה, אלילות מסנוורת וגם עוני מוחצן הפכה לתחנה כמעט הכרחית במסע ההתבגרות הישראלי. מדוע? האם ניתן למצוא קשר בין החוויות הרוחניות והאנושיות העוברות על המטייל בהודו לבין תרבותו היהודית? האם יש כאן זוהי בריחה לעולם זר של חוויה כבירה אך חולפת, או שמא פנייה אל נקודת השקה חדשה-ישנה אל תוך עולם פנימי מוכר מקדמת דנא? בשאלות אלו עוסקים הכותבים בספר זה, המהווה נסיון, אולי ראשון מסוגו, לכנס אנשי רוח ויצירה ישראלים לבחינת המפגש הבין תרבותי שבין ישראל, יהדות והודו. מהודו ועד כאן - הוגים ישראלים כותבים על הודו והיהדות שלהם שתפו אותישליחת קישור לספר בדואר אלקטרוני לחברים באמצעות תוכנת הדואר שלך, ללא טופס כותבי המאמרים: יהונתן גארב, יוחנן גרינשפון, מלילה הלנר אשד, דורי הנמן, דריה מעוז, רבקה מרים, אלחנן ניר, אורית סן-גופטה, ערך אלחנן ניר - בוגר ישיבת 'שיח', משורר, מורה לחסידות, עורך ספרותי בעיתון 'מקור ראשון'. הכותבים יבררו יחד את הסיבות המהותיות לנסיעה למזרח בכלל ולהודו בפרט. רובם המוחלט של הכותבים נסעו ונוסעים להודו והמפגש הבלתי אמצעי עם אותו מרחב ניכר ללא ספק בכתיבה. הבחינה כאן היא חלקה אינטלקטואלית וחלקה אישית, חלקה מלאת הקשרים רגשיים וחווייתיים וחלקה קוגניטיבית ומסודרת, אולם המשותף לכל הכותבים כאן הוא המוכנות לעמוד חשוף מול התופעה ולהביט בה מלוא עיניים. הבטה שהיא מקסם מכשף מעצם היותו. רבקה מרים משתפת בשני מסעות אישיים שערכה להודו, שני מסעות שונים, רבי רושם ועוצמה וכמעט הפוכים האחד ממשנהו. מלילה הלנר-אשד נוגעת בזמינות הדתית ובחוויה המקדשית העולה וניצבת בפני כל הבא בשערי הודו, על הדבר המרוחק והמרתיע שהפך לפתע לקרוב ולמזמין, אך גם למלא בלא מעט כשלים. יוחנן גרינשפון עוסק בהבדלים שבין התפיסה המערבית למזרחית, בתפיסות ה'אני' והזמן שונות, ומפגיש את הקורא בנספח עם דמותו העלומה יחסית של הרמן קלנבאך, ידידו היהודי של מהטמה גנדי. הרב דורי (אביגדור) הנמן מספר על מפגשו כרב וכמורה בישיבה עם הודו. על השאלות שעורר בו המפגש, כיהודי, כישראלי וכאדם, ועל לימוד התורה שלו שהשתנה בעקבות המפגש עם הודו. אורית סן-גופטה עורכת מפגש בלתי אמצעי עם אסכולות שונות במדיטציה וביוגה, ועם אנרגיות המפגש הרבות שמעוררת היוגה באדם. דריה מעוז משתפת במחקר מעמיק שערכה ביחס לקבוצות הישראלים השונות הנוסעות להודו. היא סובבת סביב משמעות החוויות הנחוות שם ועל אתגור הזהויות היהודיות והישראליות דווקא מתוך מפגש זה. יהונתן גארב עוסק בהתמערבות המזרח ובכניסת רכיבי הפסיכולוגיזציה אל שעריו. הוא ניגש לכך דרך המפגש עם הבודהיזם האמריקני ומתוך כך מגיע לעסוק בתופעת הניו-אייג' בכללה, על משמעויותיה הרבות....

