מרדכי בר-און

מרדכי בר-און

סופר


» רשימות קריאה בהם מופיעים ספריו (44):
היסטוריה, שונות, ביבליוגרפיה - ישראל והפצצה, למצוא, מדף ההיסטוריה שלי, מלחמות ישראל, ישראל- פוליטיקה והיסטוריה, צהל- היסטוריה, לקניה עכשווית, מדינת ישראל, הדרכה ועיון - למבוגרים, Mission Accomplished, ספרים לקניה בעדיפות ראשונה, ישראל, חדש לגמרי - לא אצלי, ארץ ישראל - הסטוריהבעת החדשה, ישראל- ציונות, חברה, היסטוריה, פוליטיקה, מלחמות וצבא למכירה, היסטוריה למכירה, רוצה לקרוא, עוד ...
1.
2.
3.
אלבום המשקף את מלחמת ששת הימים...

4.
קובץ זה מכיל י"ד מאמרים, פרי מחקרים שראו אור במשך חמש עשרה השנים האחרונות בפרסומים אקדמיים שונים. המאמרים עוסקים בקורותיה של מדינת ישראל בעשרים שנותיה הראשונות. המחבר, שהיה בשנות החמישים והשישים שותף פעיל ועד לרבים מהאירועים אותם הוא מתאר ומנתח, התמסר מאז שלהי שנות השבעים למחקר היסטורי וחזר ובחן אותם אירועים לאור רבבות המסמכים שנחשפו בינתיים לפני החוקרים. נעשה כאן ניסיון להבין את האירועים, נסיבותיהם וגורמיהם, לא רק מבעד לפרספקטיבה של הזמן שחלף אלא גם לנקוט, ככל שהדבר ניתן, עמדה מחקרית - ביקורתית. השנים שבהן עוסק הקובץ אופיינו מצד אחד במאמצים של המדינה לממש את ההישגים הטריטוריאליים שהושגו במלחמת העצמאות באמצעות יישובם של מאות אלפי עולים חדשים בשטחים שנתרוקנו מיושביהם הפלשתינים, ומצד שני בסירובם של הערבים לקבל את תבוסתם במלחמת העצמאות כאירוע בלתי הפיך ובניסיונותיהם לעכב בדרכים שונות את התקדמותו של התהליך הציוני. מנקודת מבטם של הישראלים התאפיינו השנים הללו בחשש מפני ניסיון מצד הערבים לבטל את הישגיהם במלחמה ובמאמץ לסכל את כוונות הערבים. כתוצאה מהדרך שבה ראו רוב הישראלים באותם ימים את מצבה של המדינה ניתן לשיקולי הביטחון מעמד מרכזי בתודעת הציבור ובמדיניות הממשלה. בספר ארבעה שערים: שער ראשון עוסק בסוגיות מיתודולוגיות ובזיכרון הקולקטיבי של התקופה. השער השני עוסק בשבע השנים הראשונות ובמלחמות הגבול המתחדשות לבקרים. השער השלישי מתמקד בסוגיות שונות הקשורות במלחמת סיני בשנת 1956, והשער הרביעי עוסק בעשור השני ומתחקה על חלק מהתהליכים שהובילו למלחמת ששת הימים. ד"ר מרדכי בר - און שימש בצה"ל בין שאר תפקידיו כראש ענף היסטוריה, ראש לשכת הרמטכ"ל משה דיין וקצין חינוך ראשי. בשנים האחרונות משמש עמית - מחקר במכון לחקר ארץ ישראל ביד יצחק בן - צבי. לפני כן היה עמית - מחקר במרכז למורשת בן גוריון בשדה בוקר ועמית בכיר במכון לחקר השלום בוושינגטון (US Institute of Peace). בין פרסומיו הרבים "אתגר ותגרה" ו"שערי עזה" העוסקים במלחמת סיני ומחקר על תולדות תנועת השלום הישראלית In Pursuit of Peace (באנגלית)....

