ביקורת ספרותית על מופע זוגי מאת ג'קלין ווילסון
ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שישי, 21 בספטמבר, 2012
ע"י נצחיה


אין לי מושג מכלי ראשון איך זה להיות תאומות. אני הייתי האחות הגדולה, הצופה מהצד. הדבר הכי בולט הוא שזה מיוחד. זה כל כך מיוחד, שאנשים זוכרים שיש "תאומות" אבל לא זוכרים איך קוראים להן, לא יודעים איך להבדיל ביניהן, ולא זוכרים איך קוראים לכל אחת. והאחיות שלי עוד היו תאומות לא זהות, כך שהיה ברור שהן שני אנשים שונים. כאשר מדובר בתאומות זהות מאוד קשה לסביבה לקלוט שיש כאן שני אנשים, ועוד שמאחורי שני הפרצופים הזהים ממש שוכנות שתי אישיויות שונות לחלוטין.

לפעמים גם לתאומות עצמן קשה לקלוט את השוני. הן גדלו מילדות יחד, עברו את כל החוויות באותו בית ועם אותם הורים, כולם מתייחסים אליהן כאל אחת, אז גם התאומות עצמן מפנימות, ומתייחסות אל עצמן כגוף אחד.

דוגמה לכך אפשר למצוא אצל גיבורות הספר "מופע זוגי". הן תאומות בנות עשר, לומדות באותה כיתה, לובשות אותם בגדים, מציקות יחד למורים בבית הספר ולבת הזוג החדשה של אבא שלהן, מכינות יחד שיעורים, ועוד. הכל הכל נעשה ביחד.

הן גם מטפחות יחד חלום משותף להיות שחקניות, כי הן כל כך מוכשרות. טוב, לפחות רובי היא המוכשרת מביניהן. גרנט לא כל כך רוצה להיות שחקנית, אבל נסחפת אחרי התאומה הדומיננטית. בכלל גרנט קצת שונה מרובי, הרבה יותר רצינית, מיושבת ואוהבת לימודים. בכל זאת היא מתקשה לבצע את "הפרדת האישיות" הנדרשת.

הספר "מופע זוגי" הוא ספר חמוד מאוד, כתוב בצורה חיה, תוססת וזורמת, ומתחיל כיומן שכותבות שתי הבנות יחד. כלומר יש פה שני "קולות מספר" ולפעמים קשה להפריד ביניהם. משולבים בו איורים כחלק מהטקסט, למשל כשמנסים לתאר את בת הזוג החדשה של האב, או איך נראתה אימן של הבנות כשעוד היתה בחיים. הוא מתאר את מה שעובר על הבנות החל מכניסת האישה החדשה לחיי המשפחה, דרך מעבר הדירה וניסיון ההתאקלמות בבית ספר ובסביבה חדשה.

יחד אנו מלווים את הבנות בניסיונן להגשים את חלום השחקנית ולהיבחן לתפקיד כוכבות תוכנית טלוויזיה, מודעים לקושי ולבעייתיות בכישלון החלום הזה, ובניסיונן למצוא דרך חלופית - להירשם לפנימיה יוקרתית. הסוף המפתיע למדי של הספר לא כולל סילוק האם החורגת והמרשעת, אבל כן מביא להפרדה בין הבנות, ולכן סופו של הספר הוא מחברת-יומן של רובי בלבד, במקום הספר היומן המשותף שבו התחלנו בקריאה.

מומלץ ביותר. הספר תורגם ע"י גילי בר-הלל סמו, שנודעה בארצינו בתור המתרגמת של הארי פוטר, אבל כנראה שזה לא עיסוקה היחיד.

הקריאה מעלה באסוציאציה ספר-תאומות אחר, הלוא הוא "אורה הכפולה" שכתב אריך קסטנר. יש הרבה נקודות דימיון. התאומות בשני הספרים הן זהות מראה אך שונות-אופי, מעברי המקום, הזעזועים שעוברת משפחה, האישה המחזרת על האב. מצד שני יש הרבה הבדל. אורה הכפולה מתחיל בפרידה ומסתיים באיחוד, ואילו "מופע זוגי" מתחיל באיחוד-סימביוטי, ומסתיים בפרידה. באורה הכפולה מצטיירת בת הזוג של האב כמכפשה הן בעיני בנותיו, והן באמת, ואילו ב"מופע זוגי" מסתבר שלמרות מה שהבנות חשבו, לא כל אם חורגת היא מכשפה.
8 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
ליזה (לפני 13 שנים ו-1 חודשים)
מופע זוגי הביקורת מעניינת, וויוצרת חשק לקרוא את הסיפור.
שין שין (לפני 13 שנים ו-1 חודשים)
ביקורת מעניינת אהבתי את ההשוואה לאורה הכפולה.





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