מרדכי בר-און

מרדכי בר-און

סופר


» רשימות קריאה בהם מופיעים ספריו (21):
1.
2.
3.
קובץ זה מכיל י"ד מאמרים, פרי מחקרים שראו אור במשך חמש עשרה השנים האחרונות בפרסומים אקדמיים שונים. המאמרים עוסקים בקורותיה של מדינת ישראל בעשרים שנותיה הראשונות. המחבר, שהיה בשנות החמישים והשישים שותף פעיל ועד לרבים מהאירועים אותם הוא מתאר ומנתח, התמסר מאז שלהי שנות השבעים למחקר היסטורי וחזר ובחן אותם אירועים לאור רבבות המסמכים שנחשפו בינתיים לפני החוקרים. נעשה כאן ניסיון להבין את האירועים, נסיבותיהם וגורמיהם, לא רק מבעד לפרספקטיבה של הזמן שחלף אלא גם לנקוט, ככל שהדבר ניתן, עמדה מחקרית - ביקורתית. השנים שבהן עוסק הקובץ אופיינו מצד אחד במאמצים של המדינה לממש את ההישגים הטריטוריאליים שהושגו במלחמת העצמאות באמצעות יישובם של מאות אלפי עולים חדשים בשטחים שנתרוקנו מיושביהם הפלשתינים, ומצד שני בסירובם של הערבים לקבל את תבוסתם במלחמת העצמאות כאירוע בלתי הפיך ובניסיונותיהם לעכב בדרכים שונות את התקדמותו של התהליך הציוני. מנקודת מבטם של הישראלים התאפיינו השנים הללו בחשש מפני ניסיון מצד הערבים לבטל את הישגיהם במלחמה ובמאמץ לסכל את כוונות הערבים. כתוצאה מהדרך שבה ראו רוב הישראלים באותם ימים את מצבה של המדינה ניתן לשיקולי הביטחון מעמד מרכזי בתודעת הציבור ובמדיניות הממשלה. בספר ארבעה שערים: שער ראשון עוסק בסוגיות מיתודולוגיות ובזיכרון הקולקטיבי של התקופה. השער השני עוסק בשבע השנים הראשונות ובמלחמות הגבול המתחדשות לבקרים. השער השלישי מתמקד בסוגיות שונות הקשורות במלחמת סיני בשנת 1956, והשער הרביעי עוסק בעשור השני ומתחקה על חלק מהתהליכים שהובילו למלחמת ששת הימים. ד"ר מרדכי בר - און שימש בצה"ל בין שאר תפקידיו כראש ענף היסטוריה, ראש לשכת הרמטכ"ל משה דיין וקצין חינוך ראשי. בשנים האחרונות משמש עמית - מחקר במכון לחקר ארץ ישראל ביד יצחק בן - צבי. לפני כן היה עמית - מחקר במרכז למורשת בן גוריון בשדה בוקר ועמית בכיר במכון לחקר השלום בוושינגטון (US Institute of Peace). בין פרסומיו הרבים "אתגר ותגרה" ו"שערי עזה" העוסקים במלחמת סיני ומחקר על תולדות תנועת השלום הישראלית In Pursuit of Peace (באנגלית)....

