<mark>איקאסה</mark> כותב בסגנון ריאליסטי עז ביטוי המשלב ביקורת חברתית נוקבת. הסיפור לא קל לעיכול כיוון שהוא מתאר בשפה ישירה את הניצול של האינדיאנים
על ידי האדם הלבן והצ'ולוס (אינדיאנים מעורבים).

הספר נכתב ב-1934 ונחשב לקלאסיקה בספרות הלטינית וכספר האקוודוריאני המפורסם ביותר.

<mark>איקאסה</mark> עצמו אדם לבן, אך הוא חי הרבה שנים במחיצת האינדיאנים ולמד את תרבותם ומנהגיהם.

הכתיבה קולחת, יפה ונקיה מעודפים. אין הר

לפני כמה ימים קראתי ידיעה בעיתון על כך שבעת שיפוץ בניין בדרום תל אביב התמוטט אחד הפועלים. לא ברור מה בדיוק קרה לו. מה שברור זה שהקבלן אחז בכתפיו, ציווה על פועל נוסף לאחוז ברגליו, ויחד הטילו אותו אל המדרכה שמעבר לכביש. אחר כך ציווה הקבלן על יתר הפועלים להסתלק. אנשים שראו את זה הזעיקו את האמבולנס שביצע פעולות החייאה בפועל, אולם עד הגעתו לבית החולים הוא מת. הוא לא היה אינדיאני. הוא היה פלשתינאי, אבל

ספר קשה לקריאה על דיכוי ונישול האינדיאנים באקוודור.
בעצמה חזקה ביותר מתאר המחבר קולוניאליזם רשע, ניצול נפשי וגופני כעונשים של עבודות כפיה ואונס.
המניע , איך לא, כלכלי ,מלווה בסיוע צבא ותיאולוגיה של כמורה מושחתת וחסרת מעצורים.
לבסוף בא המרד שתוצאותיו ברורות מראש.
מאידך, גם הניוול של החיים האינדיאנים, אמונות תפלות, חוסר אונים, העדר מנהיגות מובא בבהירות בספר.
בסוף הספר מוסף של כמה עמודים, שמרח