לפני הכל, אני גאה בעצמי. אני גאה בעצמי הילדה שקראה ספרים טובים, ואני גאה בעצמי של היום שיודעת שזו גאווה לקרוא ספרים טובים ולכתוב עליהם ולאהוב אותם גם אם הם נראים תינוקיים.
הלאה.

הנה לפנינו ספר נהדר מתחילתו ועד סופו. ספר בנוי היטב, ספר עם מסרים טובים ולא מתחנחנים, ספר שרומז בעדינות בעדינות מה הוא רוצה לומר, אבל לא מתבייש לומר.
ספר עם התחלה ואמצע וסוף ותמה מרכזית ותקווה ורצון והבנה. המון הבנה.

בתי בת האחת עשרה אינה חובבת קריאה להוטה. ולכן כאשר היא אוהבת סופרת מסוימת אני ממהרת לשאול בעבורה את כל הספרים של אותה סופרת. הספרים של <mark>ג'קלין ווילסון</mark> הבריטית הם הצלחה גדולה בביתנו. הם דנים בסוגיות וקונפליקטים של ילדים ובני נוער בשפה מכבדת שאינה רדודה מדי (עיין ערך סמדר שיר). בקיצור, שווה ניסיון בקרב סרבניות, ואולי גם סרבני, הקריאה הקטנים שלנו.

ספר מצוין,אשר נותן הצצה לעולם המורכב של:אלי,נדין ומגדה.

הספר מתאר,את ההתמודדות של השלוש עם בעיות שונות:דימוי עצמי,דימוי גוף.ועוד...
נהניתי מאוד לקרוא את הספר,<mark>ג'קלין ווילסון</mark> מתארת בצורה כל-כך מבריקה ושנונה,את אחת הבעיות הרציניות ביותר כיום.

אחד הספרים המרתקים והקסומים שנכתבו איי פעם,<mark>ג'קלין ווילסון</mark> אכן סיפקה את הסחורה.ואכן נותרתי מסופקת,ומחכה לעוד.

התחלתי לקרוא את הספר,עם המון ציפיות(חברה שלי המליצה לי עליו)

ההתחלה מאכזבת,לא עקבית ומאוד צפויה.
אחר-כך,הסיפור התחיל להיות יותר יפה ומרגש(והחברות בין טרז'ר לאינדיה,כל-כך נדירה ויפה)
מאוד נהניתי מן הסיפור,ולעיתים אפילו צחקתי(אבל היו כמה וכמה חסרונות)

<mark>ג'קלין ווילסון</mark> לקחה נושא מרגש ומעורר הזדהות,והפכה אותו לספר מצליח.
אני ממליצה לכולם על הספר הזה(הוא מתאים גם למבוגרים).

את הספר הזה פשוט אי אפשר להפסיק לקרוא - מיד התחברתי לדמות של דגנית.
הספר משעשע ומרתק ולדעתי הוא אחד מהספרים היפים ביותר של <mark>ג'קלין ווילסון</mark>.

רק לפני שבוע כתבתי שמזמן לא קראתי ספר נוער, ושבאופן כללי אני קוראת פחות ספרי נוער מה שקראתי בעבר, והנה נפל עלי דיכדוך כבד, מצאתי את עצמי אפופה בערפל של יאוש, כזה שממיס כל טיפה של אנרגיה או רצון לעשות משהו.
אפילו להרים ספר מערימת הספרים שליד המיטה שלי.
פתחתי את אפליקציית ליבי, ספרייה דיגיטלית, שהתקנתי לאחרונה וחיפשתי חומר קריאה קליל-קליל, כזה שלא ידרוש ממני כלום, גם לא להפסיק לבכות.
וקראתי שני ס

ספר חכם ורגיש מעביר את המסר בעט עדין מאד. טרייסי בת 10 אמה החד הורית ניתקה קשר והיא מטופלת על ידי רשויות הרווחה.שני נסיונות אומנה שלא צלחו עדיין לא דכאו את תקוותה של טרייסי להשיג בית אמיתי ומשפחה משלה.הסיפור מובא בלשונה שלה ועינו של הקורא הבוגר מצליחה לקרוא בין השורות ולהבין את הגורמים להתנהגותה המוגדרת "בעייתית" על ידי אנשי המקצוע.אמנם הגיבורה בת 10 אבל זהו ספר לילדים בוגרים קצת יותר.מומלץ בחום.

אין לי מושג מכלי ראשון איך זה להיות תאומות. אני הייתי האחות הגדולה, הצופה מהצד. הדבר הכי בולט הוא שזה מיוחד. זה כל כך מיוחד, שאנשים זוכרים שיש "תאומות" אבל לא זוכרים איך קוראים להן, לא יודעים איך להבדיל ביניהן, ולא זוכרים איך קוראים לכל אחת. והאחיות שלי עוד היו תאומות לא זהות, כך שהיה ברור שהן שני אנשים שונים. כאשר מדובר בתאומות זהות מאוד קשה לסביבה לקלוט שיש כאן שני אנשים, ועוד שמאחורי שני הפרצופ

ספר ממש טוב! דגנית נשמעת ממש חמודה! אני מתעבת את גליה! היא כל כך מרושעת! היא עושה כל כך הרבה דברים מרושעים! הדס ממש חמודה. ברור שגם אסנת ובלה, אבל אני ממש אוהבת את הדס. הי כל כך נחמדה! טוב אולי אני טיפה מגזימה. תקראו מיד!