4.
5.
6.
יהיה אשר יהיה משפטנו על חלקו של משה דיין בקורות השנים ההן, גם המבקרים הקיצוניים ביותר שלו ייאלצו להודות שבשלושת העשורים הראשונים לקיומה של מדינת ישראל הוא היה אחת הדמויות המרתקות והמעניינות ביותר שכיכבו בקדמת הבימה הציבורית שלה. דמותו ומפעלו של משה דיין מוטבעים בזיכרון הלאומי של ישראל. מוסדות ציבור ורחובות בערי ישראל נקראים על שמו, וחוקרים נדרשים להערכות שונות ומגוונות על חלקו בהיסטוריה של מדינת ישראל. כמניין מעריציו המעלים על נס את אומץ לבו, את תבונתו המדינית ואת יכולות המנהיגות שלו, כך מספר מגניו התולים בו האשמות מהאשמות שונות, החל בהשחתת החיים הציבוריים וכלה במחדלי מלחמת יום הכיפורים. ד"ר מרדכי בר־־און שימש ראש לשכתו של משה דיין בימי מערכת קדש, ובביוגרפיה שכתב הוא אינו מסתיר את הערכתו להיבטים בולטים באישיותו. הוא אף אינו מעלים את חיבתו. ועם זאת, כהיסטוריון הוא מספר את תולדות חייו של משה דיין — מיום הולדתו בדגניה ב–1915 עד מותו ב–1981 — ונעזר במיטב כלי הביקורת והבחינה. פרקים ואירועים בתולדות חייו ובקורות המדינה נפרסים ומוארים מזוויות חדשות ומרתקות. משה דיין היה אחד המנהיגים המסקרנים והמעניינים בתולדותינו, והביוגרף שלו ממחיש לקוראיו על מה ולמה הוא זכה למעמד זה....

7.
החוויה שחוו בני דור מלחמת העצמאות דחקה ברבים לספר את הסיפור ולשמור את זיכרון החוויה כל עוד הוא טרי. בעשר השנים הראשונות לקיומה של המדינה היינו עדים להצפה גדולה של ספרים, מאמרים וקבצים שעסקו בתיאור המערכות, הקרבות והיחידות שנטלו חלק בלחימה. כבר בשלב מוקדם נעשו גם נסיונות לסכם את המלחמה בכללותה ולהסביר את מהלכיה ואת נסיבותיה. בני הדור ההוא נהנו מיתרון חשוב אך סבלו גם מחיסרון לא מבוטל. מצד אחד נחשפו רובם באורח אישי למאורעות המלחמה, אולם מעורבותם הרגשית העמוקה הקשתה עליהם להבין את האירועים במנותק מן הפרספקטיבה הסובייקטיבית. לעומתם, היסטוריונים צעירים שלא חוו את המלחמה והחלו לפרסם את מחקריהם כארבעים שנה מאוחר יותר, התבססו בראש וראשונה על מסמכי הארכיונים השונים, שהחלו להיפתח בפני החוקרים. מקצתם עמדו בפירוט רב על מגרעותיה של ההיסטוריוגרפיה שנכתבה בידי דור תש"ח, אך לא השכילו לעמוד כראוי על יתרונותיה. מחבר הספר היה קצין צעיר במלחמת ההעצמאות ומבחינה זו הוא שייך לדור תש"ח, אך בדומה להיסטוריונים החדשים עסק גם הוא בחקר קורותיה של מדינת ישראל בהסתמך על עושר המסמכים שנחשפו. ספרו זה הוא ניתוח ממצה של הנסיונות המוקדמים להבין את מה שקרה ולשמור את הזיכרון בספר. ד"ר מרדכי בר - און, מפקד פלוגה בחטיבת "גבעתי" בתש"ח, שירת בצה"ל עשרים ושתיים שנים. היה ראש ענף היסטוריה במטכ"ל, ראש לשכתו של הרמטכ"ל משה דיין, וקצין חינוך ראשי. היה עשר שנים ראש מחלקת הנוער של התנועה הציונית העולמית ושנתיים חבר כנסת. בעל תארים אקדמיים מהאוניברסיטה העברית בירושלים ומאוניברסיטת קולומביה בניו יורק. בין פרסומיו הרבים: "אתגר ותגרה" ו"שערה עזה" על הרקע למלחמת סיני ב - 1956, ו - In Pursuit of Peace - קורותיהן של תנועות השלום בישראל עד להסכם אוסלו. כיום עמית מחקר במכון לחקר ארץ - ישראל ביד יצחק בן - צבי בירושלים....

