ביקורת ספרותית על מבנה - תשע נשמות #114 מאת סרחיו ביסיו
ספר טוב

---

"מבנה" הוא ספרו השני של סרחיו ביסיו שאני קורא. הראשון היה "שלושה חייזרים", ספר שמאוד לא אהבתי כנראה מהסיבה שמדע בדיוני ואני מעולם לא היינו חברים ולא התחברנו. למרות זאת, חשבתי שמגיע לביסיו צ'אנס נוסף.

ב"מבנה" שתי נובלות כאשר מבנה הוא שמה של הראשונה מבין השתיים ולטעמי גם המוצלחת יותר. אמנם אין כאן מדע בדיוני אך יש לביסיו נטייה לגלוש לסוריאליזם וזה כבר דבר שהרבה יותר קל לי לעכל (עד גבול מסוים) מאשר מד"ב.

הסיפור מתרחש בתוך בניין מגורים שבו מתגוררים דיירים שונים ומוזרים, עם יחסים טעונים, אפלים או אבסורדיים. המספר שהוא גם אחת הדמויות, עוקב אחר החיים בבניין, והסיפור מתפתח לסדרה של התרחשויות מוזרות, קומיות לעיתים, ולעיתים מטרידות מאוד. הדיירים בבניין לוקחים חלק בבנייתו ובתחזוקתו של המבנה ובשלב מסוים מסתבר כי יש בו יותר מדי מכל דבר: יותר מדי אנשים, יותר מדי חדרים, יותר מדי מפלסים והוא מהווה לדעתי מן מיקרו-קוסמוס של החברה העירונית. בשלב מסוים המנהל מגלה שיש במבנה מנהל אחר הפועל במקביל לו. כמובן, נשאלת השאלה מדוע האנשים טורחים בכלל להגיע ולקחת חלק בפרויקט חסר התועלת הזה. והמספר עונה: "הם רצו להיות חלק מחוויית היצירה. אחדים מעצם היותם מוזרים, אחרים בגלל הצורך, או סקרנות, או מאחר שהשיגו מקום היה מגוחך לא לנצל אותו כשרשימת ההמתנה ארוכה כל כך".

המבנה הוא כמובן מטאפורה והשאלה המתבקשת היא למה בדיוק? יתכן כי המבנה הוא מטאפורה לנפש האדם כי הרי הבניין סגור, מנותק, כמעט חסום לעולם החיצון – וכך גם רבים מהדיירים: הם סובלים מניכור, בדידות, שיגעון סמוי או פחדים מודחקים. ואולי החיים בתוך "מבנה" הם מטאפורה לחברה העירונית, לניכור, לחוסר תקשורת ולציפיות החברתיות האבסורדיות. הכל כמובן בעייני המתבונן או אם תרצו בעייני הקורא.

את הנובלה השנייה "כיבוש" אהבתי פחות מהסיבה כי הסוריאליזם שם כבר גולש מעבר ליכולת העיכול שלי אם כי אני בטוח שגם הנובלה הזו תמצא חן בעייני רבים.

לסיכום: אני שמח שנתתי לביסיו צ'אנס נוסף ובענייני דירוג: 4 כוכבים בזכות "מבנה" שהוא בהחלט סיפור מעורר מחשבה.

» ביקורות נוספות של בנצי גורן
» ביקורות נוספות על מבנה - תשע נשמות #114