5.
יהיה אשר יהיה משפטנו על חלקו של משה דיין בקורות השנים ההן, גם המבקרים הקיצוניים ביותר שלו ייאלצו להודות שבשלושת העשורים הראשונים לקיומה של מדינת ישראל הוא היה אחת הדמויות המרתקות והמעניינות ביותר שכיכבו בקדמת הבימה הציבורית שלה. דמותו ומפעלו של משה דיין מוטבעים בזיכרון הלאומי של ישראל. מוסדות ציבור ורחובות בערי ישראל נקראים על שמו, וחוקרים נדרשים להערכות שונות ומגוונות על חלקו בהיסטוריה של מדינת ישראל. כמניין מעריציו המעלים על נס את אומץ לבו, את תבונתו המדינית ואת יכולות המנהיגות שלו, כך מספר מגניו התולים בו האשמות מהאשמות שונות, החל בהשחתת החיים הציבוריים וכלה במחדלי מלחמת יום הכיפורים. ד"ר מרדכי בר־־און שימש ראש לשכתו של משה דיין בימי מערכת קדש, ובביוגרפיה שכתב הוא אינו מסתיר את הערכתו להיבטים בולטים באישיותו. הוא אף אינו מעלים את חיבתו. ועם זאת, כהיסטוריון הוא מספר את תולדות חייו של משה דיין — מיום הולדתו בדגניה ב–1915 עד מותו ב–1981 — ונעזר במיטב כלי הביקורת והבחינה. פרקים ואירועים בתולדות חייו ובקורות המדינה נפרסים ומוארים מזוויות חדשות ומרתקות. משה דיין היה אחד המנהיגים המסקרנים והמעניינים בתולדותינו, והביוגרף שלו ממחיש לקוראיו על מה ולמה הוא זכה למעמד זה....

6.
7.
"כמו עבור רבים מבני דורי, היתה מלחמת העצמאות אירוע מכונן בחיי" כך כותב המחבר אלוף-משנה (מיל´) מרדכי בר-און, בהקדמה לספר ומוסיף: בפרוץ המלחמה מלאו לי 19 שנים. לחמתי בחטיבת גבעתי, ובתוך כך הכרתי מקרוב את הקרבות שבהם השתתפה החטיבה. על האירועים שהתרחשו בחזיתות האחרות למדתי רק כשהתמניתי בסוף שנת 1954 לראש ענף היסטוריה במטה הכללי של צה"ל. מאז, במשך שנים רבות , פניתי מדי פעם לעסוק במלחמה הזו. נברתי בארכיונים רבים, קראתי מחקרים של אחרים ועיינתי בספרי זכרונות ובתיאורי המלחמה ועלילותיה. במשך השנים גיבש המחבר השקפה משלו על מהלך האירועים ומשמעותם. בספר זה הוא פורש את השקפותיו בנוגע לסוגיות מרכזיות בחקר מלחמת העצמאות, ובכך מסייע לקוראים להבין באופן עמוק יותר את מהלכי המלחמה שהניחה את המסד לקיום הלאומי של העם היהודי במדינת ישראל....

8.
9.
יחסי מדינת ישראל עם בריטניה הגדולה בעשר השנים הראשונות לאחר תום תקופת המנדט הבריטי בארץ-ישראל היו טעונים מתח רב. לא רק בגלל מורשת ההתנגשויות המדיניות והצבאיות שקדמו לכינון המדינה והביאו בסופו של דבר להסתלקותם של הבריטים מהארץ, אלא גם משום שבאותו עשור עדיין היו לבריטניה אינטרסים אסטרטגיים וכלכליים נרחבים בעולם הערבי והיא עשתה מאמצים רבים לשמר את מעמדה המיוחד במזרח התיכון וראתה כל חימום ביחסיה עם ישראל סיכון. חרף המאבק בבריטים היה לישראלים רבים ובכללם לדוד בן גוריון יחס של הערכה לעם הבריטי ולמשטרו. תערובת זו של הערכה לצדה של חשדנות בלתי פוסקת בכוונותיה של ממשלת הוד מלכותה, אפיינו את מדיניותה של ישראל כלפיה. ספר זה מתאר את אותם יחסים מרירים ורבי תהפוכות בין ישראל ובין הממלכה המאוחדת....