הספר מבקש ללכת בעקבות המונח "רצוא ושוב", מונח מפתח ביהדות העוסק בקשר שבין האדם לבין הבורא. אדם חש כלוא בתוך מגבלות העולם הזה ובטרדות היום-יום הסיזיפיות. לבו מבקש לברוח אל האינסוף, אל מרחבי הרוח. זהו הרצוא. אולם לא פעם מעוררת דווקא העלייה מעלה רצון לשוב למטה, אל חיי המעשה, שדווקא בהם מצויה יכולת ההקשבה והבנייה המדודה המולידות את סערת ההתחדשות. ‏אם רץ לבך מתווה את הכוריאוגרפיה הסודית העתיקה, 'המאפשרת לאדם להתמסר לתנועות היום-יומיות ביותר מבלי להיבלע בהן. בין נתיבי המציאות מציצה ונחשפת האפשרות לדבקות ממשית ורבת עניין באלוהים. ‏ספר זה נע כבמסע בין הזרמים היהודיים השונים, שעסקו בסוד הרצוא והשוב וראו אותו בצורות שונות ואף מנוגדות. מסע זה הוא מסע אישי הדורך בפסוקי התנ"ך עובר דרך חכמי ימי בית שני ומגיע עד למורי החסידות הגדולים ולהוגי המאה העשרים. במסע זה מבקש אלחנן ניר לפרוש בפני קוראיו את תורת המפגש היהודית בין אדם לאלוהיו, לזולתו ולעצמו. והרי כל מערכת יחסים עומדת על קרבה וריחוק, על חיזור והיענות, על רצוא ושוב. ‏ אם רץ לבך הוא ספר לימוד מעמיק, המשמש גם כמבוא קולח ובהיר למחשבת היהדות בכלל ולמחשבת החסידות בפרט. אך לא פחות מכך זהו ספר של חוויה ורגש. והוא מגלה עולם כה עכשווי, חד ומלא תנועה, שהקריאה בו דומה לקריאה בסיפור עלילה סוער . ‏ אלחנן ניר הוא ר"מ בישיבת "שיח יצחק" ומלמד ב"מרכז שטיינזלץ". עורך ספרות במוסף "שבת" של העיתון "מקור ראשון" וחתן פרס ראש הממשלה ליצדרה לשנת תשע"א. ערך את הספר מהודו ועד כאן (מס,2006 ‏), וחיבר את ספרי השירה תחינה על האינטימיות (הקיבוץ המאוחד,2008 ‏) והאש הרגילה (ריתמוס, הקיבוץ המאוחד,2011 ‏). ...

אחרי שיונתן להבי ויתר, כמו אביו, על הליכה בגדולות, זנח את עתידו התורני המבטיח כלמדן מבריק והמיר אותו באהבתו הצנועה לאליסה, הוא מבקש לשרוד את חיי הזוגיות הצעירים שלו ולגבור על חרדותיו ולבטי האמונה שלו. אלא שעל היחד השברירי, על ה"רק שנינו" שלו עם אליסה, מאיימים שני אחיו. האחד הוא מיכה, אחיו חולה הנפש, המצליח לגרור את יונתן שוב ושוב לפרויקטים ההזויים שלו, משום שדומה שהכפייה שלו, מבחוץ, חוברת למשהו שפועם ביונתן מבפנים, למשיכה שלו אל הבלתי-נשלט. והאחר הוא עידו, אחיהם הצעיר של השניים שנפטר בצעירותו, אשר זכרו החי מאוד מטיל את צלו הכבד על ההווה. שום "רק שנינו" אינו מתאפשר בעולמו של הספר. כל צמד מאויָם בו על-ידי תובענותו התזזיתית של שלישי, או על-ידי ההתכנסות המבוהלת פנימה של מי שרוצה בבדידות. למתרגש לבוא על יונתן כבר היה תקדים מבַשר בדור שלפניו. מה שולט בעלילה הדו-דורית של הספר, עלילה של תקוות והחמצות, של אבהות-נוטשת ושל אשמות התובעות תיקון? מבלי לספק לקוראים פתרון פשוט מטלטל הספר את דמויותיו בין התפיסה שגורל אקראי מכה בהן לבין אפשרותה של תורשה נגועה; והן נראות ספק נענות להשפעות גורפות הנוחתות עליהן מבחוץ וספק נרדפות על-ידי דחפים נפשיים נעלמים המשתלטים מבפנים. ברגישות ובתנופה מעצב ניר נושא ודמות וקונפליקט לא-שכיחים בפרוזה הישראלית העכשווית ושוזר אותם לעלילה רבת חִיוּת. אלחנן ניר פירסם שלושה ספרי שירה ושני ספרי הגות, שזיכו אותו בפרס ראש הממשלה ובפרס רמת-גן. 'רק שנינו', הרומאן הראשון שלו, זכה במלגת פוזן הבינלאומית....

