#
המפרי ואן ויינן, מבקר ספרות באמצע שנות השלושים שלו, נולד וחי כל ימיו כג'נטלמן. חינוך מצויין של קלאסיקונים ופילוסופים, חיים נוחים של קריאה וכתיבה, כסף שהגיע מירושה ושום טירדה בצורת עבודה. יום אחד נסע המפרי במעבורת לבקר ידיד, תאונה, המעבורת התהפכה, המפרי הועף למי הקרח ונאסף על ידי ספינה מקרית. מהרגע הזה חייו התהפכו.

הקברניט של הספינה לציד כלבי ים שאספה אותו, איבד איש צוות. לא רק שסירב להחזיר א

שני סיפורים, שם אחד. הפרש של שש שנים בין כתיבת הראשון לשני. אותו סופר. אותו נושא – אבל אלה שני סיפורים שונים לחלוטין האחד מהשני,
תאור המעשה שייך לביוגרפיה של <mark>לונדון</mark>, שנשר בן 21 מהאוניברסיטה כדי לחפש ולמצוא זהב בערבות הקרח של קנדה-אלסקה ולהתעשר. עשרות אלפי צעירים חסונים כמוהו נהרו לאותו מקום מאותה סיבה. מעטים מהם התעשרו, רבים מתו שם ואיתם אלפי סוסים וכלבים שכל חטאם היה השתייכותם לצעירים יהירים וח

יש משהו בספריו של <mark>ג'ק לונדון</mark> שמשרה עלי איזשהו קסם.
לקרוא אותו זאת חוויה מאוד מיוחדת בשבילי, אני חוזר להיות ילד, שקורא על הטבע והים, חולם ומדמיין נסחף בתיאורים ולרגע נכנס לגוף החיה או האדם שבו, קופא מקור בשלג, או מחלץ עצמות ליד האש, סוחב מזחלת או מטפס על תורן הספינה בליל סערה.
קול קדומים, ופנג הלבן שניהם ספרים שקראתי שוב ושוב, ונהניתי עד בלי קץ. התרגום החדש לזאב הים החזיר לי את החוויות האלה ושוב

עדיין לא נתקלתי בספר של ג׳ק <mark>לונדון</mark> שהיה פחות ממעולה ואין ספק שספרו ״פנג הלבן״ הוא מהמעולים והמיוחדים שבהם.
כהקדמה לסקירה ארצה להתייחס לסוגיית התרגום של יהלי סובול. קראתי פה ושם הסתייגויות מהתרגום לעומת תרגומים קודמים כמו זה של כרמית גיא. אין ספק שתרגום זה מקצוע וסובול, שהוא בעיקר מוזיקאי, איננו מתרגם שזה מקצועו. מאחר שלא קראתי את התרגומים האחרים אני רק אציין שהקריאה הייתה שוטפת ולא הרגשתי שהתרגום

הדבר הראשון שהכה בתודעתי היה - איזו שפה רהוטה, גבוהה,המערסלת בקרבה מילים בודדות ההופכות לסך משפטים מיוחדים ואח"כ לעמודי קריאה מרתקים ומסחררים .

הספר הזה נכתב לפני 100 שנה ויותר {ב-1909} והוא לא רק עדכני בנושאו,אלא מרתק ולא ניתן להניחו מהיד.
זוהי גדולה של ספר העומד במבחן הזמן הספרותי.

מרטין עדן ששמו כשם גיבורו,הוא רומן שהיסודות האוטוביוגרפיים של <mark>ג'ק לונדון</mark> המחבר שזורים בו היטב .
לונדון כתב

בטמפרטורה של מינוס חמישים מעלות חוקי המשחק שונים. זהו עולם אחר. הקור הנורא חודר עצמות ומכלה אנרגיות. לכל פעולה יש משמעות. הדלקת מדורה יכולה להיות ההבדל בין חיים ומוות. אסור לך לזלזל בכוחו של הטבע ולחשוב שבינתך האנושית תנצח. אתה עלול לאבד אצבעות או בהונות אם תוריד את הכפפות כדי להדליק אש או לאכול או רגליך נרטבו. גפרורים עלולים להידבק זה לזה בקור העז ותתקשה להבעיר מדורה.
ואם תהיה בר מזל ותצליח על

ספרון קל וקליל, מתאים לבני נוער או כאתנחתא בין ספרים מורכבים יותר. הספר אמנם מתאים לבני נוער, אך יש בו רעיונות עמוקים ומורכבים.
<mark>ג'ק לונדון</mark> היה שייך לזרם הנטורליסטי שהיה פופולרי בתחילת המאה ה-20, זרם שדגל בתאור מקומו של האדם בטבע.
סיפור זה כמו רוב ספריו של לונדון עוסק בהתמודדותו של האדם עם איתני הטבע הקיצוניים.
הספר כולל שני סיפורים בני אותו השם שהם למעשה שתי גרסאות לאותו הסיפור. הגרסה הראשונה

חשבת פעם להפוך לסופר/ת? לזכות בכסף ובתהילה?
אם כן, אז הספר הזה הוא פשוט חובה!
באופן כללי הגיבור, מרטין עדן, הוא בן דמותו של <mark>ג'ק לונדון</mark> עצמו, לכן זה סמי-ביוגרפיה, אבל סוף הספר מבהיר שזאת לא בדיוק ביוגרפיה, למרות שבפועל הסיום אכן תואם במדויק את הביוגרפיה האמיתית (כן, אני יודע, זה נשמע מסתורי ומבולבל, אבל אני מנסה 'לא לחשוף פרטים מהעלילה', לפחות לא את הפרטים החשובים).
חלקו הראשון של הספר הוא סיפו

השנה הנוכחית היא 2073 וזאת אחרי שעשרות שנים חלפו מאז המגיפה הסמוקה שפשטה בעולם ובכל ארצות התרבות והחריבה אותו. כל הישגיו של האדם ירדו לטמיון וכל מה שנישאר הא לדאוג לצורכי הקיום הפיזיים היומיומיים כגון ציד, דיג ורעיית עיזים. אדם אחד נישאר לספר את הסיפור של הימים הקדומים האלו שאינם עוד ושמו הוא ג'יימס הווארד סמית. למספר הסיפור סמית יש שלושה נכדים ואיתם הוא מגיע לחופי מפרץ סן פרנסיסקו ושם הם חונים וע