10.
11.
החוויה שחוו בני דור מלחמת העצמאות דחקה ברבים לספר את הסיפור ולשמור את זיכרון החוויה כל עוד הוא טרי. בעשר השנים הראשונות לקיומה של המדינה היינו עדים להצפה גדולה של ספרים, מאמרים וקבצים שעסקו בתיאור המערכות, הקרבות והיחידות שנטלו חלק בלחימה. כבר בשלב מוקדם נעשו גם נסיונות לסכם את המלחמה בכללותה ולהסביר את מהלכיה ואת נסיבותיה. בני הדור ההוא נהנו מיתרון חשוב אך סבלו גם מחיסרון לא מבוטל. מצד אחד נחשפו רובם באורח אישי למאורעות המלחמה, אולם מעורבותם הרגשית העמוקה הקשתה עליהם להבין את האירועים במנותק מן הפרספקטיבה הסובייקטיבית. לעומתם, היסטוריונים צעירים שלא חוו את המלחמה והחלו לפרסם את מחקריהם כארבעים שנה מאוחר יותר, התבססו בראש וראשונה על מסמכי הארכיונים השונים, שהחלו להיפתח בפני החוקרים. מקצתם עמדו בפירוט רב על מגרעותיה של ההיסטוריוגרפיה שנכתבה בידי דור תש"ח, אך לא השכילו לעמוד כראוי על יתרונותיה. מחבר הספר היה קצין צעיר במלחמת ההעצמאות ומבחינה זו הוא שייך לדור תש"ח, אך בדומה להיסטוריונים החדשים עסק גם הוא בחקר קורותיה של מדינת ישראל בהסתמך על עושר המסמכים שנחשפו. ספרו זה הוא ניתוח ממצה של הנסיונות המוקדמים להבין את מה שקרה ולשמור את הזיכרון בספר. ד"ר מרדכי בר - און, מפקד פלוגה בחטיבת "גבעתי" בתש"ח, שירת בצה"ל עשרים ושתיים שנים. היה ראש ענף היסטוריה במטכ"ל, ראש לשכתו של הרמטכ"ל משה דיין, וקצין חינוך ראשי. היה עשר שנים ראש מחלקת הנוער של התנועה הציונית העולמית ושנתיים חבר כנסת. בעל תארים אקדמיים מהאוניברסיטה העברית בירושלים ומאוניברסיטת קולומביה בניו יורק. בין פרסומיו הרבים: "אתגר ותגרה" ו"שערה עזה" על הרקע למלחמת סיני ב - 1956, ו - In Pursuit of Peace - קורותיהן של תנועות השלום בישראל עד להסכם אוסלו. כיום עמית מחקר במכון לחקר ארץ - ישראל ביד יצחק בן - צבי בירושלים....

12.
13.
עיונים בתולדות מדינת ישראל 1967-1948...

