“#
המפרי ואן ויינן, מבקר ספרות באמצע שנות השלושים שלו, נולד וחי כל ימיו כג'נטלמן. חינוך מצויין של קלאסיקונים ופילוסופים, חיים נוחים של קריאה וכתיבה, כסף שהגיע מירושה ושום טירדה בצורת עבודה. יום אחד נסע המפרי במעבורת לבקר ידיד, תאונה, המעבורת התהפכה, המפרי הועף למי הקרח ונאסף על ידי ספינה מקרית. מהרגע הזה חייו התהפכו.

הקברניט של הספינה לציד כלבי ים שאספה אותו, איבד איש צוות. לא רק שסירב להחזיר אותו לחוף, למרות הכללים שקבעו איך מטפלים בניצולי ים, הוא כפה עליו להמשיך איתם בתור איש צוות זוטר שבזוטרים. הקברניט הזה "זאב" לארסן, מטיל אימה על עובדיו ועל הציידים המקבלים ממנו שירות. הוא יוצר לעצמו חוקים משלו ובז לחלשים, שעומדים, כמו המפרי ואן ויינן על רגליהם (וכספם) של אחרים. זאב לארסן הוא אוטודידקט, איש נבון להפליא שלא רק מצליח לקרוא חומרים "כבדים" שלרוב דרוש חינוך ארוך שנים כדי להבינם, הוא גם מצליח להמציא לעצמו תיאורייה על היקום ועל חשיבות החיים והמוות. הוא היה יכול ללמד את איין ראנד פרק באגואיזם רציונלי תוצרת בית.

רק יכולתו הסיפורית של ג'ק לונדון חילצה אותו מטביעה במצולות המיש-מש שהרכיב את זאב לארסן. לונדון, שהיה בעצמו אוטודידקט, אם כי לא ג'נטלמן, שהחל לעבוד למחייתו בגיל 10, הלביש על הקברניט השטני והנבון שלו חלק מתולדות חייו וגם את הפילוסופייה של ניטשה. כל זה בתוך סיפור הרפתקאות, התמודדות עם איתני הטבע ועם איתני אדם, מתובל גם בסיפור אהבה רומנטי, ברוח התקופה. הספר יצא לאור ב1904 וויקיפידיה מספרת שכל המהדורה הראשונה נמכרה מראש, בזכות המוניטין של לונדון. היא גם מספרת שהספר זכה בלא פחות מ-6 עיבודים לסרטים שונים.

העותק שבידי נזרק כנראה מהבית עקב היותו ישיש, מרוט ומוכתם. בעברו גם היה ספר ספרייה. הוא יצא לאור ב1983 (לא נמצא בסימניה, אם כי אותה הוצאה) ותורגם מאנגלית על ידי צבי הרמן. המתרגם בחר לפחות שתי בחירות מוזרות לתרגום. הוא סימן את הפרקים באותיות ולא במספרים, ותרגם באופן די מוזר מונחים מחיי הסָפָּנות. דוגמה? טְרידָה, לפי מר הרמן. היא מגמה (טרנד). מֵיצָעָה לדעתו היא אמצע האוניה. שתי המלים האלה אינן מופיעות בשום מילון שבדקתי (אם כי יש לציין שבדקתי רק במילונים ברשת).

אשמור לי את הספר הזה בינתיים. למרות מראהו המרוט הוא זכה בינתיים לבית, לפחות עד שאפגוש עותק סביר יותר ממנו לאותו סיפור.”

“ספר איכותי
קראתי לפני הרבה שנים, היום בקריאה חוזרת העומק יותר מובן
בין השיטין הספר מציג שאלה עמוקה על פשר החיים, שאלה שלא ממש מוצאת את פתרונה בין דפי הספר
השאלה מוצגת באמצעות קולו של רב החובל,
אך קולו של הפילוסוף והמבקר, הומפרי- נאלם דום פעמים רבות מול עמדת רב החובל
הסיום ופתרון העלילה הינו מלא תקווה אך לא חד משמעי, הסופר נפטר מהבעיה אך לא פתר אותה
באופן כללי ספר מעולה בטעם משובח של פעם.”