"בקור של ארבעים וחמש מעלות ומטה מתחת לאפס, חייב אדם לדאוג לכך שיהא עמו חבר למסע" [להעלות מדורה, עמ' 174]

אני משוחד. כל מה שאכתוב אנא קחו בערבון מוגבל כי אני משוחד. כל ספר או סיפור של ג'ק לונדון הוא בשבילי מכונת זמן נוסטלגית, הנאה אפילו לפני שמתחיל לקרוא – מרגיש את הקור של אלסקה, את טיפות המלח של האוקיינוס, את הלחות של האיים הטרופיים, ואת הקרירות התוססת של חלב קוקוס בשל.

זה התחיל שהייתי ילד,