14.
חוויה שחוו בני דור מלחמת העצמאות דחקה ברבים לספר את הסיפור ולשמור את זיכרון החוויה כל עוד הוא טרי. בעשר השנים הראשונות לקיומה של המדינה היינו עדים להצפה גדולה של ספרים, מאמרים וקבצים שעסקו בתיאור המערכות, הקרבות והיחידות שנטלו חלק בלחימה. כבר בשלב מוקדם נעשו גם ניסיונות לסכם את המלחמה בכללותה ולהסביר את מהלכיה ואת נסיבותיה. בני הדור ההוא נהנו מיתרון חשוב אך סבלו גם מחיסרון לא מבוטל. מצד אחד נחשפו רובם באורח אישי למאורעות המלחמה, אולם מעורבותם הרגשית העמוקה הקשתה עליהם להבין את האירועים במנותק מן הפרספקטיבה הסובייקטיבית. לעומתם, היסטוריונים צעירים שלא חוו את המלחמה והחלו לפרסם את מחקריהם כארבעים שנה מאוחר יותר, התבססו בראש וראשונה על מסמכי הארכיונים השונים, שהחלו להיפתח בפני החוקירם. מקצתם עמדו בפירוט רב על מגרעויה של ההיסטוריוגרפיה שנכתבה בידי דור תש``ח, אך לא השכילו לעמוד כראוי על יתרונותיה, מחבר הספר היה קצין צעיר במלחמת העצמאות ומבחינה זו הוא שייך לדור תש``ח, אך בדומה להיסטוריונים החדשים עסק גם הוא בחקר קורותיה של מדינת ישראל בהסתמך על עושר המסמכים שנחשפו. ספרו זה הוא ניתוח ממצה של הנסיונות המוקדמים להבין את מה שקרה ולשמור את הזיכרון בספר. ד``ר מרדכי בר-און, מפקד פלוגה בחטיבת ``גבעתי`` בתש``ח, שירת בצה``ל עשרים ושתיים שנים. היה ראש ענף היסטוריה במטכ``ל, ראש לשכתו של הרמטכ``ל משה דיין, וקצין חינוך ראשי. היה עשר שנים ראש מחלקת הנוער של התנועה הציונית העולמית ושנתיים חבר כנסת. בעל תארים אקדמיים מהאוניברסיטה העברית בירושלים ומאוניברסיטת קולומביה בניו-יורק. בין פרסומיו הרבים: ``אתגר ותגרה`` ו``שערי עזה`` על הרקע למלחמת סיני ב-1956, ו-In Pursuit of Peace ? קורותיהן של תנועות השלום בישראל עד להסכם אוסלו. כיום עמית מחקר במכון לחקר ארץ-ישראל ביד יצחק בן-צבי בירושלים....

15.
קובץ זה מהווה את היבול השני של הפרויקט לחקר החברה האזרחית במלחמת העצמאות. היבול הראשון ראה אור בקובץ ´עם במלחמה´ שיצא לאור בשנת 2006. הקובץ הזה נחלק לשלושה שערים: השער הראשון מוקדש לאזרחים שמצאו עצמם ´בכף הקלע´, למה שאירע להם, לחוויותיהם ולפתרונות שהם מצאו להקלת המצוקות שהמלחמה גרמה. השער השני עוסק בדרכים שבהן ניסו אזרחים להמשיך את היצירה התרבותיות ולתת ביטוי אמנותי לחוויות המלחמה בתחומים שונים, בעוד שילדיהם ואחיהם ממשיכים ללחום בקווי החזית. השער השלישי מקודש לענייני חברה וכלכלה, לדרכים שבהן התארגנו האזרחים להקל על מצוקות המלחמה והמשיכו ביצירת הבסיס החומרי הדרוש להמשך הלחימה. השער עוסק גם במערכות המדיניות והארגוניות שהלכו והוקמו, או שינו את תפקודן תוך כדי מלחמה. שלושים ושלושת המאמריפ, שחוברו במסגרת הפרויקט, מעידים על ההתעניינות הרבה של חוקרים ותיקים וצעירים שנושאים הללו. לצד המחקרים הרבים שעסקו מזה שנים רבות בצדדים המדיניים והצבאיים של המלחמה המכוננת הזו, הולך ונוצר מעין תחום מיוחד בחקר קורותיה, שבו מבקשים חוקרים לשפוך אור עד צדדים שעד כה לא זכו לטיפול נאות. על האובניים נמצאים גם מספר מחקרים נרחבים יותר שיראו אור כמונוגרפיות מורחבות. היוזמים מקווים ששני הקבצים, שיצאו לאור עד כה, ידחפו חוקרים נוספים להירתם למשימה ונזכה לראות קבצים וספרים נוספים בתחום מחקר חדשני זה....

