קצת מביך לכתוב את הביקורת הזו עכשיו, רגע אחרי שהביקורת של מסמר עקרב על "נערות חורף" התנוססה בעמוד הראשון.
אז לפני הכל אבהיר: מעולם לא סבלתי מכל הפרעת אכילה שהיא וה-BMI (*) שלי על כל תנודותיו מעולם לא חרג אל מחוץ לטווח התקין לשום כיוון.

------------------------------------------------

(*) מסמר, BMI הוא לא איזה מושג אזוטרי ולא מוכר! כולם יודעים מה זה BMI!
מה, יש כאלה שלא?
טוב... נסגור על

דבר ראשון, ולפני הכל: אני פוקד עליכם להיכנס לסקירה הזו, לקרוא את כל כולה מן ההתחלה ועד הסוף, לכתוב תגובה אוהדת ולסמן לייק.


***

על פניו, הספר נראה כמו עוד הפקה עליזה, שמחה ואופטימית של דיסני: יש בו נסיכות, יש בו נסיכים, יש בו גמדונים, יש בו אלפים, יש בו פיות. יש אווירה של פרחים מלבלבים ופרפרים שעפים בקלילות בין השיחים וציפורים ששרות שירים נעימים. אפילו הענקים והמפלצים לא ממש הורסים את החגיג

אחד מהספרים היותר טובים שקראתי!
לכל אלה שאוהבים פנטזיה מומלץ!
<mark>גייל קרסון לוין</mark> כותבת בצורה מיוחדת ומרתקת.
תמיד מתחשק לי לקרוא אותו שוב!

הספר הרחיק לכת לטובה ממה שחשבתי שהוא יהיה.
הסיפור יוצר תערובת של תחומים בספר,והוא גורם לו להיות מעניין. לסיפור יש מסרים אשר עוזרים לכל אדם בחיים. סוג של טיפ שכזה.
ספר מצוין.
כפיים ל<mark>גייל קרסון לוין</mark> על הכתיבה.
תענוג לקרוא אותו.

אף פעם <mark>גייל קרסון לוין</mark> לא יכולה לאכזב אותנו-להפך-היא תמיד מפתיעה אותנו בדברים למופת.
הספר הזה כתוב יפה מאד,הוא מלמד שיופי לא הכי חשוב בחיים,והוא גם ממש ממש מוסרי.
אפשר לקחת אותו צידה לדרך-הוא בעיניי מלמד המון דברים משמעותיים בחיים.
למרות כל הסכנות שהיו טמונות בדרך לאיג'ורי וקיירה-בסוף האהבה שלהם התגשמה,וטוב שהם מצאו את השיר שלהם :)

הי תראו זאת אני.
באתי לכתוב ביקורת על ספר ועל הדרך לחרטט על חיי כי עכשיו אחת ולא בא לי לישון.

בכל אופן.
החיים ממש *** לרוב. צריך לקום בבוקר וזה דפוק. צריך לעבוד וזה דפוק כפליים. צריך לעשות דברים לעשות דברים לעשות דברים וזה לא נגמר לא נגמר לא
צריך לאכול צריך להתאפק לא לאכול צריך להתקלח צריך לנקות צריך לדעת צריך לדעת צריך לדעת

יש שלב שבו כל הצריכים האלו חוברים יחד לגל גדול ונורא, מצחין מאדי

ספר הוא כמו מסע.
יש את המסעות הקשים, שמשאירים אותנו קצרי נשימה ומותשים. יש את אלה המשמימים שיותירו אותנו פעורי פה מהסיבות הלא טובות. יש גם כאלה- ישמרנו האל! שנפסיק באמצע.
ויש את המסעות המושלמים. מתחילים מהעמוד הראשון, וכשמתקדמים בקריאה נחשפים אל נופים חדשים, לומדים להכיר את הדמויות ולחוות איתן את חוויותיהן. מהלכים בשביל המפותל שמתווה את העלילה בעליותיה ובירידותיה, וכל חלק קטן בשביל הוא כל כך מדה

איזה ספר מושלם!
****
כשאחותי התקשרה אלי לפני כמה שנים, לא ממש שמתי לב למה שהיא אמרה, הייתי שקועה עמוק בספר, אני לא זוכרת איזה, היא הצליחה לתפוס את תשומת הלב שלי בארבע מילים: ״יש לי ספר בשבילך״, אלה, נראה לי, המילים היחידות שיכולות להוציא אותי מספר.
אחותי מבוגרת ממני ב14 שנים, ועל פי מה שהיא אומרת, כמעט גידלה אותי בשלוש שנים הראשונות של חיי, מיותר לציין שהיא יודעת את הטעם המדויק שלי בספרים.

א

סיפור אגדה שונה מעט מהרגיל. משפחת פונדקאים באיורטה, ארצם של הזמרים נעימי הקול ויפי התואר, מאמצים תינוקת שננטשה בפונדקם. לפי השמיכה שבה נעטפה התינוקת הם מבינים שהיא באה ממשפחת אצילים עשירה. התינוקת קירה ננטשה כנראה מאחר שהיא בת תערובת ונראית שונה מאוד מאידאל היופי המקומי - עורה לבן, שערה שחור ולא זהוב. היא גם גדולה יותר בגופה מהמקובל כיפה. הוריה המאמצים מתייחסים אליה באהבה ומגדלים אותה במסירות עם ש