ארבעה בתים מפורחים סחלבים עד לשפת הרעפים, מזדקרים מעל הקמה הגבוהה העבותה.
זה בין הגבעות, מקום שם בשרה של האדמה מכה גלים דשנים.
פריחת המשנצת מדממת לרגליהם של עצי הזית. הדבורים מפזזות סביב עצי הלבנה הצמגמגים ממוהל מתוק.
עודפיה של מזרקה שרים בשני מבועים. הם צונחים מן הסלע והרוח זורה אותם. הם שוקקים מתחת לעשב, ואחר כך מתאחדים וזורמים יחדיו על מצע של סמר.
הרוח מהמהמת בעצי הדולב.
אלה הם לה באסטיד בלאנש.
שריד של כפרון, במחצית הדרך בין המישור שמטרטרים בו חייהן הסואנים של מדישות הקיטור לישימון הגדול של האזוביון, מחוז הרוח, בצילם הקר של עצי הלור.

ז'אן ג'יונו (ז'יונו)

ז'אן ז'יונו (בצרפתית: Jean Giono; ‏ 30 במרץ 1895 - 8 באוקטובר 1970) היה סופר צרפתי. ספריו המרבים לתאר את הסביבה הכפרית של אזור פרובאנס שבצרפת, עוסקים במצבו של האדם בעולם ובשאלות מוסריות ומטאפיזיות. ז'יונו הואשם בכך שתמך במשטר וישי ולא התנגד לגרמניה הנאצית במלחמת העולם השנייה. מגניו טועני... המשך לקרוא

שם הספר
מישהו מבומון
האיש ששתל עצים - הוצאת אסיה
האיש שנטע עצים - אגדה מודרנית
ספיח