מי שנפלה עליו מפולת, ספר שיריו השלישי של אלחנן ניר הרואה אור בסדרת ריתמוס, נע בכנות ובתעוזה בין הקצוות השונים של הקיום. הוא מיטלטל בין בית למפולת, בין טירוף לשפיות ובין טוטאליות של קדושה לבין היום-יום הנערם בכיור המטבח. שיריו של ניר מפליאים לנסח את ההתמודדות האנושית עם יתמוּת ועם הוֹרות, כשם שהם מיטיבים להאיר פינות עלומות בחברה הישראלית ולתת פנים לאנשים השקופים שבתוכה. "אלחנן ניר מסתמן כאחד המשוררים הבולטים והאמיצים בדורו" (אלי הירש, ידיעות אחרונות, נובמבר 2011) "ניר הוא מנציגיו הבולטים של הזרם האמוני בשירה העברית, זרם המתעצם בחשיבה הדתית היהודית. חרף הנימה האינטימית הנהוגה במרבית השירים הם הולכים בגדולות ולעתים אף גובלים בחשיבה מאגית" (ארז שוייצר, הארץ, אוגוסט 2011) "בספרו הראשון של אלחנן ניר היו כמה מרגעי השירה היפים שקראתי. ספרו השני משמר את קול התפילה האינטימי והזועק הזה. שיריו מוסיפים לחפש אותה חשיפה מוחלטת של היחיד מול אלוהיו, את הכמיהה וההבטחה למגע בתוך "שיגרת החפצים הקשה". כך גם ההכרעות הלשוניות העזות, האינטר-טקסטואליות הלא-מפורשת, והשימוש ביסודות סמליים הנרקמים בחושניות" (עילי ראונר, הארץ, ינואר 2012)...

קבוצת כלות נכנסת לתוך ישיבה ומתחילה לרקוד; מת מסתובב כאחד האדם בין חוגגים; רב שמחליט כי עליו לגלח את זקנו ופאותיו ולהיראות כגוי; אדם מוצא עצמו במרכזה של פרשיית בִּיוש כשאין לו מושג מה טוענים נגדו – כל אלה הם רק מקצת מחלומותיו הסוערים של ר' נחמן מברסלב, המורה החסידי הגדול בן המאה ה-18. ספרים רבים נכתבו על משנתו, שהפכה בשנים האחרונות לאבן שואבת להמונים המוצאים בה מענה למצוקותיהם הקיומיות והנפשיות ולשאלות של זהות שאינן מרפות. אך העולם החידתי והתוסס של חלומותיו – הגדוש בפנטזיה ובטירוף, כמו גם באמירות נוקבות ואישיות – לא זכה עד כה להתייחסות שיטתית. יהודי בלילה הוא ניסיון ראשון לגעת בעולם החלומות הברסלבי העלום, לפרש אותו ולהעמיק בו. זהו ספר העוסק בחיפוש האדם אחר עצמיותו ואחר אלוהיו, תוך שהוא חותר למגע עם הצדדים המודחקים של הנפש ודן באתגרי האמונה הניצבת מול השתלטות הטכנולוגיה. אלחנן ניר הוא ר"מ בישיבת 'שיח יצחק', מלמד בישיבת 'מחניים' ועורך את מוסף "שבת" ב"מקור ראשון". כתב את ספר ההגות "אם רץ לבך" (ידיעות ספרים) ושלושה ספרי שירה ("תחינה על האינטימיות", "האש הרגילה" ו"מי שנפלה עליו מפולת", שראו אור בהוצאת הקיבוץ המאוחד/ריתמוס). חתן פרס ראש הממשלה ליצירה לשנת 2011....

