הביקורת נכתבה ביום שלישי, 15 בנובמבר, 2011
ע"י שניר
ע"י שניר
במקום שבו האדם מואס בחייו, הוא מקבל רגע אחד של חסד שכולו כאב. צער הגוף על חולי הנפש.
מרק קורקבנים הוא סיום מופלא לאנטלוגיה פיוטית, קיומית, שפויה בתוך חוסר שפיות, ושהתחילה בכלב שמירה.
צריך להתמסר למילים, לסיפורים הקצרים, לבלבול בין האמיתי והשיקרי, לא כדי להגיע ולנסות ולהבין את כאבו של המוות הנוגש/ס.
אלא להבנה של דקות החסד המועטות שבחרטה מראש מעצם הבחירה בו.
קורא אחד אהב את הביקורת
1 הקוראים שאהבו את הביקורת