16.
בספר זה כונסו שישה מאמרים עקרוניים מאת ההיסטוריון מרדכי בר-און. המאמרים עוסקים באירועים שונים ובפנים שונות של קורות הסכסוך הישראלי-ערבי. בפתח הספר מובאת סקירה מקיפה של ההיסטוריוגרפיה העשירה שעוסקת מזה עשורים רבים בסכסוך, סקירה המהווה מעין סיכום של עבודתו הענפה של המחבר בנושא זה. במאמר השני פורס המחבר את אירועי המפגש הדרמטי שהתקיים בפרבר של פריז בין בן-גוריון ומנהיגי צרפת ובריטניה, מפגש שהוליך למלחמת סיני. בר-און, שהשתתף אישית במפגש כמזכיר המשלחת הישראלית, מנתח את הדינמיקה של אותו אירוע ואת הלבטים שהובילו את בן-גוריון להחליט על יציאה למלחמה.   חוקרים רבים טענו שערב מלחמת ששת הימים הודח ראש הממשלה לוי אשכול מתפקידו כשר הביטחון בעקבות מעין "מרד" שערכה צמרת צה"ל נגד השלטון האזרחי הלגיטימי בתביעתם התוקפנית לצאת למלחמה ללא דיחוי נוסף. המחבר מנתח את שתי הפגישות הדרמטיות בין צמרת הצבא וראש הממשלה ומגיע למסקנה ש"נימוסים טובים לא היו שם, אבל גם מרד לא היה". מאמר נוסף עוסק בהשתקפות הסכסוך, לאחר מלחמת ששת הימים, בדעותיה של קבוצת צעירים אמריקאים שהקימה תנועה קצרת ימים בשם "ברירה", קבוצה שמתחה ביקורת על מדיניות ישראל בסכסוך בראשית שנות ה-70. המאמר החמישי סוקר את התפתחות תנועת השלום הישראלית מאז ביקורו ההיסטורי של סאדאת בישראל ועד לאינתיפאדה הראשונה. המאמר אשר חותם את הספר סוקר את התפתחות רעיון המדינה הדו-לאומית לאורך השנים, תוך כדי התייחסות לסוגיה זו במבט עכשווי.   מרדכי בר-און הוא היסטוריון בכיר המשמש מזה עשרים שנה עמית מחקר במכון לחקר ארץ ישראל ויישובה ביד יצחק בן-צבי. מתמקד בתולדות מדינת ישראל החל ממלחמת העצמאות עד ראשית שנות ה-90. שימש כראש לשכתו של הרמטכ"ל משה דיין וכקצין חינוך ראשי. בשנות ה-70 נבחר להנהלה הציונית כראש מחלקת הנוער והחלוץ ובשנות ה-80 היה חבר כנסת מטעם סיעת "רצ". פרסם למעלה מעשרה ספרים ועשרות מאמרים אשר ראו אור בכתבי עת אקדמיים בארץ ובעולם. לאחרונה חיבר ביוגרפיה קצרה על משה דיין אשר ראתה אור בהוצאת אוניברסיטת ייל, ארצות הברית....

17.
18.
זהו סיפור חניכה אינטימי של צעיר בשלהי מלחמת העולם השנייה, במרחביה המתפתחים של המושבה ראשון לציון. מרדכי בר-און, היסטוריון וקצין חינוך ראשי לשעבר, נוטש בסיפור זה את האובייקטיביות המדעית ועוטה את גלימת הסופר כדי להביא לנו מקום אחד ביקום, זמן מסוים, נפש ייחודית של אדם. יואב מתגורר עם אמו. האב נטש, אחיו משרת בצבא הבריטי. מנהגי הבית הובאו מגרמניה עם הרהיטים והטעמים הספרותיים. תלמידי הגימנסיה לומדים אצל מורים נוקשים, מעלים הצגות ומטפחים סקרנות. תנועות הנוער משלימות את החינוך בתהיות ודיונים פילוסופיים. זהו הרקע שעליו בוקעת לראשונה מיניותו של יואב. ואז מופיע אנדריאה, שבוי מלחמה איטלקי, קצין, אמן, שנקלע ליישוב ומנסה לאסוף את רסיסי חייו טרם יחזור למולדתו. יואב ישנה את חיי כולם, ואגב כך גם את שלו. "אנדריאה" הוא רומן המזנק קדימה ואחורה בעשרות שנים, נע בין ישראל למילנו, בין נעורים לבגרות, בין סופיות העבר לבין האפשרות שיש לו לאדם בכל רגע נתון להחזיר לעצמו מעט ממה שאבד. בר-און בחר להתייצב במשכן הזיכרון של אדם בשנותיו המאוחרות: במקום הזה, ישות הזמן אינה קיימת והספרות מתרוממת ועולה כנחלה האולטימטיבית של הקיום....