8.
9.
10.
חוויה שחוו בני דור מלחמת העצמאות דחקה ברבים לספר את הסיפור ולשמור את זיכרון החוויה כל עוד הוא טרי. בעשר השנים הראשונות לקיומה של המדינה היינו עדים להצפה גדולה של ספרים, מאמרים וקבצים שעסקו בתיאור המערכות, הקרבות והיחידות שנטלו חלק בלחימה. כבר בשלב מוקדם נעשו גם ניסיונות לסכם את המלחמה בכללותה ולהסביר את מהלכיה ואת נסיבותיה. בני הדור ההוא נהנו מיתרון חשוב אך סבלו גם מחיסרון לא מבוטל. מצד אחד נחשפו רובם באורח אישי למאורעות המלחמה, אולם מעורבותם הרגשית העמוקה הקשתה עליהם להבין את האירועים במנותק מן הפרספקטיבה הסובייקטיבית. לעומתם, היסטוריונים צעירים שלא חוו את המלחמה והחלו לפרסם את מחקריהם כארבעים שנה מאוחר יותר, התבססו בראש וראשונה על מסמכי הארכיונים השונים, שהחלו להיפתח בפני החוקירם. מקצתם עמדו בפירוט רב על מגרעויה של ההיסטוריוגרפיה שנכתבה בידי דור תש``ח, אך לא השכילו לעמוד כראוי על יתרונותיה, מחבר הספר היה קצין צעיר במלחמת העצמאות ומבחינה זו הוא שייך לדור תש``ח, אך בדומה להיסטוריונים החדשים עסק גם הוא בחקר קורותיה של מדינת ישראל בהסתמך על עושר המסמכים שנחשפו. ספרו זה הוא ניתוח ממצה של הנסיונות המוקדמים להבין את מה שקרה ולשמור את הזיכרון בספר. ד``ר מרדכי בר-און, מפקד פלוגה בחטיבת ``גבעתי`` בתש``ח, שירת בצה``ל עשרים ושתיים שנים. היה ראש ענף היסטוריה במטכ``ל, ראש לשכתו של הרמטכ``ל משה דיין, וקצין חינוך ראשי. היה עשר שנים ראש מחלקת הנוער של התנועה הציונית העולמית ושנתיים חבר כנסת. בעל תארים אקדמיים מהאוניברסיטה העברית בירושלים ומאוניברסיטת קולומביה בניו-יורק. בין פרסומיו הרבים: ``אתגר ותגרה`` ו``שערי עזה`` על הרקע למלחמת סיני ב-1956, ו-In Pursuit of Peace ? קורותיהן של תנועות השלום בישראל עד להסכם אוסלו. כיום עמית מחקר במכון לחקר ארץ-ישראל ביד יצחק בן-צבי בירושלים....

11.
עיונים בתולדות מדינת ישראל 1967-1948...

12.
בספר זה כונסו שישה מאמרים עקרוניים מאת ההיסטוריון מרדכי בר-און. המאמרים עוסקים באירועים שונים ובפנים שונות של קורות הסכסוך הישראלי-ערבי. בפתח הספר מובאת סקירה מקיפה של ההיסטוריוגרפיה העשירה שעוסקת מזה עשורים רבים בסכסוך, סקירה המהווה מעין סיכום של עבודתו הענפה של המחבר בנושא זה. במאמר השני פורס המחבר את אירועי המפגש הדרמטי שהתקיים בפרבר של פריז בין בן-גוריון ומנהיגי צרפת ובריטניה, מפגש שהוליך למלחמת סיני. בר-און, שהשתתף אישית במפגש כמזכיר המשלחת הישראלית, מנתח את הדינמיקה של אותו אירוע ואת הלבטים שהובילו את בן-גוריון להחליט על יציאה למלחמה. חוקרים רבים טענו שערב מלחמת ששת הימים הודח ראש הממשלה לוי אשכול מתפקידו כשר הביטחון בעקבות מעין "מרד" שערכה צמרת צה"ל נגד השלטון האזרחי הלגיטימי בתביעתם התוקפנית לצאת למלחמה ללא דיחוי נוסף. המחבר מנתח את שתי הפגישות הדרמטיות בין צמרת הצבא וראש הממשלה ומגיע למסקנה ש"נימוסים טובים לא היו שם, אבל גם מרד לא היה". מאמר נוסף עוסק בהשתקפות הסכסוך, לאחר מלחמת ששת הימים, בדעותיה של קבוצת צעירים אמריקאים שהקימה תנועה קצרת ימים בשם "ברירה", קבוצה שמתחה ביקורת על מדיניות ישראל בסכסוך בראשית שנות ה-70. המאמר החמישי סוקר את התפתחות תנועת השלום הישראלית מאז ביקורו ההיסטורי של סאדאת בישראל ועד לאינתיפאדה הראשונה. המאמר אשר חותם את הספר סוקר את התפתחות רעיון המדינה הדו-לאומית לאורך השנים, תוך כדי התייחסות לסוגיה זו במבט עכשווי....

