איקאסה כותב בסגנון ריאליסטי עז ביטוי המשלב ביקורת חברתית נוקבת. הסיפור לא קל לעיכול כיוון שהוא מתאר בשפה ישירה את הניצול של האינדיאנים
על ידי האדם הלבן והצ'ולוס (אינדיאנים מעורבים).
הספר נכתב ב-1934 ונחשב לקלאסיקה בספרות הלטינית וכספר האקוודוריאני המפורסם ביותר.
איקאסה עצמו אדם לבן, אך הוא חי הרבה שנים במחיצת האינדיאנים ולמד את תרבותם ומנהגיהם.
הכתיבה קולחת, יפה ונקיה מעודפים. אין הרבה עומק לדמויות, אבל אפשר לסלוח על כך כיוון שמטרת הסיפור היא להציג מצב חברתי של קבוצה אתנית שלמה ולא להתעמק בתאור הדמויות.
מומלץ!
