19.
20.
קורות גדוד 55 במלחמת העצמאות 15.5.1948 - 13.12.1948. מחקר המבוסס על חומר ארכיוני וראיונות ומשולב בזכרונותיו האישיים של המחבר, מ"מ ומ"פ בגדוד. הספר מתאר את נסיבות הקמת הגדוד, שגרתו המבצעית במלחמה, קרבותיו העיקריים (ובראשם מבצע יואב) ופירוק הגדוד. ...

21.
באביב ובקיץ תש"ט (1949) התפרקו רוב מסגרותיו של צבא מלחמת העצמאות ומרבית הלוחמים התפזרו לבתיהם. קומץ המפקדים שהמיר את שירות החובה בשירות של קבע, החל להקים מן השברים, צעד אחר צעד, את הצבא המתחדש. שבע שנים מאוחר יותר, בשדה הקרב של סיני, כבר היה צה"ל צבא מאומן ומצויד ובו כעשר חטיבות רגלים ושלוש חטיבות שריון. ספר זה מספר כיצד הצליחה קבוצה לא גדולה של קצינים להקים את צה"ל על רגליו ולהציב את המסגרות, השיטות ותורת הלחימה, ששימשו תשתית איתנה לעשורים הבאים. בין השנים 1953-1949 העסיקו את צה"ל נושאים רבים ומגוונים כגון: עיצוב סופי של קווי שביתת הנשק, המלחמה בהסתננות האלימה, ארגון המילואים, הקמת החילות וגיבוש תורת הביטחון הלאומי. בכל הנושאים הללו ובאחרים עוסק הספר בהרחבה. הוא מסתמך בעיקר על אלפי תעודות האצורות בארכיון צה"ל המעידות על פעילות נרחבת שהתרחשה בצה"ל באותן שנים. ...

22.
קורותיו של זוג נשוי, יהודי ונוצרייה קתולית שהתגיירה, שעלו לארץ ישראל בראשית שנות העשרים מגרמניה, התיישבו במושבה ותיקה בשפלת יהודה וגידלו שני בנים – האחד יהיה למוזיקאי והשני למהנדס ואיש צבא. ד"ר עילם ורעייתו גרטרוד, שנטלה עם התגיירותה את השם רות, עשו מאמץ ואף הצליחו להיטמע בארץ החדשה ובתרבות העברית הצומחת בה. עם זאת, מולדתם הראשונה ובעיקר התרבות הגרמנית העשירה נשארו שקועים בהווייתם. רק ילדיהם גדלים להיות "ילידים" בארצם החדשה. אין זה סיפור של מאבק אלא של עושר ומגוון, שגם בני הדור השני זכו להתבשם מהם. מרדכי (מורל׳ה) בר-און, שירת בצה״ל עשרים שנה בתפקידים שונים, שהאחרון בהם היה קצין חינוך ראשי. לאחר שהשתחרר נבחר לעמוד בראש מחלקת הנוער והחלוץ של התנועה הציונית העולמית. בשנים 1986-1984. שירת כחבר כנסת מטעם רצ - התנועה לזכויות האזרח ולשלום. בשלושים השנים שלאחר מכן התמסר למחקר אקדמי של תולדות מדינת ישראל כעמית מחקר ביד יצחק בן-צבי, ופירסם כעשרה ספרי מחקר. בשלוש השנים האחרונות עבר לכתוב ספרות יפה. בין המולדות הוא הרומן הראשון פרי עטו הרואה אור....

