ז

ז'אן ג'יונו

סופר


1.
ארבעה בתים מפורחים סחלבים עד לשפת הרעפים, מזדקרים מעל הקמה הגבוהה העבותה. זה בין הגבעות, מקום שם בשרה של האדמה מכה גלים דשנים. פריחת המשנצת מדממת לרגליהם של עצי הזית. הדבורים מפזזות סביב עצי הלבנה הצמגמגים ממוהל מתוק. עודפיה של מזרקה שרים בשני מבועים. הם צונחים מן הסלע והרוח זורה אותם. הם שוקקים מתחת לעשב, ואחר כך מתאחדים וזורמים ...

2.

ג'יונו הוא גילוי מרענן. הטבע והאדם מתאחדים בסימביוזה של רשע ודמוניות, הרמוניה של תוקפנות ופולחן (ואני מדגיש- כל זה בהרמוניה מוחלטת, ולא בדי... המשך לקרוא
5 אהבו · אהבתי · הגב





©2006-2018 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