<mark>אלחנן ניר</mark> הוא יוצר מוכשר ופורה במיוחד. רב בישיבת שיח יצחק שהקים הרב שג"ר, עורך מוסף התרבות שבת של מקור ראשון, ומחברם של כמה וכמה ספרי הגות. לצד זאת פרסם גם ספר פרוזה אחד, וזהו ספר השירה השלישי שלו (ולאחריו יצא עוד אחד). קראתי לא מעט מניר – בהגות, בפרוזה ובשירה – אבל זהו ספר השירה הראשון שלו שקראתי מתחילתו ועד סופו.

הספר מחולק לשישה שערים, שנעים בין חיפוש אחר השראה ונשגב בתוך היומיום, לבין חוויית

אני מרשה לעצמי לומר שאני די מכיר את הכתיבה של <mark>אלחנן ניר</mark>. מכיר ובדרך כלל מוקיר. קראתי לא מעט משיריו, קראתי את ספרו 'רצוא ושוב' וקראתי לא מעט ממאמריו שהתפרסמו לאורך השנים בעיתונות ובכתבי העת. ניר כותב ומפרסם לא מעט אבל זה ספר הפרוזה הראשון שהוא כותב, אז במובן הזה מדובר בספר ביכורים, וככזה אתייחס אליו.
<mark>אלחנן ניר</mark> הוא דמות די ידועה בציונות הדתית לסוגיה. הוא רב, הוא עורך מוסף התרבות והספרות של 'מקור רא

אל "רק שנינו" הגעתי מלאת סקרנות וציפיה.
<mark>אלחנן ניר</mark> הוא משורר ומסאי מוערך, איש שהכתיבה היא עיסוקו, אבל זהו ספר הפרוזה הראשון שלו, ואני מתחברת לפרוזה הרבה יותר מאשר לשירה.
"רק שנינו", לפי התקציר שלו, מספר את סיפורו של יונתן להבי, המנסה לבנות את הזוגיות הטריה שלו עם אליסה, אשתו. הם מנסים לבנות את ה"רק שנינו" הפרטי שלהם, אבל על ה"רק שנינו" הזה מאיימים יחסיו של יונתן עם אחיו מצד אחד, וההתכנסות פנימה ו

וירוס חורפי מפנק נתן לי מתנה שכבר מזמן לא זכיתי לה - להתחיל ספר ולסיים אותו ברציפות אחרי יממה. זכה "רק שנינו", וזכיתי אני העמלקית הקטנה, ושמיכת הפוך הגדולה כיסתה על שנינו עד תום העלילה (והחום. וכל השאר). אמנם "רק שנינו" חיכה בסבלנות אדוקה עד שאזכה לוירוס הנ"ל, שכן הביקורות שקראתי עד קריאתו היו מעורבות, וכך לא עטתי עליו מיד, אבל גם לא דחקתי אותו לסוף הרשימה.
על מה המהומה?
יונתן להבי, גבר דתי בעל

לפני שאכתוב את התרשמותי מהספר של הרב ניר חשוב לי לפתוח בגילויים נאותים:

1. אני לא אדם מאמין.

2. אני משתדל שלא תהיה לי דעה אוטומטית, ולמען האמת די עייפתי מהעיסוק הלא חשוב בדעתי האישית בפרט ובאקטואליה בכלל. ועם כל זה - בדרך כלל יש בי נטייה ראשונית לערכים ולדעות שמזוהים עם השמאל.

הרב <mark>אלחנן ניר</mark> טווה באמנות מרהיבה יריעה רחבה מאוד משלל מקורות וידע תרבותי. הוא חורז יחד - ספרות חז"ל עם פילוסופיה, קבלה

במראה הנבואה המופלא שבתחילת ספר יחזקאל, רואה הנביא מתוך החשמל דמות של ארבע חיות אשר מראיהן כגחלי אש, "וְהַחַיּוֹת רָצוֹא וָשׁוֹב כְּמַרְאֵה הַבָּזָק" (יחזקאל א,יד).
'רצוא ושוב' זה, המתאר מצב של תנועה אין סופית של קרבה ונסיגה, מתפתח בתורת הסוד הקדומה ('ספר יצירה') ובחסידות כתיאור של מצב חיים נפשי-קיומי שבו נמצא האדם בין אם כעובדה ובין אם כמצב אליו יש לשאוף.
באופן כללי ניתן לתאר את ה'רצוא' כרצון ו