23.
24.
25.
26.
27.
28.
בעשור הראשון לאחר תום מלחמת העצמאות, 1958-1949, המשיכו בעיות הביטחון להטריד את מדינה ישראל הצעירה: תקריות אלימות ואף קרבות היו תוצאה של מחלוקות בדבר פירוש הסכמי שביתות הנשק, והסתננות אלימה נרחבת מצד פליטים פלסטינים ואף מצד יחידות של צבאות ערב הובילו לפעילות הגנתית נרחבת של צה"ל וגם לפעולות תגמול שנערכו נגד כפרים ובסיסי צבא מעבר לגבולות. בעקבות נסיבות בין-לאומיות מורכבות חברה ישראל לבריטניה הגדולה ולצרפת, ויצאה בסתיו 1956 למבצע 'קדש'. במבצע הזה כבש צה"ל את חצי האי סיני, אך בעקבות לחץ המעצמות והאו”ם נאלצה ישראל לסגת מכל כיבושיה. הנסיבות המדיניות ופרטי הקרבות שהתנהלו בעשור הזה מתוארים ומנותחים לפרטיהם בדפי הספר הזה. הקובץ הזה, שעוסק בעשור הראשון לקיומה של מדינת ישראל, הוא פרי עיבודם של חמישה־עשר מפגשים שערכה העמותה לחקר כוח המגן על־שם ישראל גלילי בשנים 2007-2006. במפגשים האלה הרצו היסטוריונים ואנשי אקדמיה, שחקרו את התקופה והציגו בפני הקהל את מחקריהם, וכן מפקדים ולוחמים שהשתתפו באופן פעיל באירועים. העדויות המקוריות של המפקדים והלוחמים, שסיפרו על מעשיהם ועל מראות עיניהם כפי שהשתמרו בזיכרונם, הן בעלות תרומה חשובה ביותר להיסטוריוגרפיה של מדינת ישראל ד"ר מרדכי בר-און,יליד שנת 1928,הוא מבכירי ההיסטוריונים של תולדות מדינת ישראל בשנותיה הראשונות.הוא שירת בצה"ל במשך עשרים שנה,ושימש בין שאר תפקידיו מפקד פלוגה בחטיבת 'גיבעתי',ראש ענף היסטוריה במטה הכללי וראש לשכת הרמטכ"ל משה דיין.את שירותו הצבאי הוא סיים כקצין חינוך ראשי בדרגת אלוף-משנה. המחבר למד באוניברסיטה העברית בירושלים ובאוניברסיטת קולומביה בניו-יורק.זה עשרים שנה הוא משמש חוקר בכיר במכון לחקר ארץ ישראל ביד יצחק בן-צבי.הוא חיבר שנים-עשר ספרים ועשרות מאמרים,וממשיך במחקריו ובפרסומיו גם היום....


זהו ספר קטן על סיפור קטן שכתוב בפשטות ובתמימות של פעם. יואב, מוצא עצמו במילאנו כחלק מטיסת עבודה שבה הגיע להרצות לבני נוער בקהילות היהודי... המשך לקרוא
23 אהבו · אהבתי · הגב
מה ידעתי על דיין לפני קריאת הספר? הוא נפטר כשהייתי בן 12 לכן כמעט ולא זכור לי דבר עליו. מקריאה קודמת ידוע לי שדיין היה מעורב בכל צומת דרכים מ... המשך לקרוא
16 אהבו · אהבתי · הגב
"אדוני הנשיא, אמנם יש לי רק עין אחת, אבל אני רואה דרכה היטב את הסכנות האורבות לקיומנו כעם, אם נקבל את עצתך. כאדם איני פחדן, אך כבן העם היהודי... המשך לקרוא
13 אהבו · אהבתי · הגב
געגועים לגעגועיו התחלתי לקרוא בספר אנדריאה של מרדכי בר-און , בהוצאת תשע נשמות, משום שסקרנה אותי העובדה שבר- און בגילו המופלג, תשעים ושתיי... המשך לקרוא
37 אהבו · אהבתי · הגב
אבות ובנים בדור המייסדים מהעלייה לחניתה, יש צילום אחד שמנציח רגע היסטורי צרוב באתוס הציוני, וגם מהווה סוג של נבואה שהגשימה את עצמה. יצחק ... המשך לקרוא
14 אהבו · אהבתי · הגב





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