13.
14.
15.
16.
"כמו עבור רבים מבני דורי, היתה מלחמת העצמאות אירוע מכונן בחיי" כך כותב המחבר אלוף-משנה (מיל´) מרדכי בר-און, בהקדמה לספר ומוסיף: בפרוץ המלחמה מלאו לי 19 שנים. לחמתי בחטיבת גבעתי, ובתוך כך הכרתי מקרוב את הקרבות שבהם השתתפה החטיבה. על האירועים שהתרחשו בחזיתות האחרות למדתי רק כשהתמניתי בסוף שנת 1954 לראש ענף היסטוריה במטה הכללי של צה"ל. מאז, במשך שנים רבות , פניתי מדי פעם לעסוק במלחמה הזו. נברתי בארכיונים רבים, קראתי מחקרים של אחרים ועיינתי בספרי זכרונות ובתיאורי המלחמה ועלילותיה. במשך השנים גיבש המחבר השקפה משלו על מהלך האירועים ומשמעותם. בספר זה הוא פורש את השקפותיו בנוגע לסוגיות מרכזיות בחקר מלחמת העצמאות, ובכך מסייע לקוראים להבין באופן עמוק יותר את מהלכי המלחמה שהניחה את המסד לקיום הלאומי של העם היהודי במדינת ישראל....

17.
18.
19.
20.
21.
קורות גדוד 55 במלחמת העצמאות 15.5.1948 - 13.12.1948. מחקר המבוסס על חומר ארכיוני וראיונות ומשולב בזכרונותיו האישיים של המחבר, מ"מ ומ"פ בגדוד. הספר מתאר את נסיבות הקמת הגדוד, שגרתו המבצעית במלחמה, קרבותיו העיקריים (ובראשם מבצע יואב) ופירוק הגדוד. ...

22.
באביב ובקיץ תש"ט (1949) התפרקו רוב מסגרותיו של צבא מלחמת העצמאות ומרבית הלוחמים התפזרו לבתיהם. קומץ המפקדים שהמיר את שירות החובה בשירות של קבע, החל להקים מן השברים, צעד אחר צעד, את הצבא המתחדש. שבע שנים מאוחר יותר, בשדה הקרב של סיני, כבר היה צה"ל צבא מאומן ומצויד ובו כעשר חטיבות רגלים ושלוש חטיבות שריון. ספר זה מספר כיצד הצליחה קבוצה לא גדולה של קצינים להקים את צה"ל על רגליו ולהציב את המסגרות, השיטות ותורת הלחימה, ששימשו תשתית איתנה לעשורים הבאים. בין השנים 1953-1949 העסיקו את צה"ל נושאים רבים ומגוונים כגון: עיצוב סופי של קווי שביתת הנשק, המלחמה בהסתננות האלימה, ארגון המילואים, הקמת החילות וגיבוש תורת הביטחון הלאומי. בכל הנושאים הללו ובאחרים עוסק הספר בהרחבה. הוא מסתמך בעיקר על אלפי תעודות האצורות בארכיון צה"ל המעידות על פעילות נרחבת שהתרחשה בצה"ל באותן שנים. ...

23.

אבות ובנים בדור המייסדים מהעלייה לחניתה, יש צילום אחד שמנציח רגע היסטורי צרוב באתוס הציוני, וגם מהווה סוג של נבואה שהגשימה את עצמה. יצחק ... המשך לקרוא
13 אהבו · אהבתי · הגב





©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