בקיץ 1990 יוצאות ארבע נשים צ'יליאניות באמצע חייהן לחופשה על שפת אגם. הרחק ממשפחותיהן ומחיי היומיום שלהן, הן מספרות זו לזו ללא עכבות את סיפוריהן האישיים ואת אלה של החוגים החברתיים, הפוליטיים והמקצועיים שבתוכם הן סובבות. החוויה הסוציאליסטית בצ'ילה בתקופת שלטונו של סלבדור איינדה וההפיכה של 1973 שהורידה אותו מהשלטון הטביעו בחייהן חותם של אש - אך גם האהבה והכאב, ההתפכחות והחמלה הותירו בהן עקבות. אנחנו שאוהבות כל - כך מזמן מפגש עם עולם מרתק, שבו האהבות והפרידות, המכאובים וההומור, חיי העבודה וחיי המשפחה, נארגים יחד ונותנים בידי הקוראים מפתח למצב אנושי בסיסי, שאך מעט נגעו בו בספרות הדרום - אמריקאית - מצבה הקיומי של האישה. נקודת - המבט הנשית, גילוי הלב המוחלט של גיבורות הספר, יחד עם פרשות חייהן הנפתלות על רקע תקופה סוערת ורבת תהפוכות בהיסטוריה של צ'ילה, עושים את הקריאה ברומן הזה לחוויה יוצאת - דופן. מרסלה סראנו נולדה בסנטיאגו, צ'ילה, בשנת 1951. היא למדה בבית הספר לאמנות באוניברסיטה הקתולית ועבדה כאמנית באיטליה ובצ'ילה. היא נשואה ואם לשניים. אנחנו שאוהבות כל - כך זכה בשנת 1994 בפרס על - שם האחות חואנה אינס דה לה קרוס, פרס המוענק לרומן הלטינו - אמריקאי הטוב ביותר שכתבה אישה.