"גּוּף שֶׁנּתַָתָּ בּיִ", ספר שיריו הרביעי של אלחנן ניר הרואה אור בסדרת ריתמוס, עוסק בהתרוצצות האדם מול נפשו ואמונתו, בשבר ובתיקון, במתח בין גוף לרוח, ובכאבי המקום והזמן הזה. ספר זה מצטרף לספרי השירה הקודמים שלו, שהפכו למעין ספרי תפילה ומסע עבור רבים המבקשים למצוא שפת עומק חדשה, מלאת כנות, חמלה והומור, לחיים אנושיים ויהודיים עכשוויים. "מעטים המשוררים אשר הביאו עִמם תנופה רעננה כאלחנן ניר. העירוב בין תהומות התודעה לשיחות האדם ובין סכנות הטירוף לשבח הנורמליות, מאפיין את הספר בחן מיוחד. מתוך זהירות וצניעות, ומתוך בטחון שירי, זוכה אלחנן ניר בכתיבת ספר שירים מצוין ומלא קסם" (מתוך דבר השופטים, פרס קוגל לשירה, 2016) "באלחנן ניר מתקיים שילוב נדיר של תלמיד חכם ומשורר נפלא. השירה שלו פרועה, מפתיעה ומדויקת — כשהיומיומי והנחלם, השייכות וההעדר, הפוצע והמלטף, נשזרים ליריעה אחת, עזה ומטלטלת" (רבקה מרים) "ספר מופלא. המילים שנצעקות בו נצעקות מתוך ההתמסרות הגדולה ביותר. קול הפותח שערי שמים" (דנה אמיר) אלחנן ניר עורך מוסף "שבת" ב'מקור ראשון'. פרסם את ספרי השירה תחינה על האינטימיות, האש הרגילה ומי שנפלה עליו מפולת (ריתמוס — הקיבוץ המאוחד), את ספרי ההגות אם רץ ליבך ויהודי בלילה (ידיעות ספרים), ואת הרומן רק שנינו (הספריה החדשה). על יצירתו זכה בפרס ראש הממשלה ליצירה, בפרס רמת גן לספרות, בפרס קוגל ובמלגת פוזן הבינלאומית....

הַיּוֹם אַתֶּם יֹצְאִים עוסק בתכנים הבסיסיים של חג היווצרות העם היהודי – חג החירות. הוא מוצא בהם ממדים חדשים של עומק ורלוונטיות וקושר את השאלות שמעלה החג לאלו העומדות במרכז השיח הציבורי בימינו: משמעות הגיור, אנטישמיות, רוחניות וגבולות ההלכה, מקום המסורת וזיכרון העבר ביחס לאתגרי ההווה, חיים בטבע למול חיים אורבניים ועוד. פרקי הַיּוֹם אַתֶּם יֹצְאִים נוגעים בנושאים גדולים בשפה אישית ומלאת לב והופכים את המפגש עם החג למסע מקורי בשאלות הזהות הקיומיות ביותר שלנו. הספר מתחיל בפסוקי המקרא, בדברי חז"ל ופוסקי ההלכה, מצרף אליהם את תורות המקובלים והחסידים ואת מחשבת הרב קוק והרב שג"ר ומשלב בהם עושר ספרותי, פילוסופי ופסיכולוגי. הרב אלחנן ניר הוא ראש בית המדרש נהלך ברג"ש בישיבת שיח יצחק, מלמד בישיבת מחניים, עורך מוסף שבת בעיתון "מקור ראשון" וחתן פרס ראש הממשלה ליצירה. זהו ספרו התורני־הגותי השלישי. קדמו לו "אם רץ לבך" ו"יהודי בלילה", ארבעה ספרי שירה ורומן....