אזהרת ספויילר- יתכן ואחשוף מספר פרטים מהעלילה
הרומן כיכר היהלום מאת <mark>מרסה רודורדה</mark> נקרא לעיתים קרובות דרך פריזמה פמיניסטית, אך ניתן להציע קריאה אחרת – אנושית ורדיקלית יותר – הרואה בו כתב אשמה נגד עולם הנשלט בידי ערכים גבריים של כוח ושליטה, ומציעה במקומם קיום אחר, המבוסס על חמלה, פגיעות וקשר אנושי. הרומן מתחיל בספור אהבתם של קימט ונטליה, שני בני אדם – גבר ואישה – שנלכדים יחד במוסכמות של מגדר, עוני,

״כיכר היהלום״ של <mark>מרסה רודורדה</mark> הוא ספר מבריק בעיני, מלא עדינות וחוכמה וקסם. אל ״כמה, כמה מלחמה״ שלה באתי בציפייה מיוחדת גם משום שאני אוהבת את סיפורי התקופה בספרד, מלחמת האזרחים האנטי פאשיסטית הולידה ספרים שנצרבו בי. אני אוהבת סיפורי מסע ,בלב הרומן נער מברצלונה, יתום, מכור להרפתקנות, משועמם, בורח מהבית, מצטרף למלחמה, בורח מהמלחמה, ונודד, פוגש בכל פרק דמות אחרת. בכל זאת התאכזבתי, כי אמנם הכל אמור להי

לעתים רחוקות,למעשה לעתים נדירות נקרא בדרכי ספר,שאם תחילת קריאת הדף הראשון בו אני מרגישה תחושה שלא אהיה אותו אדם,אשה וקוראת,כאשר אסיים לקרוא את הספר.

משהו גדול ובלתי מוסבר שאי אפשר לשים את האצבע מהו- עומד להתרחש במהלך קריאת הספר ושרק לאחר סיומו אתחיל אולי להבין את מהותו ואת השפעתו עלי.

זה הספר הזה! .

הספר נכתב ע"י סופרת קטלאנית בגלותה בשוויץ ופורסם ב1962 הספר נכתב מתוך ועל החברה,התרבות,הס

סיפור חיי אישה בשם קולומטה בברצלונה. העליות והירידות. לפני ובזמן מלחמת האזרחים בספרד. אישה צעירה מהמעמד הבינוני נמוך, נישאת לגבר לא יציב קנאי בתחילת דרכו הוא עובד כנגר ועושה רושם של חרוץ ועם הזמן נוטש את מקצועו ומתחיל לגדל בבית יונים. קולומטה נאלצת לשרוד בכדי להגן על ילדיה. היא עושה את כל הויתורים מתאימה עצמה לשגיונות בעלה, עובדת מאד קשה בעבודות נקיון ובקושי חיה. בעלה יוצא למלחמה והיא נשארת לרעוב

זהו ספרה השני של הסופרת רודורדה <mark>מרסה</mark> אשר תורגם לעברית .
הספר פורסם ב-1974 ועלילתו עוסקת בהשתלשלות קורותיה של משפחה אמידה בברצלונה במשך שלושה דורות טרם מלחמת האזרחים ובמהלכה .הספר מתאר יחסים של גילויי עריות, תיעוב האם לבתה,סודות מזימות ותחבולות אפלים.

לצערי לא נהניתי ולא התחברתי לספר.איני יודעת אם האשמה בתרגום,או ברמת העריכה הלשונית.התחושה בקריאת הספר הייתה של מעין "תקיעות" ואי התחברות בין המ

מנעול חלוד, שרשרת פלדה. עשבים לא גזומים. גן שגדל פרא, מזרקות, כלובי ציפורים ריקים, ספסלי אבן. בית מידות נטוש, עם חלונות פעורים וקיסוס שצומח פרא על הכתלים. כאן יתחיל הסיפור, זו התפאורה.
הבית יתמלא ברסיסי החיים של משפחה קטאלונית עשירה, אך ברבות הימים, עם תהפוכות החיים והמלחמות, ישוב למצבו הטבעי, הראשוני. כמו הגן של סינדרלה, סבוך, קוצני ואפל.
את הסיפור מוסרת <mark>רודורדה</mark> דרך עיני המשרתות, הפילגשים ו

מקסים! נטליה, המכונה ע"י בעלה קולומטה - יונה, דווקא דומה בהתנהלות חייה לנוצה - פסיבית, עפה לאן שהרוח מעיפה אותה. את הרוח יוצר בעלה האגוצנטרי והמניפולטיבי ונטליה ללא יד מכוונת בעולם, מאז מות אימה, חיה את חייה על פי הגחמות של בעלה. למזלה (אם כי נראה בהתחלה שלרוע מזלה), נושבות עוד רוחות בעולם, חזקות יותר מהרוח שבעלה מייצר והרוחות האלו משנות לגמרי את מציאות חייה ואף מביאות לכך שנטליה מוצאת שוב את החיב

נטליה, שבעלה מתעקש לקרוא לה קולומטה, רוצה להגיע לחיי משפחה שלווים ורגילים לגמרי. גם המעט היחסי הזה בא לה קשה הן בגלל בעלה והן בגלל המלחמה ולרוב בגלל העוני.

הפגישה המקרית בין נטליה לקימט הולידה ניצוץ. היא עובדת בחנות דברי מתיקה והוא בעיקר נגר אמן. לאחר נישואיהם, כשכבר מצאו בית והחלו בניסיונות להביא ילדים, המצב הכלכלי הורע ועבודת הנגרות פחתה. קימט, שאהב יונים, החליט להפוך את גג ביתו לשובך אחד גדו

קולומטה- נערת היונים- מתוארת כאישה טובה ונכנעת לבעלה. אט אט היא מגיחה אל העולם מתוך סערת נפש והתקוממות פנימית ונלחמת על עצמאותה ועל חייה המוכתבים לה מסביבתה.
כל התהליך, המחשבות והרגשות, מתוארים ברגישות. פשטות. ונאיביות מפליאה. כל פרק מסתיים במשפט נאיבי, כאילו מתוך מחשבה חולפת ולא קשורה לארועים הקודמים. היא מתחתנת כאילו בלי כוונה, אולי כי כך החליטו בשבילה, היא נגררת. אבל כשנולדים הילדים היא מת