“לקראת יום השואה הקרב ובא, החלטתי לשוב ולעלות את הביקורת הזו, לאחר שנמחקה ע"י מנהלי האתר, ללא התראה. כשערערתי על ההחלטה נאמר לי שאני יכולה להעלות אותה שוב, ללא הסיום שלה כי היא פוגענית. לקחתי מאוד קשה את המחיקה הזו, ביחוד את ההאשמה שאני היא הפוגענית. תחילה נעלמתי מכאן, אבל חשבתי שנית לאחר תגובות מחממות לב שקיבלתי. זו לא הדרך הנכונה. אני מעדיפה שאנשים יגיבו לביקורת הזו, ואולי גם יחוו את דעתם על”

“על שחרור, עצמאות וחופש- סגה ישראלית ואנושית הספר "חופשת שחרור" מאת יהושע סובול רשמים וביקורת מאת ד"ר יעקב קורי כשדמעות חונקות בגרון, אחרי פרץ של צחוק, עצב, מתח, הנאה, חוויות והתרוממות רוח שלא חוויתי מזה שנים, סיימתי את קריאת יצירת המופת של יהושע סובול, הספר הישראלי הטוב ביותר שקראתי מעודי. חופשת שחרור הוא קריאת שחרור, דהירה פרועה אל החופש, עצמאות מהשבלונות המתקתקות של הספרות הקונבנציונלית. ב”

“חנינא רגב הוא דור שני לשואה, מחסל-לשעבר של זרועות הביטחון. לפני שנים רבות הוא איבד שניים מחבריו בפעילות מבצעית, שבה – כך לפחות האמין – חוסל גם האדם שגרם למותם. בהווה, שנים לאחר שפורקה היחידה, הוא מתהלך לו ברחובות מנהטן בדרך לפגישת עבודה אפורה, ועוקב אחרי זר מסתורי לפאב מתוך חשד שהוא אותו יעד נתעב שבעצם נותר בחיים. הוא נכנס – ואנחנו איתו – למסע פסיכדלי בעקבות אותו אדם ולמעשה גם בעקבות עצמו וזהותו,”

“את יהושע סובול הכרתי שוב בקורס התאטרון אליו נרשמתי בבר אילן, כאשר התחלנו לדבר על מחזות פוליטים, ואחד מהמחזות שמייצגות את הרעיון הזה הוא ''גטו''. את גטו ראיתי 7 שנים לפני כן, בתאטרון הקאמרי נשאבתי למחזה, אהבתי מאוד את הרעיון האינטלקטואלי העומד מאחוריו, אך עדיין חשתי שהוא כבר. הסיפור מגולל את סיפורה של גטו וילנה במרד הגטו, סיפוריה של התאטרון של הגטו, יהושע סובול התבסס כנראה על סיפור ההיסטורי של”

“לקראת יום השואה הקרב ובא, החלטתי לשוב ולעלות את הביקורת הזו, לאחר שנמחקה ע"י מנהלי האתר, ללא התראה. כשערערתי על ההחלטה נאמר לי שאני יכולה להעלות אותה שוב, ללא הסיום שלה כי היא פוגענית. לקחתי מאוד קשה את המחיקה הזו, ביחוד את ההאשמה שאני היא הפוגענית. תחילה נעלמתי מכאן, אבל חשבתי שנית לאחר תגובות מחממות לב שקיבלתי. זו לא הדרך הנכונה. אני מעדיפה שאנשים יגיבו לביקורת הזו, ואולי גם יחוו את דעתם על”

“על שחרור, עצמאות וחופש- סגה ישראלית ואנושית הספר "חופשת שחרור" מאת יהושע סובול רשמים וביקורת מאת ד"ר יעקב קורי כשדמעות חונקות בגרון, אחרי פרץ של צחוק, עצב, מתח, הנאה, חוויות והתרוממות רוח שלא חוויתי מזה שנים, סיימתי את קריאת יצירת המופת של יהושע סובול, הספר הישראלי הטוב ביותר שקראתי מעודי. חופשת שחרור הוא קריאת שחרור, דהירה פרועה אל החופש, עצמאות מהשבלונות המתקתקות של הספרות הקונבנציונלית. ב”

“חנינא רגב הוא דור שני לשואה, מחסל-לשעבר של זרועות הביטחון. לפני שנים רבות הוא איבד שניים מחבריו בפעילות מבצעית, שבה – כך לפחות האמין – חוסל גם האדם שגרם למותם. בהווה, שנים לאחר שפורקה היחידה, הוא מתהלך לו ברחובות מנהטן בדרך לפגישת עבודה אפורה, ועוקב אחרי זר מסתורי לפאב מתוך חשד שהוא אותו יעד נתעב שבעצם נותר בחיים. הוא נכנס – ואנחנו איתו – למסע פסיכדלי בעקבות אותו אדם ולמעשה גם בעקבות עצמו וזהותו,”

“את יהושע סובול הכרתי שוב בקורס התאטרון אליו נרשמתי בבר אילן, כאשר התחלנו לדבר על מחזות פוליטים, ואחד מהמחזות שמייצגות את הרעיון הזה הוא ''גטו''. את גטו ראיתי 7 שנים לפני כן, בתאטרון הקאמרי נשאבתי למחזה, אהבתי מאוד את הרעיון האינטלקטואלי העומד מאחוריו, אך עדיין חשתי שהוא כבר. הסיפור מגולל את סיפורה של גטו וילנה במרד הגטו, סיפוריה של התאטרון של הגטו, יהושע סובול התבסס כנראה על סיפור ההיסטורי של”